הונאה עצמית
- פותח הנושא אינקה
- פורסם בתאריך
אני לא חוזר על שקרים
אני רק חוזר על דבר אחד. תנסה לחשוב בעצמך אולי יש כאן הונאה עצמית מצידך. כי משפטים כמו "נמצא מתאם גבוה בין תרגול מ"ט לירידת לחץ דם" או "נמצא מתאם גבוה בין תרגול מ"ט לירידה בפשיעה" הם משפטים ברורים מאד (לדעתי לפחות) שמראים שאם יתרגלו מ"ט, לפי המצוין במחקר סביר להניח שיגיעו לאותם תוצאות. אין כאן עניין של שקר או אמת אלא פשוט סבירות גבוהה לתוצאות מסויימות.
אני רק חוזר על דבר אחד. תנסה לחשוב בעצמך אולי יש כאן הונאה עצמית מצידך. כי משפטים כמו "נמצא מתאם גבוה בין תרגול מ"ט לירידת לחץ דם" או "נמצא מתאם גבוה בין תרגול מ"ט לירידה בפשיעה" הם משפטים ברורים מאד (לדעתי לפחות) שמראים שאם יתרגלו מ"ט, לפי המצוין במחקר סביר להניח שיגיעו לאותם תוצאות. אין כאן עניין של שקר או אמת אלא פשוט סבירות גבוהה לתוצאות מסויימות.
אני מעולם לא שיקרתי
מסקנות המחקר היו המסקנות שאמרתי, מעולם לא אמרתי דבר שלא נאמר במחקר. אם המחקר אמר שתרגול מדיטציה טרנסנדנטלית מביא לתוצאות מסויימות, זה לא פירוש אלא קריאת המחקר כלשונו. כאשר מחקרים אוביקטיביים אומרים שתרגול מדיטציה טרנסנדענטלית מביא לתוצאות מסויימות זה אומר שמחקרים אוביקטיביים מוכיחים. בקיצוא אני מעולם לא שיקרתי. אבל כל השרשור היה בנושא הונאה עצמית ומטרת ההודעות האחרונות שלי היו להציג בפניך אפשרות שאולי גם לך יש הונאה עצמית. אבל אתה בנתיים מנסה להוכיח שאני משקר בעוד שדבר כזה מעולם לא היה.
מסקנות המחקר היו המסקנות שאמרתי, מעולם לא אמרתי דבר שלא נאמר במחקר. אם המחקר אמר שתרגול מדיטציה טרנסנדנטלית מביא לתוצאות מסויימות, זה לא פירוש אלא קריאת המחקר כלשונו. כאשר מחקרים אוביקטיביים אומרים שתרגול מדיטציה טרנסנדענטלית מביא לתוצאות מסויימות זה אומר שמחקרים אוביקטיביים מוכיחים. בקיצוא אני מעולם לא שיקרתי. אבל כל השרשור היה בנושא הונאה עצמית ומטרת ההודעות האחרונות שלי היו להציג בפניך אפשרות שאולי גם לך יש הונאה עצמית. אבל אתה בנתיים מנסה להוכיח שאני משקר בעוד שדבר כזה מעולם לא היה.
אישה ממאדים
New member
קוקוריקוקו! ../images/Emo84.gif
שתהיה לכולכם שבת שלום.
שתהיה לכולכם שבת שלום.
זה מתואר כ"עצמי אידיאלי"
עצמי האידאלי דומה לפרסונה שעשויה להעתיק דפוסי התנהגות בשביל להצדיק תדמית מסויימת שרוצים ליצור על סמך מערכת אמונות שאומצו בזכות תנאי סביבה ואפילו רעיונות שהאינדבדואל אימץ. העצמי אידיאלי הוא הרבה יותר מקיף ומאגד בתוכו מיני פרסונות ככה שבתת מודע רובנו נושאים בתוכנו מספר תפקידים לרוב שלושה ארבעה יסודיים, כשזה למעשה מסתיר מאיתנו את האישיות האמיתית פרסונה רוחנית נפוצה לא פחות מכל אחת אחרת, והיא מתבטאת בהמון צורות לפעמיים גם אדם שלובש פרסונה, עשוי לצעוד בנתיב רוחני מסויים ולהשיל מעליו אותה באמצעות טיהור פסיכולוגי. מדיטציה היא איננה הידע למרות שאפשר ללמוד כתוצאה ממנה יש היום מידע מקיף ושלם על מבנה האישיות וגם לפסיכולוגיה הקלאסית. בתקופה שבה הרגשתי את העצמי האידיאלי שלי ספציפית הייתי מרגיש כאילו אני מדבר דרך מסננת ושיש לי רגשות שלפעמים עולים ומכוונים את ההתנהגות. כאילו אם הייתי מרגיש מתח מסויים הייתי נעשה יותר רגוע בדיבור (סתם דוגמא) בגלל שהייתי מתוח ולא נשאתי את המתח פשוט הפעלתי את הפרסונה של השקט, וזה משהו שהיה אפשר להרגיש בצורת הדיבור שלי. היום זה פחת במידה רצינית, ואני נוטה להאמין שזה ימשיך ככה. דרוש ידע נכון והבנה נכונה בשביל להעלות את הנפש והאינדיבואל דרך מאסות קריטיות של שינויי תודעה. ובשורה התחתונה מדיטציה לא מספיקה, אבל היא בהחלט חלק חיוני לתהליך.
עצמי האידאלי דומה לפרסונה שעשויה להעתיק דפוסי התנהגות בשביל להצדיק תדמית מסויימת שרוצים ליצור על סמך מערכת אמונות שאומצו בזכות תנאי סביבה ואפילו רעיונות שהאינדבדואל אימץ. העצמי אידיאלי הוא הרבה יותר מקיף ומאגד בתוכו מיני פרסונות ככה שבתת מודע רובנו נושאים בתוכנו מספר תפקידים לרוב שלושה ארבעה יסודיים, כשזה למעשה מסתיר מאיתנו את האישיות האמיתית פרסונה רוחנית נפוצה לא פחות מכל אחת אחרת, והיא מתבטאת בהמון צורות לפעמיים גם אדם שלובש פרסונה, עשוי לצעוד בנתיב רוחני מסויים ולהשיל מעליו אותה באמצעות טיהור פסיכולוגי. מדיטציה היא איננה הידע למרות שאפשר ללמוד כתוצאה ממנה יש היום מידע מקיף ושלם על מבנה האישיות וגם לפסיכולוגיה הקלאסית. בתקופה שבה הרגשתי את העצמי האידיאלי שלי ספציפית הייתי מרגיש כאילו אני מדבר דרך מסננת ושיש לי רגשות שלפעמים עולים ומכוונים את ההתנהגות. כאילו אם הייתי מרגיש מתח מסויים הייתי נעשה יותר רגוע בדיבור (סתם דוגמא) בגלל שהייתי מתוח ולא נשאתי את המתח פשוט הפעלתי את הפרסונה של השקט, וזה משהו שהיה אפשר להרגיש בצורת הדיבור שלי. היום זה פחת במידה רצינית, ואני נוטה להאמין שזה ימשיך ככה. דרוש ידע נכון והבנה נכונה בשביל להעלות את הנפש והאינדיבואל דרך מאסות קריטיות של שינויי תודעה. ובשורה התחתונה מדיטציה לא מספיקה, אבל היא בהחלט חלק חיוני לתהליך.
יש שתיים עיקריות שאני מכיר
(היי, קוראים לי טל) 1) כזו שאתה מרגיש באחורי הראש שהיא לא מדוייקת/לא אמיתית - אבל מבוייש מכדי להודות בזה לעצמך (ואז לוקח זמן וזה עובר). 2) כזו שבא קפצת למסקנה, ואפילו לא שמת לב שאתה נאחז בה... אלו בערך רוב הדעות שלי, אני חושד... (כמו שאומרים - אמונות שמחזיקות רסיסי אמת, ותו לא)
(היי, קוראים לי טל) 1) כזו שאתה מרגיש באחורי הראש שהיא לא מדוייקת/לא אמיתית - אבל מבוייש מכדי להודות בזה לעצמך (ואז לוקח זמן וזה עובר). 2) כזו שבא קפצת למסקנה, ואפילו לא שמת לב שאתה נאחז בה... אלו בערך רוב הדעות שלי, אני חושד... (כמו שאומרים - אמונות שמחזיקות רסיסי אמת, ותו לא)
->
אני חושב שזו שאלה יפה וחשובה, אינקה. הן ביוגה והן בבודהיזם, אחד מחמשת או שלושת כללי המוסר העיקריים, כולל דבקות באמת. ביוגה, זה אחד מחמשת היאמות (סייגים חיצוניים) והוא נקרא סאטיה (="אמת") ובבודהא דהרמה, זה אחד מחמשת הprecepts. נאמר, ביוגה סוטרה, שמי שדבק היטב בסאטיה, כל דבר שיאמר (ולמותר לציין, שמדובר פה הן על שיחה עם אדם אחר והן על מחשבות) יהיה אמת גם במובן של, למשל, לנסות להעריך משהו על פי האינטואיציה. מצאתי שהתעמקות בטיעון הזה, תביא את ההבנה שלו. מצאתי שהונאה עצמית נוצרת כשמתרחקים מסאטיה. מי שדבק באמת בדבריו, כלומר: לא מעוות דברים, מגזים או מסלף; מסייג את טיעוניו כראוי מבדיל היטב בין: השערה שיש לו, לתחושה שיש לו, לדבר שהוא שמע שמישהו אמר, לדבר שהוא למד מנסיונו כן שם לב לשינוי בדעותיו ומקבלן בתבונה מודה בטעויותיו בשמחה - וכן הלאה וכן הלאה, אזי, באופן אוטומטי: הוא הופך להרבה יותר כנה גם עם עצמו; כמות הבלבול הפנימי יורדת בצורה דרמטית והשקט והצלילות גדלים בצורה דרמטית; ...בסופו של דבר - אלמנט *החופש* גדל מאוד, על אף שבהתחלה זה עשוי להראות דווקא קשה יותר. מדוע החופש גדל? כי מה משעבד אותנו, אם לא השקר? השקר בדבר אוביקטים של הצמדות (למשל "שקר החן והבל היופי"...). דבקות בסאטיה, כמו דבקות באהימסה (אי-אלימות) וביתר הסייגים, הם לא פשוט עוד דברים מצוינים, נושאי פירות שערכם לא יסולא בפז, אלא דברים בסיסיים, שבלעדיהם, כמו שגורסת הבודהא דהרמה והיוגה, ללכת בדרך רוחנית, זו בדיחה והונאה עצמית. פרמטרים ל"אמונה". אני מניח יגידו מאמינים אמיתיים, וכוונתי למאמינים כמו יהודים חוזרים בתשובה, ודתיים אחרים אולי, משפט כמו "או שאתה מאמין או שאתה לא מאמין" ומשפטים מופרכים וחסרי ששון ושמחה כמו אלה... אבל אני מניח שלא לכזו אמונה אתה מתכוון, כי אם ל"שיטה" או "דרך". כי אם אמונה מעורבת בעניין - אז לדעתי יש כבר בעיה. אמונה היא הצמדות רגשית לדעה, רעיון וכו'. הצמדות שכזו, מכניסה את הדרך לממלכת האגו, והוא ינסה לעוור אותנו בפני אמיתות שיאתגרו אותה. דרך רוחנית אמורה להכיל, אינהרנטית, מנגנוני בדיקה, לדעתי. כמה נקודות, שיציגו אלמנטים שונים של השקפתי האישית בעניין: * אם בכדי לדעת שדרכך/אמונתך נכונות, אתה צריך רק לחוש שזה נכון - זה עקום. שכנוע עצמי בכל דבר יכול לתת תחושות שכאלה; * אם בכדי לדעת שדרכך בלה בלה.... אתה צריך למות קודם ולראות שאתה בגהנום וכו' - אז זה עקום. * אם בלה בלה.... אתה צריך רק להאמין - זה עקום. כי... למה? (ראה נקודה ראשונה) * אם אתה רואה, שתרגול מסוים מגדיל את יכולת ההבחנה שלך, אז אתה יכול להסיק: "התרגול הזה *כנראה* מעלה את יכולת ההבחנה שלי". * אם אתה רואה, שתרגול מסוים מגדיל את יכולת הריכוז שלך, אז אתה יכול להסיק: " התרגול *כנראה* מעלה את יכולת הריכוז שלי". * וכן הלאה - לגבי כל תכונה ותופעה (שלווה, תבונה, חיוניות, חמלה, כח-פיסי, משקל, וכו'). הווה אומר - לא להיות באופן אוטומטי גורף בדעה ש"דרך" היא נכונה או לא: לא לגבי הדרך ולא לגבי הנכונה. כל דבר לגופו. זו כנות אמיתית, זו דרך רוחנית אמיתית!!!!!! * ...והדברים ישתנו. דברים שהערכת באופן X קודם, תעריך אחרת כשתתקדם. ...הונאה עצמית, בסופו של דבר, זו avida - בורות - שכמו שנאמר, זו הקרקע עליה צומחים המכאובים. סילקת אותה - השגת נירוונה, מוקשה, קוויילה, הארה. ברכות רבות
אני חושב שזו שאלה יפה וחשובה, אינקה. הן ביוגה והן בבודהיזם, אחד מחמשת או שלושת כללי המוסר העיקריים, כולל דבקות באמת. ביוגה, זה אחד מחמשת היאמות (סייגים חיצוניים) והוא נקרא סאטיה (="אמת") ובבודהא דהרמה, זה אחד מחמשת הprecepts. נאמר, ביוגה סוטרה, שמי שדבק היטב בסאטיה, כל דבר שיאמר (ולמותר לציין, שמדובר פה הן על שיחה עם אדם אחר והן על מחשבות) יהיה אמת גם במובן של, למשל, לנסות להעריך משהו על פי האינטואיציה. מצאתי שהתעמקות בטיעון הזה, תביא את ההבנה שלו. מצאתי שהונאה עצמית נוצרת כשמתרחקים מסאטיה. מי שדבק באמת בדבריו, כלומר: לא מעוות דברים, מגזים או מסלף; מסייג את טיעוניו כראוי מבדיל היטב בין: השערה שיש לו, לתחושה שיש לו, לדבר שהוא שמע שמישהו אמר, לדבר שהוא למד מנסיונו כן שם לב לשינוי בדעותיו ומקבלן בתבונה מודה בטעויותיו בשמחה - וכן הלאה וכן הלאה, אזי, באופן אוטומטי: הוא הופך להרבה יותר כנה גם עם עצמו; כמות הבלבול הפנימי יורדת בצורה דרמטית והשקט והצלילות גדלים בצורה דרמטית; ...בסופו של דבר - אלמנט *החופש* גדל מאוד, על אף שבהתחלה זה עשוי להראות דווקא קשה יותר. מדוע החופש גדל? כי מה משעבד אותנו, אם לא השקר? השקר בדבר אוביקטים של הצמדות (למשל "שקר החן והבל היופי"...). דבקות בסאטיה, כמו דבקות באהימסה (אי-אלימות) וביתר הסייגים, הם לא פשוט עוד דברים מצוינים, נושאי פירות שערכם לא יסולא בפז, אלא דברים בסיסיים, שבלעדיהם, כמו שגורסת הבודהא דהרמה והיוגה, ללכת בדרך רוחנית, זו בדיחה והונאה עצמית. פרמטרים ל"אמונה". אני מניח יגידו מאמינים אמיתיים, וכוונתי למאמינים כמו יהודים חוזרים בתשובה, ודתיים אחרים אולי, משפט כמו "או שאתה מאמין או שאתה לא מאמין" ומשפטים מופרכים וחסרי ששון ושמחה כמו אלה... אבל אני מניח שלא לכזו אמונה אתה מתכוון, כי אם ל"שיטה" או "דרך". כי אם אמונה מעורבת בעניין - אז לדעתי יש כבר בעיה. אמונה היא הצמדות רגשית לדעה, רעיון וכו'. הצמדות שכזו, מכניסה את הדרך לממלכת האגו, והוא ינסה לעוור אותנו בפני אמיתות שיאתגרו אותה. דרך רוחנית אמורה להכיל, אינהרנטית, מנגנוני בדיקה, לדעתי. כמה נקודות, שיציגו אלמנטים שונים של השקפתי האישית בעניין: * אם בכדי לדעת שדרכך/אמונתך נכונות, אתה צריך רק לחוש שזה נכון - זה עקום. שכנוע עצמי בכל דבר יכול לתת תחושות שכאלה; * אם בכדי לדעת שדרכך בלה בלה.... אתה צריך למות קודם ולראות שאתה בגהנום וכו' - אז זה עקום. * אם בלה בלה.... אתה צריך רק להאמין - זה עקום. כי... למה? (ראה נקודה ראשונה) * אם אתה רואה, שתרגול מסוים מגדיל את יכולת ההבחנה שלך, אז אתה יכול להסיק: "התרגול הזה *כנראה* מעלה את יכולת ההבחנה שלי". * אם אתה רואה, שתרגול מסוים מגדיל את יכולת הריכוז שלך, אז אתה יכול להסיק: " התרגול *כנראה* מעלה את יכולת הריכוז שלי". * וכן הלאה - לגבי כל תכונה ותופעה (שלווה, תבונה, חיוניות, חמלה, כח-פיסי, משקל, וכו'). הווה אומר - לא להיות באופן אוטומטי גורף בדעה ש"דרך" היא נכונה או לא: לא לגבי הדרך ולא לגבי הנכונה. כל דבר לגופו. זו כנות אמיתית, זו דרך רוחנית אמיתית!!!!!! * ...והדברים ישתנו. דברים שהערכת באופן X קודם, תעריך אחרת כשתתקדם. ...הונאה עצמית, בסופו של דבר, זו avida - בורות - שכמו שנאמר, זו הקרקע עליה צומחים המכאובים. סילקת אותה - השגת נירוונה, מוקשה, קוויילה, הארה. ברכות רבות
דניאל גליקר
New member
אני מניח שאתה מתכוון לפרק ראשון
פסוק 48 של היוגה סוטרה של פאטאנג'לי. ראשית, הוא קשור למה שכתוב בפסוק 41: "כשמופחתת פעילות הרוח, היודע, הידוע ותהליך הידיעה נטמעים האחד בתוך השני, כמו בדולח שקוף שמקבל על עצמו את המראה של מה שהוא מונח עליו." ואז פסוק 48 אומר: "שם שוכן האינטלקט שיודע רק את האמת." יש כאן תאור יפהפה של הרמה שנקראת 'ריטאם פהארה פראגיה'. הרמה שבה הכל אמת. לנסות לגרום להכל להיות אמת ברמה היחסית, הוא דבר שגם אם יצליח, ויש הרבה ספק באשר לזה, יגרום למנסה להרבה לחצים ומתח. זה דבר שקורה מעצמו ברמה של המוחלט. ככל שהאדם קרוב יותר למוחלט, הוא לא צריך לנסות להתקרב לאמת. האמת היא חלק ממנו. כשאדם מרוחק מזה, כל מה שינסה לא יצליח או יצליח בצורה מאוד מאוד חלקית.
פסוק 48 של היוגה סוטרה של פאטאנג'לי. ראשית, הוא קשור למה שכתוב בפסוק 41: "כשמופחתת פעילות הרוח, היודע, הידוע ותהליך הידיעה נטמעים האחד בתוך השני, כמו בדולח שקוף שמקבל על עצמו את המראה של מה שהוא מונח עליו." ואז פסוק 48 אומר: "שם שוכן האינטלקט שיודע רק את האמת." יש כאן תאור יפהפה של הרמה שנקראת 'ריטאם פהארה פראגיה'. הרמה שבה הכל אמת. לנסות לגרום להכל להיות אמת ברמה היחסית, הוא דבר שגם אם יצליח, ויש הרבה ספק באשר לזה, יגרום למנסה להרבה לחצים ומתח. זה דבר שקורה מעצמו ברמה של המוחלט. ככל שהאדם קרוב יותר למוחלט, הוא לא צריך לנסות להתקרב לאמת. האמת היא חלק ממנו. כשאדם מרוחק מזה, כל מה שינסה לא יצליח או יצליח בצורה מאוד מאוד חלקית.
ברכות
זה מאמר מושקע
אני קצת נבוך, כי הנושא הוא מבחינתי מאוד אישי וכאן אתה פורט אותו למשנה סדורה, הווה אומר לידע שכלי הכולל מונחים לועזיים ועוד. בתחושה שלי אישית זהו רובד של חוכמה, אבל רובד חיצוני ולכן לא ממש נוגע באותה הנקודה בה מתרחשת ההונאה העצמית אלא מדבר עליה מהצד. אני מחפש לקלף את הקליפה הזו, מכיוון שבעיני היא עצמה עוד סוג של מגן שעלול לכסות על משהו, שמוביל למשהו, שנמנע ממשהו, שמחזיק במשהו... שקשור בסופו של דבר בהונאה עצמית כמובן.
אני קצת נבוך, כי הנושא הוא מבחינתי מאוד אישי וכאן אתה פורט אותו למשנה סדורה, הווה אומר לידע שכלי הכולל מונחים לועזיים ועוד. בתחושה שלי אישית זהו רובד של חוכמה, אבל רובד חיצוני ולכן לא ממש נוגע באותה הנקודה בה מתרחשת ההונאה העצמית אלא מדבר עליה מהצד. אני מחפש לקלף את הקליפה הזו, מכיוון שבעיני היא עצמה עוד סוג של מגן שעלול לכסות על משהו, שמוביל למשהו, שנמנע ממשהו, שמחזיק במשהו... שקשור בסופו של דבר בהונאה עצמית כמובן.
->
אינקה, איש יקר, אל נא תבין את דברי שלא כאשורם, כי הם באים מרצון טוב ומכנות. אל נא תענה לי היום. או מחר. או בכלל אם לא תרצה. אבל בכל מקרה - לא מיד. נסה להגות בזה, לפני שאתה מגיב הפעם. זו טובה שאני מבקש ממך. רציתי לשאלך, אינקה, אתה בטוח שזה לא הפוך? שיש בך אולי משהו שמתנגד דווקא לאמת? והחיפוש אחרי משהו שהוא דווקא לא מסודר, לא חד, לא ברור, בא מתוך דחף שמקורו לא במקום האמיתי, הטוב, המשחרר מאשליה, אלא מהמקום שרוצה דווקא להיות באשליה? הדחף להיות מיסטי, כמעט תמיד, על פי ניסיוני האישי, מתוך מפגשים רבים מספור עם אנשים, בא שלא ממקום של אמת. להיפך. התרשמותי מהודעתך, היא שאולי, יש שמץ קטן מזה בגישה שלך. שמץ קטן לפחות, שיכול להיות פשוט שגיאה שחוסמת אותך. אולי אני טועה לגמרי. אני אישית למדתי על העוצמה שבבהירות הבודהא דהרמה (כמובן - הסוטרות בהירות, כל עוד האדם הקורה אותם הוא ברמה אליה מכוונת אותה סוטרה) ועל החולשה העצומה של המיסטיקה הפופולרית. אגב, גם אימוץ הזן במערב (שלא לדבר על המ"ט הזכור לשמצה) - להבדיל מהזן במזרח - נעשה לדעתי דווקא כדי לברוח מהאמת אל מקום אושואיסטי בו "הכל מותר" כביכול, וההארה קלה, וכו'. הבודהא אמר, שיש לקבל משהו, ולפעול על פיו, רק אם מוצאים שהוא מתאים גם לנסיון וגם להגיון. גם במהינה/וג'ראינה מדגישים את חשיבותה של מדיטציה אנליטית בנוסף להתבוננות. מי שמזלזל באלה, סופו שיאבד את הדרך. סופו שיאבד את המרכז. על השואף הרוחני לנסות להסתכל תמיד מהצד, כלומר - על הדברים כהתרחשות, ולהזדהות איתם (עם התכנים המנטליים, התחושות, והכל בכלל) כמה שפחות, מתוך כנות מקסימלית, ללא פחד, וגם ללא הסחפות לקשרים פתלתלים נוספים - להיפך! להתיר את סבך הסמסקרות.... ברכות
אינקה, איש יקר, אל נא תבין את דברי שלא כאשורם, כי הם באים מרצון טוב ומכנות. אל נא תענה לי היום. או מחר. או בכלל אם לא תרצה. אבל בכל מקרה - לא מיד. נסה להגות בזה, לפני שאתה מגיב הפעם. זו טובה שאני מבקש ממך. רציתי לשאלך, אינקה, אתה בטוח שזה לא הפוך? שיש בך אולי משהו שמתנגד דווקא לאמת? והחיפוש אחרי משהו שהוא דווקא לא מסודר, לא חד, לא ברור, בא מתוך דחף שמקורו לא במקום האמיתי, הטוב, המשחרר מאשליה, אלא מהמקום שרוצה דווקא להיות באשליה? הדחף להיות מיסטי, כמעט תמיד, על פי ניסיוני האישי, מתוך מפגשים רבים מספור עם אנשים, בא שלא ממקום של אמת. להיפך. התרשמותי מהודעתך, היא שאולי, יש שמץ קטן מזה בגישה שלך. שמץ קטן לפחות, שיכול להיות פשוט שגיאה שחוסמת אותך. אולי אני טועה לגמרי. אני אישית למדתי על העוצמה שבבהירות הבודהא דהרמה (כמובן - הסוטרות בהירות, כל עוד האדם הקורה אותם הוא ברמה אליה מכוונת אותה סוטרה) ועל החולשה העצומה של המיסטיקה הפופולרית. אגב, גם אימוץ הזן במערב (שלא לדבר על המ"ט הזכור לשמצה) - להבדיל מהזן במזרח - נעשה לדעתי דווקא כדי לברוח מהאמת אל מקום אושואיסטי בו "הכל מותר" כביכול, וההארה קלה, וכו'. הבודהא אמר, שיש לקבל משהו, ולפעול על פיו, רק אם מוצאים שהוא מתאים גם לנסיון וגם להגיון. גם במהינה/וג'ראינה מדגישים את חשיבותה של מדיטציה אנליטית בנוסף להתבוננות. מי שמזלזל באלה, סופו שיאבד את הדרך. סופו שיאבד את המרכז. על השואף הרוחני לנסות להסתכל תמיד מהצד, כלומר - על הדברים כהתרחשות, ולהזדהות איתם (עם התכנים המנטליים, התחושות, והכל בכלל) כמה שפחות, מתוך כנות מקסימלית, ללא פחד, וגם ללא הסחפות לקשרים פתלתלים נוספים - להיפך! להתיר את סבך הסמסקרות.... ברכות
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.