היי, לא מסכים איתך 
 
לפחות כפי שאני מבין את הדברים, להגיע לפשרה זה משהו דו-צדדי, כלומר שני הצדדים אמורים להסכים שהם הגיעו לפשרה. אתה לא יכול להחליט על דעת עצמך שאתה מתפשר . אתה יכול למור - אני מוותר במידה כזו או אחרת .
 
אז לא, הוא לא מתפשר, כי ההתנהלות שלו עדיין לא הביאה לפשרה בעניין הזה.
 
אז את יכולה לטעון שהוא עושה וויתור מהצד שלו, לפחות וויתור חלקי.... אבל בפועל הוויתור החלקי הזה לא פתר את הבעיה הזוגית! אז? זה כאילו הוא לא עשה כלום! ואפילו זה הרבה יותר גרוע... כי עכשיו הוא (וגם את... לא אישי, ואחרים פה) מוצאים תירוץ להפנות אצבע מאשימה כלפיה ולהוציא אותה לא בסדר! שהרי הוא עשה וויתור (חלקי! ולא רלוונטי כלל למציאות! עובדה!).
 
אז אני רק אחדד שוב, פשרה - זה משהו שמגיעים אליו יחד, וששני הצדדים מסכימים שהגיעו לאחת!
וויתור יכול להיות חלקי! אבל אם אתה מוותר עבור מישהו, בכדי לא לפגוע בו - אתה אמור לוותר בהתאם לצורך של הצד השני! לא לבצע וויתור חלקי, ועדיין לשמור לעצמך חלק - שממשיך לפגוע באחר, ואז עוד להוציא את הצד השני - קנאי, קטנוני, וכו'.
 
אז אני חוזר לשלוש האפשרויות שהצגתי קודם, עם שיפוץ קל, או יותר נכון דיוק:
 
1. מגיעים לפשרה - המקובלת על שני הצדדים!
2. אני מוותר על מה שמפריע לה ומכבד אותה - מתוך רצון ואהבה.
3. היא לא האישה בשבילי... אז היה נעים, תודה, בואי נפרד לטובת שנינו.
 
אז, פשרה אין פה!
 
וויתור על מה שמפריע לה - אין פה!
אך זו עדיין אפשרות, הנמצאת ביידים שלו...
רק מה, שאם שנתיים הוא לא וויתר... אז...
 
האפשרות השלישית כרגע נשמעת היחידה...
זאת בהנחה שהזוגיות הרצויה לנו היא אחת שיש בה פשרות, וויתורים הדדים.
 
מה גם, שאני מקווה שיום אחד יפול האסימון לאנשים, שאת הפשרות והוויתורים הנ"ל - הם לא אמורים לעשות עבור הצד השני! אלא עבור עצמם, כדי לחיות בטוב עם הצד השני ולחוות זיות טובה, רגועה, ותומכת... ולא בזוגיות פוגעת, שעושה להם רע!
 
 
 
 
לפחות כפי שאני מבין את הדברים, להגיע לפשרה זה משהו דו-צדדי, כלומר שני הצדדים אמורים להסכים שהם הגיעו לפשרה
. אתה לא יכול להחליט על דעת עצמך שאתה מתפשר . אתה יכול למור - אני מוותר במידה כזו או אחרת . 
אז לא, הוא לא מתפשר, כי ההתנהלות שלו עדיין לא הביאה לפשרה בעניין הזה
. 
אז את יכולה לטעון שהוא עושה וויתור מהצד שלו, לפחות וויתור חלקי.... אבל בפועל הוויתור החלקי הזה לא פתר את הבעיה הזוגית! אז? זה כאילו הוא לא עשה כלום! ואפילו זה הרבה יותר גרוע... כי עכשיו הוא (וגם את... לא אישי, ואחרים פה) מוצאים תירוץ להפנות אצבע מאשימה כלפיה ולהוציא אותה לא בסדר! שהרי הוא עשה וויתור (חלקי! ולא רלוונטי כלל למציאות! עובדה!).
 
אז אני רק אחדד שוב, פשרה - זה משהו שמגיעים אליו יחד, וששני הצדדים מסכימים שהגיעו לאחת!
וויתור יכול להיות חלקי! אבל אם אתה מוותר עבור מישהו, בכדי לא לפגוע בו - אתה אמור לוותר בהתאם לצורך של הצד השני! לא לבצע וויתור חלקי, ועדיין לשמור לעצמך חלק - שממשיך לפגוע באחר, ואז עוד להוציא את הצד השני - קנאי, קטנוני, וכו'.
 
אז אני חוזר לשלוש האפשרויות שהצגתי קודם, עם שיפוץ קל, או יותר נכון דיוק:
 
1. מגיעים לפשרה - המקובלת על שני הצדדים!
2. אני מוותר על מה שמפריע לה ומכבד אותה - מתוך רצון ואהבה.
3. היא לא האישה בשבילי... אז היה נעים, תודה, בואי נפרד לטובת שנינו.
 
אז, פשרה אין פה!
 
וויתור על מה שמפריע לה - אין פה!
אך זו עדיין אפשרות, הנמצאת ביידים שלו...
רק מה, שאם שנתיים הוא לא וויתר... אז...
 
האפשרות השלישית כרגע נשמעת היחידה...
זאת בהנחה שהזוגיות הרצויה לנו היא אחת שיש בה פשרות, וויתורים הדדים
. 
מה גם, שאני מקווה שיום אחד יפול האסימון לאנשים, שאת הפשרות והוויתורים הנ"ל - הם לא אמורים לעשות עבור הצד השני! אלא עבור עצמם, כדי לחיות בטוב עם הצד השני ולחוות זיות טובה, רגועה, ותומכת... ולא בזוגיות פוגעת, שעושה להם רע!
 
 
 
