כמה הערות, שאולי תעזורנה ואולי לא:
 
א. אתחיל מהסוף - סביבה חברתית. אף פעם אל תניח הנחות כמו "כל אחד היה מעדיף ש...". אין דבר כזה - לאנשים שונים יש העדפות שונות. כשהייתי צעיר, עבדתי עם אנשים מבוגרים ממני (חלקם במעט שנים, חלקם בעשור או שניים). במשך השנים התחלתי להיות יותר מבוגר מחלק מהאנשים, וכיום אני הוא אותו המבוגר שעובד עם הצעירים. מבחינה חברתית - התחברתי לאנשים בגילאים שונים לגמרי לא על פי הגיל - אלא על פי התאמה מנטלית. חלקם דומים לי יותר, וחלקם שונים ממני למדי. אני מכיר אנשים אחרים שיש להם העדפות אחרות, ואני לא מצפה מהם לאותם שיקולים חברתיים כמוני (או כמו האחרים).
 
ב. ברגע שחברה נתנה לך הצעת עבודה, בפרט אם מדובר בחברה בררנית - הם השקיעו בך זמן ומאמץ. הם, ככל הנראה, לא יוותרו עלייך רק בגלל שתשאל אותם עוד שאלות ותבקש עוד הבהרות. אתה יכול לבקש מידע נוסף ושיחה עם המפתחים - במקרה הכי גרוע הם אימרו לך "לא", ותצטרך להחליט בלי זה. חברה *רצינית* שנתנה לך הצעת עבודה, לא תמשוך את ההצעה רק בגלל ששאלת עוד שאלות. חברה *רצינית* תהיה מספיק בטוחה בעצמה כדי לספק לך מידע שאתה זקוק לו כדי לקבל את ההצעה שלה. אני מבין שזה נשמע לך מוזר - אבל למעסיקים בהרבה חברות מאוד קשה לגייס עובדים - גם בחברות "גדולות ונחשבות" רבות. אין סיבה שתיקח סיכון של "ליפול על משרה לא מתאימה", בפרט שיש לך כיום עבודה שאתה די מרוצה ממנה. צריכה להיות סיבה מאוד טובה כדי שתשבור את הקשר עם החברה הנוכחית ותלך לחברה אחרת - גם אם החברה הזו היא גוגל, פייסבוק, סיילספורס וכדומה.
 
ג. לתחקר חברה כדי לקבל מידע מהימן - דורש חשיבה, ודורש לשאול שאלות בצורה שאינה מובילה אותם לתשובות שהיית רוצה לשמוע. אל תשאל שאלות של "כן/לא" - שאל אותם שאלות של "איך, מי, מתי" וכדומה (שאלות WH - כמו שלמדת בשיעורי אנגלית בבית ספר). בקש מהם לספר לך את הסיפור, ותן להם לקחת את הדברים. אם משהו לא ברור - בקש עוד פרטים, מבלי לאמר להם "זה נכון שככה וככה" (כלומר - מבלי "למשוך אותם בלשונם"). הכן לעצמך רשימת נושאים שחשוב לך לקבל עליהם תשובות לפני שתקבל החלטה - ובמהלך השיחות איתם וודא שקיבלת מענה סביר לכל הנושאים הללו. שים לב לניואנסים - קל לדעת מתי מי שמולך מדקלם, ומתי הוא עובר לחשוב. כדאתה שואל משהו שהם ענו עליו הרבה, סביר שבהתחלה הם ידקלמו - אבל כשתתחיל לשאול על פרטים בנושאים שונים, ותוציא אותם מהתסריט הרגיל - הם יתחילו לתת לך תשובות מתוך חשיבה ולא מתוך דיקלום או הרגל. כשנותנים לך נתונים - בקש תשובות כמותיות. אם נתנו לך תשובה שאינה מספרית - בקש תשובה מספרית. אם אמרו לך "אנחנו כותבים הרבה קוד חדש" - אתה יכול לבקש הערכה כמותית - בכמה אחוז מהזמן בשנה האחרונה מי שנמצא מולך כתב קוד חדש, ובכמה מתוכו הוא תיקן באגים, או משהו דומה". מטריד אותך נושא הישיבות? אתה יכול לשאול באלו ישיבות מפתחים נמצאים בעבודה, ולאחר מכן לשאול את שאלת ה"כמה". יש את ה"כמה" העקרוני, ויש את ה"כמה" בחצי השנה האחרונה. הרבה אנשים שיקשקשו לך קישקושים כשהשאלה מאוד כללית - יתנו לך מידע יותר מהימן כשהשאלה תהיה ממוקדת - כי מרבית האנשים לא מרגישים נעים לשקר, גם אם הם התרגלו "למרוח" כשהשאלה היא כללית מאוד. ולבסוף - בשיחות עם אותן אנשים שאל את אותן השאלות - זה ייתן לך הצלבה של המידע.
 
א. אתחיל מהסוף - סביבה חברתית. אף פעם אל תניח הנחות כמו "כל אחד היה מעדיף ש...". אין דבר כזה - לאנשים שונים יש העדפות שונות. כשהייתי צעיר, עבדתי עם אנשים מבוגרים ממני (חלקם במעט שנים, חלקם בעשור או שניים). במשך השנים התחלתי להיות יותר מבוגר מחלק מהאנשים, וכיום אני הוא אותו המבוגר שעובד עם הצעירים. מבחינה חברתית - התחברתי לאנשים בגילאים שונים לגמרי לא על פי הגיל - אלא על פי התאמה מנטלית. חלקם דומים לי יותר, וחלקם שונים ממני למדי. אני מכיר אנשים אחרים שיש להם העדפות אחרות, ואני לא מצפה מהם לאותם שיקולים חברתיים כמוני (או כמו האחרים).
 
ב. ברגע שחברה נתנה לך הצעת עבודה, בפרט אם מדובר בחברה בררנית - הם השקיעו בך זמן ומאמץ. הם, ככל הנראה, לא יוותרו עלייך רק בגלל שתשאל אותם עוד שאלות ותבקש עוד הבהרות. אתה יכול לבקש מידע נוסף ושיחה עם המפתחים - במקרה הכי גרוע הם אימרו לך "לא", ותצטרך להחליט בלי זה. חברה *רצינית* שנתנה לך הצעת עבודה, לא תמשוך את ההצעה רק בגלל ששאלת עוד שאלות. חברה *רצינית* תהיה מספיק בטוחה בעצמה כדי לספק לך מידע שאתה זקוק לו כדי לקבל את ההצעה שלה. אני מבין שזה נשמע לך מוזר - אבל למעסיקים בהרבה חברות מאוד קשה לגייס עובדים - גם בחברות "גדולות ונחשבות" רבות. אין סיבה שתיקח סיכון של "ליפול על משרה לא מתאימה", בפרט שיש לך כיום עבודה שאתה די מרוצה ממנה. צריכה להיות סיבה מאוד טובה כדי שתשבור את הקשר עם החברה הנוכחית ותלך לחברה אחרת - גם אם החברה הזו היא גוגל, פייסבוק, סיילספורס וכדומה.
 
ג. לתחקר חברה כדי לקבל מידע מהימן - דורש חשיבה, ודורש לשאול שאלות בצורה שאינה מובילה אותם לתשובות שהיית רוצה לשמוע. אל תשאל שאלות של "כן/לא" - שאל אותם שאלות של "איך, מי, מתי" וכדומה (שאלות WH - כמו שלמדת בשיעורי אנגלית בבית ספר). בקש מהם לספר לך את הסיפור, ותן להם לקחת את הדברים. אם משהו לא ברור - בקש עוד פרטים, מבלי לאמר להם "זה נכון שככה וככה" (כלומר - מבלי "למשוך אותם בלשונם"). הכן לעצמך רשימת נושאים שחשוב לך לקבל עליהם תשובות לפני שתקבל החלטה - ובמהלך השיחות איתם וודא שקיבלת מענה סביר לכל הנושאים הללו. שים לב לניואנסים - קל לדעת מתי מי שמולך מדקלם, ומתי הוא עובר לחשוב. כדאתה שואל משהו שהם ענו עליו הרבה, סביר שבהתחלה הם ידקלמו - אבל כשתתחיל לשאול על פרטים בנושאים שונים, ותוציא אותם מהתסריט הרגיל - הם יתחילו לתת לך תשובות מתוך חשיבה ולא מתוך דיקלום או הרגל. כשנותנים לך נתונים - בקש תשובות כמותיות. אם נתנו לך תשובה שאינה מספרית - בקש תשובה מספרית. אם אמרו לך "אנחנו כותבים הרבה קוד חדש" - אתה יכול לבקש הערכה כמותית - בכמה אחוז מהזמן בשנה האחרונה מי שנמצא מולך כתב קוד חדש, ובכמה מתוכו הוא תיקן באגים, או משהו דומה". מטריד אותך נושא הישיבות? אתה יכול לשאול באלו ישיבות מפתחים נמצאים בעבודה, ולאחר מכן לשאול את שאלת ה"כמה". יש את ה"כמה" העקרוני, ויש את ה"כמה" בחצי השנה האחרונה. הרבה אנשים שיקשקשו לך קישקושים כשהשאלה מאוד כללית - יתנו לך מידע יותר מהימן כשהשאלה תהיה ממוקדת - כי מרבית האנשים לא מרגישים נעים לשקר, גם אם הם התרגלו "למרוח" כשהשאלה היא כללית מאוד. ולבסוף - בשיחות עם אותן אנשים שאל את אותן השאלות - זה ייתן לך הצלבה של המידע.