הודעת המנהל:

[rachelea]

כל נסיונותי להעלות תמונות לא צלחו:-

 

[אבא של נעם]

הנה מה שצריך לעשות:

לסגור את האקספלורר, לכבות את ה-fire wall, לפתוח מחדש את האקספלורר, להעלות התמונות ולא לשכוח לפתוח שוב את חומת המגן.

 

[jtm]

נשמע טוב

מה זה כנס יום הבולאות? מה עושים שם? כמו כן, אני רוצה להצטרף לטבלה. אני אוסף בולים, כרטיסי טלכרט, כסף, ו...זה כל מה שעולה לי בראש כרגע....

 

[תמיר1991]

ובכן - כנס יום הבולאות:

מתכנסים בבוקר במוזיאון ארץ ישראל, נפגשים עם אספנים אחרים, משוחחים, מחליפים בולים וכתובות, ניתן להצביע לבול והחותמת הכי יפה בשנה החולפת (מובטחים פרסים - אלבום שנתי, מנוי שנתי לשירות הבולאי ודפית בולים, שמחולקים בהגרלה מתוך מנחשי הבול ה"נבחר"), יש דוכן נהדר של השירות הבולאי עם כל הוצאות הבולים האחרונות, וניתן להחתים שם בולים בחותמת יום הבולאות, בחותמת כנס יום הבולאות ובחותמות נוספות אשר נמצאות שם. אחר כך הולכים לשמוע הרצאות (בשנה שעברה היו הרצאות בנושא מגדלי השעון, בולאות באינטרנט, וכמובן תוכנית ההנפקות לשנה הקרובה), באמצע יש הפסקה לארוחת צהריים, חוזרים להרצאות, ואחר הצהריים הכנס מסתיים. כל מי שמגיע (ומשלם את דמי הכניסה של 90 השקלים) מקבל גם דף מזכרת מיוחד (לפי שיטוטים שלי באיביי, דפים מהכנסים האחרונים נסחרים ב- 10-15$). בקיצור נמרץ - ההנאה מובטחת

תמיר.

 

[אבא של נעם]

ועוד מבט, קצת שונה.

בעיני כנס יום הבולאות הוא משהו קצת שונה. קודם כל והכי חשוב זה המפגש עם בולאים אחרים, כאלה שאנני מכיר וכאלה שעוד לא. זו אחת ההזדמנויות היחידות להכיר בולאים נוספים, וליצור קשרי חברות. מאז שאני כאן בפורום, זו הזדמנות גם להפגש עם החבר'ה. מצחיק, אבל דווקא הפסקת הצהריים והארוחה זה הזמן הכי פורה ליצירת הקשרים: לא תאמין כמה חברים הכרתי לראשונה בתור למנה העיקרית (אני רציני, וזה נכון לא רק לכנס יום הבולאות, אלא לכל כנס מקצועי אחר). שנית, זו הזדמנות ללמוד על צדדים נוספים של התחביב. כך למשל שמעתי לראשונה על חוגי הבולאות לנוער, על מרכז המיון הארצי, על תחומי אספנות שלא הייתי ער להם כמו מחקר על תעריפי דואר בזמנים שונים ומקומות שונים, על שילובים בין בולאות לתחומי דעת אחרים וכיוב'. שלישית, וזה בעיני משהו שולי לגמרי, זו הזדמנות לקנות כמה פריטים שמונפקים לכבוד הארוע. כמובן שאפשר לקנות אותם בלי קשר דרך השרות הבולאי או ההתאחדות, בכל זמן וכמעט באותו המחיר. אפשר להכנס לאתר ההתאחדות ולראות שהם עדיין מוכרים את כל דפי המזכרת מהשנים הקודמות. יום של הנאה - בהחלט. משהו הכרחי שבלעדיו החיים אינם חיים - ממש לא.

 

[תמיר1991]

אהבתי את השורה האחרונה שלך../images/Emo13.gif

בעיני רכישת הפריטים אינה שולית כלל, והיא תופסת אצלי חלק נכבד ביום הזה. אני בהחלט מזדהה עם מה שכתבת על הלמידה על הצדדים הנוספים. תמיר.

 

[אבא של נעם]

סדרי עדיפויות...

אני זוכר שכשהייתי צעיר, גם אני נהגתי לחשוב שהקניה של הפריטים היא העיקר, לא חשוב באיזה ארוע, בולאי, בידורי או אחר. הלכנו ללונה פארק כדי לקנות, הלכנו למוזיאון כדי לקנות, הלכנו לארוע זכרון כדי לקנות. כל אחד מכיר את שגעון הקניות שמהווה את מרכזו של ארוע יום העצמאות עבור הילדים. לאט לאט התבגרתי, והיום אני נמנע כמעט לגמרי מהקניות האלו. אם אני מאוד רוצה את דף המזכרת, או את המעטפה עם החותמת, אני מזמין בטלפון ומקבל בדואר. בשביל זה לא אני צריך ללכת לשום ארוע. בתערוכת הבולים האחרונה לא ניגשתי כלל לדוכן השרות הבולאי, למעט הציור שעשיתי ל"בול שלי". מה לעשות, לפטפט שתי דקות עם מישהו נראה לי יותר חשוב בהרבה. וכאמור, קניות אני עושה בדרך הפשוטה - בטלפון. אין שום פריט נדיר מהארועים האלו שאי אפשר להשיג מתי שרוצים אחר כך, במחיר כמעט זהה. כמו שאני רואה את זה, בזמן שאתה מבזבז בתור לדוכן יכולת להכיר עוד מישהו חדש...

 

[תמיר1991]

כמו שחלקכם יודעים,

בתערוכה "רוקנתי" את הדוכן של השירות הבולאי, וגם החתמתי כמה וכמה מעטפות. אני מאוד נהנה להחתים מעטפות, ואולי חלק מכם זוכרים אותי עושה את זה לא מעט בכנס הקודם. זה בעיני גם מעלה גדולה מאוד בכנסים הללו - זה ממש כיף לי להחתים את המעטפות, ולמדתי לעשות את זה לא רע

אבל עוד יש מקום לשיפור

ואגב - לא ידעתי שאפשר להזמין בטלפון, בטח ובטח שלא את חותמות האירוע. למרות שאם חושבים על זה, קניתי בדוכן ההתאחדות ב"תלאבול" כמה חותמות אירוע (וגם מיטרים מיוחדים שהם הפיקו). אולי את אלו ניתן להזמין בטלפון

וכנראה אתה צודק - כשאגדל בוודאי תשתנה הפרספקטיבה שלי, ולא רק מהבחינה הבולאית

תמיר.

 

[אבא של נעם]

אפשר הכל להזמין בטלפון:

אצל רומנו, אצל דורון ממרכז הבולים, ואצל כל סוחר בולים אחר. את הפריטים שמנפיקה ההתאחדות - דף המזכרת, אפשר לקנות כל הזמן אצלם.

 

[תמיר1991]

ואם חושבים על זה,

ביום הפתיחה של תלאבול, כאשר עמדתי בתור כשעה וחצי בכדי לרכוש את הפריטים החדשים, שוחחתי עם כמה אספנים, וכאשר רכשתי את הבולים סוף סוף, חלקם עמדו בתדהמה ולא הבינו כמה בולים ילד בן 13 יכול לרכוש, ועוד רק בדוכן אחד

ואני חושב שלמרות התור, הבולים שנקנו היו שווים אפילו תור כפול ומכופל

תמיר.