הודעת עזיבה.
טוב, אני עדיין מתלבטת אם לכתוב את ההודעה הזאת או לא, ואני רק רוצה להבהיר שההודעה הזאת לא נכתבת מרצון לצומת לב, אלה פשוט כדיי להביע את עצמי והמחשבות שלי בפעם האחרונה. כבר הרבה זמן יש אווירה לא נעימה בפורום זה. הרבה אנשים שהיו כותבים פה פעם עזבו, ואני לא יכולה להאשים אותם. בכל פעם שמישהו סיפר על המצב שלו, הביע את הקשיים שלו או 'התבכיין' (המונח הנכון לפי אנשים מסויימים) היו כמה אנשים שבאופן קבוע דאגו לספר לו עד כמה שהוא והמצב שלו לא מעניינים אותם, על זה שהם לא רוצים לשמוע על זה יותר ושזה לא מעניין אותם, ובכלל- שכל המצב הזה הוא אשמתו ושהוא סתם עושה הכללות ופשוט לא מנסה מספיק להשתלב. היו אנשים שניסו לנחםמ לעזור ולעייץ, אבל היו גם כמה וכמה, שקולם נשמע ברם, שדאגו שוב ושוב להעיר הערות מגעילות, להשמיץ ובעקרון לעשות כמה שיותר רע על הנשמה. במקום להראות גישה חיובית וטובה, לנסות להיות בני אדם ולעזור, הם רק טרחו להאפיל רוע ונגטיביות בפורום. לא משנה באיזה הודעה כמעט. אולי זה בגלל האופי שלהם שהם לא מסוגלים להתעלות על עצמם וחייבים להוציא את הצד ה'ציני והמתחכם' שלהם, אולי פשוט אין להם את הקטע של לנסות להקשיב ולעזור, אני לא יודעת למה, אבל ככה הם התנהגו. ההודעה האחרונה שכתבתי בפורום הייתה תגובה למישהי שביקשה שנחווה את דעתנו על השאלה 'האם עליה לחזור לארץ' וביקשה שנייעץ לה. אני, כמו כולם, כתבתי את דעתי, וייעצתי לה את מה שאניי מוצאת לנכון, אבל גם הבהרתי שבסופו של דבר עליה לעשות את מה שהיא מוצאת לנכון. היום, שחרו עיניי למראה התגובות שקיבלתי. מילא, לא ציפיתי מאף אחד לתמוך בדעתי (חס וחלילה כמובן) אבל עוד להשמיץ את הדברים שאני אומרת באופן גמור, לעוות את הדברים שאני אומרת, ופשוט להגיד שקרים- לזה עדיין לא ציפיתי! אפילו בקאט עוד לא חשדתי, אבל הפעם היא התעלתה על עצמה!! קודם כל, היא אמרה פשוט שקר, ועוד תמכה בו! להגיד שלי הייתה את האפשרות לחזור לארץ ואני לא רציתי? ואני פחדתי?? מתי זה בדיוק קרה? מתי אני בדיוק סיפרתי כזה דבר?? דבר שני, היא לגמרי השמיצה את דעתי! מכל עשרות האנשים שהגיבו, היא בחרה בפינצטה דווקא אותי, ואמרה שאני היחידה שהגיבה בצורה כל כך נחרצת וחריפה. אותי זה מאוד מעניין! כולם הביעו את דעתם, אבל רק הדעה שלי היא לא בסדר! אני תמיד לא בסדר לדעתה! לפי הדברים שלה אפשר לחשוב שאני ממש הסטתי אותה לחזור לארץ או במשפטה של קאט ' הדבר היחיד שלא עשית הוא לארוז לה את המזוודות'.. וזה כשאני בסך הכל ניסיתי לעזור וכל מה שאני אמרתי, זה שלדעתי כדאי לה לחזור לארץ, הסברתי למה והבאתי כדוגמא את המקרה שלי. אבל לא, אני לא בסדר עם התגובה שלי!! והתגובה שלי נובעת מפחד שלי לחזור לארץ! ואני סתם מקשקשת ומדברת שטויות! ואני מפנטזת דרך החיים של אחרים וחולמת חלומות! ואני ניסיתי להסית אותה והתגובה שלי לא הייתה בסדר! אז בסדר גמור ותודה רבה לכולכם. עם תגובות כאלה אין לי יותר שום רצון להגיב למישהו ואני גם כבר מפחדת לפתוח הודעה משלי, עם כאלה תגובות. לא לדבר על זה שגם ככה בפורום הזה נשארו פחות מעשר אנשים וחצי מהם מגיבים בצורה שלילית באופן אינסטנטיבי. אז ככה שידידיי, היה נעים, אבל שלום וביי. אני לא מתכוונת לכתוב בפורום הזה יותר, ואולי פעם אם דברים יהיו שונים ותיהיה אווריה טובה אז אני הוכל לחזור לכתוב פה. אבל בינתיים- אין לי שום טעם להביע פה את הדעות שלי, כי אובויאסלי, זה לא המקום.
טוב, אני עדיין מתלבטת אם לכתוב את ההודעה הזאת או לא, ואני רק רוצה להבהיר שההודעה הזאת לא נכתבת מרצון לצומת לב, אלה פשוט כדיי להביע את עצמי והמחשבות שלי בפעם האחרונה. כבר הרבה זמן יש אווירה לא נעימה בפורום זה. הרבה אנשים שהיו כותבים פה פעם עזבו, ואני לא יכולה להאשים אותם. בכל פעם שמישהו סיפר על המצב שלו, הביע את הקשיים שלו או 'התבכיין' (המונח הנכון לפי אנשים מסויימים) היו כמה אנשים שבאופן קבוע דאגו לספר לו עד כמה שהוא והמצב שלו לא מעניינים אותם, על זה שהם לא רוצים לשמוע על זה יותר ושזה לא מעניין אותם, ובכלל- שכל המצב הזה הוא אשמתו ושהוא סתם עושה הכללות ופשוט לא מנסה מספיק להשתלב. היו אנשים שניסו לנחםמ לעזור ולעייץ, אבל היו גם כמה וכמה, שקולם נשמע ברם, שדאגו שוב ושוב להעיר הערות מגעילות, להשמיץ ובעקרון לעשות כמה שיותר רע על הנשמה. במקום להראות גישה חיובית וטובה, לנסות להיות בני אדם ולעזור, הם רק טרחו להאפיל רוע ונגטיביות בפורום. לא משנה באיזה הודעה כמעט. אולי זה בגלל האופי שלהם שהם לא מסוגלים להתעלות על עצמם וחייבים להוציא את הצד ה'ציני והמתחכם' שלהם, אולי פשוט אין להם את הקטע של לנסות להקשיב ולעזור, אני לא יודעת למה, אבל ככה הם התנהגו. ההודעה האחרונה שכתבתי בפורום הייתה תגובה למישהי שביקשה שנחווה את דעתנו על השאלה 'האם עליה לחזור לארץ' וביקשה שנייעץ לה. אני, כמו כולם, כתבתי את דעתי, וייעצתי לה את מה שאניי מוצאת לנכון, אבל גם הבהרתי שבסופו של דבר עליה לעשות את מה שהיא מוצאת לנכון. היום, שחרו עיניי למראה התגובות שקיבלתי. מילא, לא ציפיתי מאף אחד לתמוך בדעתי (חס וחלילה כמובן) אבל עוד להשמיץ את הדברים שאני אומרת באופן גמור, לעוות את הדברים שאני אומרת, ופשוט להגיד שקרים- לזה עדיין לא ציפיתי! אפילו בקאט עוד לא חשדתי, אבל הפעם היא התעלתה על עצמה!! קודם כל, היא אמרה פשוט שקר, ועוד תמכה בו! להגיד שלי הייתה את האפשרות לחזור לארץ ואני לא רציתי? ואני פחדתי?? מתי זה בדיוק קרה? מתי אני בדיוק סיפרתי כזה דבר?? דבר שני, היא לגמרי השמיצה את דעתי! מכל עשרות האנשים שהגיבו, היא בחרה בפינצטה דווקא אותי, ואמרה שאני היחידה שהגיבה בצורה כל כך נחרצת וחריפה. אותי זה מאוד מעניין! כולם הביעו את דעתם, אבל רק הדעה שלי היא לא בסדר! אני תמיד לא בסדר לדעתה! לפי הדברים שלה אפשר לחשוב שאני ממש הסטתי אותה לחזור לארץ או במשפטה של קאט ' הדבר היחיד שלא עשית הוא לארוז לה את המזוודות'.. וזה כשאני בסך הכל ניסיתי לעזור וכל מה שאני אמרתי, זה שלדעתי כדאי לה לחזור לארץ, הסברתי למה והבאתי כדוגמא את המקרה שלי. אבל לא, אני לא בסדר עם התגובה שלי!! והתגובה שלי נובעת מפחד שלי לחזור לארץ! ואני סתם מקשקשת ומדברת שטויות! ואני מפנטזת דרך החיים של אחרים וחולמת חלומות! ואני ניסיתי להסית אותה והתגובה שלי לא הייתה בסדר! אז בסדר גמור ותודה רבה לכולכם. עם תגובות כאלה אין לי יותר שום רצון להגיב למישהו ואני גם כבר מפחדת לפתוח הודעה משלי, עם כאלה תגובות. לא לדבר על זה שגם ככה בפורום הזה נשארו פחות מעשר אנשים וחצי מהם מגיבים בצורה שלילית באופן אינסטנטיבי. אז ככה שידידיי, היה נעים, אבל שלום וביי. אני לא מתכוונת לכתוב בפורום הזה יותר, ואולי פעם אם דברים יהיו שונים ותיהיה אווריה טובה אז אני הוכל לחזור לכתוב פה. אבל בינתיים- אין לי שום טעם להביע פה את הדעות שלי, כי אובויאסלי, זה לא המקום.
חח סתם... א. לא לכולם יש משפחה שהם בקשרי מספיק טובים בשביל להישאר לגור איתם ל-3 שנים עכשיו.. בייחוד שזה שונה לגור עם סבא וסבתא.. ב. הדודים דודות שיכולתי לגור איתם גם התפזרו ברחבי הגלובוס.. ג.אני לא חיה בקטע שישראל זה מקום מושלם. ולא נראה לי שמישהו רשם את זה פה... אבל חייתי בישראל והיה לי טוב שם! אף אחד לא יכול להתעלם מהעובדה שאנשים מתפוצצים\מתים\מובטלים ועוד בישראל.... ואת יודעת מה... עזבי את העובדה שאני וכל אחד יכולתי להנות ושיהיו לנו את החיים המושלמים שלנו (חיים מושלמים. .לא ישראל מושלם, האורך חיים שלי מושלם רק בשבילי)... אני חושבת שזכותו של כל אחד להתלונן שהוא רוצה לחזור לארץ.. גם אם הוא סבל כאן.. כי יכול להיות שהוא סובל יותר.. זה שינוי ע-נ-ק ואת בטוח יודעת על מה אני מדברת... זה שפה, זה חברים זה הכל... וזה גם..... מה שהרגילו ומה שהתרגלו אליו!