נצנץ היקרה
זה פשוט משהו שאני מרגישה שחייבת לומר לך. אולי אני לוקחת דברים קשה מדי, אבל נפגעתי מהיחס התוקפני שלך. בשירשור הזה אמרתי את הדברים שאמרתי מנקודת המבט שלי, מניסיון החיים שלי וממה שהלב שלי אומר לי שנכון. זכותך לדיעה אחרת, ואני אף מבינה שכל הנושא של ניצול נשים מאוד רגיש בעינייך ואת נלחמת על מנת להפחית אותו, אני מערכה מאוד את הנכונות הזאת שלך, אבל אני מרגישה שאת עושה את זה לעיתים בכוח וזה יוצר תגובה נגדית. אני מרגישה שבתגובות שלך ביטלת אותי לגמרי, לא על ידי זה שדעתך שונה משלי, אלא בניסיון להוכיח את הבורות שלי, והמשפט "אני מופתעת שסטודנטית לעבודה סוציאלית אומרת את זה" מבטל אותי לגמרי כבן אדם. את לא יודעת עלי כלום! לא יודעת על שום דבר שעשיתי בחיים שלי, על מי אני ומה הידע שלי, מה חוויתי, למי עזרתי ובמיוחד לא מה הביא אותי לעסוק במקצוע הזה. כנגד המשפט הזה אני יכולה להגיד שלא הייתי מצפה ליחס כזה ממנהלת של פורום. אני מרגישה שגם אם אמרת משהו שעשוי היה לשכנע אותי בדברייך לא הייתי יכולה לראות את זה, כי הדבר הראשון שאני מרגישה זה מותקפת ושמזלזלים בי כבן אדם. לא הצגתי שום דיעה פרו-אונס, שום דיעה שוביניסטית, ושום דיעה המורידה מערכן של נשים. זאת הנקודת מבט שלך. ובלי קשר לשירשור על זנות, אני מצטערת, אני לא שונאת מיניות! ואני לא שונאת אנשים שעוסקים בזה, אני לא שונאת את זה שגברים אוהבים את זה, אני לא חושבת שכל הנשים סובלות בגלל זה, לא חושבת שכל הנשים שמתפשרות עושות לעצמן בהכרח טראומות נוראיות, לא חושבת שרוב הגברים שוביניסטיים ופוגעים בנשים מינית, לא חושבת שכולן פה בפורום אמיניות מבחירה, ולא, לא חושבת שכל הזונות בעולם אין להן בחירה. למה אני צריכה לפחד שעל כל משפט שלי יגידו לי שאני פרו-אונס?!