סתם מחשבה
דבר ראשון, גילוי נאות, אני חילוני, אז אני מתנצל מראש אם ישנם דברים שנאמרים פה שאני לא מבין או לא ממש מתחבר אליהם. למה אני פה? חבר הפנה אותי...

הסתקרנתי לראות את השתלשלות האירועים במהלך 24 השעות האחרונות, את התגובות, התגובות לתגובות וכו' והחלטתי להוסיף אחת משלי. לפי מה שאני מבין מדבריך הפרדוקס אותו אתה מציג אומר שהאמונה שלך יוצרת סביבת חיים שאינה תומכת בנטיה המינית שלך או בעצם במהות שלך. במובן מסוים, אתה מבטל חלק מעצמך. החלטת להתמודד עם המצב ע"י שבירת כל הכללים וביטול הפרדוקס תוך שמירה על האמונה (במידה) ונאמנות למהות שלך. האמונה כוללת בתוכה מסגרת בה מתרחשים אירועים, רצף מסויים של חוויות שאנו מתמרנים בתוכו בעצמאיות (בשאיפה). מעין "תמונה גדולה", אם תרצה. אז הפרדוקס בעצם לא נשבר כי המסגרת של אותה "תמונה גדולה" לא נשברה. פרצת גבול אחד, אבל הכל דינמי.... ומה זה באמת משנה אם יש או אין פרדוקס? ואולי יש פה הפוך על הפוך? אולי משבר אמונה רק מחזק את האמונה בסופו של דבר? יסלחו לי כל מי שדברי עלולים לפגוע בהם, זו ממש לא הכוונה, אבל הטלת ספקות ושאלת שאלות הן שתיים מהדרכים שנועדו לחזק בנו את האמונה, לקבל תשובות ומענים ולא להסתפק במונחים ערטילאיים כגון "נסתרות הן דרכי האל". בסופו של יום, האמונה היא משהו אישי, בינינו לבין האל (וכן, אני מאמין ב-ה'). החיים שלך קיבלו מספר תפניות חיוביות, יש לך חבר מקסים ואולי סוף סוף נכין את הארוחה המובטחת... מישהו למעלה אוהב אותך, י'. זה לא מספיק?
