החיים בזבל !!!

וגם אני לא

אם תראה את ``המגילה`` שכתבתי לפני כחודשיים אז תבין למה אני לא יהודי !
 

קופיפלה

New member
מממ אני בעד למה לא

כנראה טוב שם עובדה אף אחד לא חזר ופה החיים חרא יאללה התאבדות המונית מי מצטרף
 

מובחרת

New member
" פחדתי שאחנק".

ידוע הסיפור על אותו אדם שקץ בחייו, והחליט לקחת את אופציית ההתאבדות- ברצינות... כרך חבל סביב בטנו, וחיכה למוות המיוחל... עובר שם חברו, ואומר: " הלווו..? איך אתה עובד..?? בשביל להתאבד, צריך לכרוך את החבל סביב הצוואר"!! " כן כן" אומר המתאבד, " יכול לקשור את החבל סביב לצוואר, אלא, שאני עלול להחנק"...!! ולך ירושלמי יקר: מצבים באים והולכים. אבל התאבדות אינה אופציה. אם יש לחץ כלכלי, אפשר , חוץ העבודה כמובן, להעזר בארגוני חסד, בתי תמחוי, ואפילו באינטרנט בפורומים שונים. רק תהיה סבלני ועקבי. לאף אחד לא באים הדברים בקלות.
 
זה מזכיר לי איזה סיפור

לא זוכרת מה הקטע ומה ההקשר, אבל זה הלך בערך ככה: אחד נידון למוות, ואל תצפו ממני לפרטים כי אין לי. הבחור עולה לגרדום, החבל נכרך סביב צווארו, התליין מרוצה מהתוצאה והרצפה מתחילה להשמט תחתיו, כשלפתע הוא מתחיל לפרצץ פרצופים מופלאים ולנפנף בידיו בפראות. התליינים מבינים שיש לו משהו חשוב אחרון לומר ועוצרים את התהליך. הוא משחרר את החבל באנחת רווחה ואומר להם בזעזוע: תגידו, אתם חולים?! כמעט נחנקתי!!
 

מובחרת

New member
" כדור בברך"...

אשה זקנה שאיבדה את בעלה מחליטה לשים קץ לחייה. קונה אקדח, מתקשרת לרופא ושואלת: "דוקטור, היכן בדיוק נמצא הלב?" "מתחת לשד השמאלי", עונה הרופא. למחרת מגיעה הזקנה לביה"ח עם כדור בברך...
 
היי ירושלמי

עצות אינסטנט לצערי אין לי. רק רוצה לומר לך שאני מבין את הרגשתך. משער שלא ינחם אותך לדעת שגם אני לא אחת חש ככה, וגם רבים אחרים מרגישים את הקושי של הקיום היומיומי וגם את אובדן האושר והשמחה. אבל, זה נכון "להודות" בזה, לדבר על זה, לשטוח את זה בפני אחרים אמפטיים (הגם שאני בספק אם בפני כל הפורום - זה הצעד הנכון), כי כשלו מדברים על זה זה לא "נרפא" מאליו. אתה יודע שתמיד אתה מוזמן לדבר על מה שאתה רוצה בכל עת, אצלי ובטח גם אצל אחרים, אפילו פה. אוהבים אותך ודואגים לך.
 
תזהר לך

יקברו אותך מחוץ לגדר ונשמתך תהיה בכף הקלע בלי מנוחה זה שווה לך? עכשיו ברצינות לא קל אבל תחת צריך לתת תעבוד שתי עבודות תאכל חרא תקופה מסויימת (פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער "תחיה) ומשם תתרומם לאט לאט ויהיה לך טוב ויהיה לך קל( כמאמר השיר של ארצי)
 

חרדלש1

New member
סליחה

כוךכם כמעט מדברים שטיות תהליך יציאה בשאלה הוא קשה ומכשל(תחליף לצבא)צריך לטפל בבעיה כמו למשל עובדת סוציאלית (כמובן שאני לא מקבל כל דבר מדבריבה כתורה מסיני)חמה יש בכל מרפאה ציבורית וכמו ללכת לאירגונים חברתיים אני הולך ל "עצה"ואני מאד מאושר בזה לשמוע שירים ספרים וכו. אני חייב לשתף אותכם במה שחויתי היום (טוב למשפחה שלי אין שורש חרדי ךכן הרבה יותר קל לי יש קרובים ללכת)נבחנתי מימ"ד{ מיון}בלונסקי כי לא קיבלו אותי במכון טכנולוגי בחולון ליד ביתי קיבלתי 475 עברית 107 חשבון 97 אנגלית 56 הראתי את זה בחולון קיבלוני תוך שנה וחצי אני צריך לסיים את כל הבגריות
 
אז טוב לך ולו רע

אתה מסתכל על השמנת( בגרויות וכו) הוא נלחם על הלחם שלו ואני מתאר לעצמי שהוא כן הגיע מרקע חרדי אז איפה פה ההשוואה? הבן אדם רוצה כסף לחיות טוב להנות וזה לא בנמצא אצלו.ויופי לך על הבגרויות תחיה עם הבגרויות.
 
למעלה