הוא מתגלגל מצחוק...

dina199

New member
משהו לגבי שאלות לאוטיסטים (וזה מאוד ברצינות)

שאלה 'מה כל כך מצחיק?' (ולמעשה כל שאלה פתוחה מסוג 'מה ... ?') היא מאוד קשה לא"ס בכל גיל.
אז קודם כל הוא כנראה בכלל לא מבין מה את שואלת (ואם הוא א"ס גם לא יבין בגיל יותר מבוגר).
וגם אם מבין , כנראה לא יודע מה ואיך לענות (גם זה תקף בגיל יותר מבוגר , וכאן מדובר על ילד קטן בן שנתיים).
כשמודעים לזה עם הזמן לומדים לשאול שאלות יותר ממוקדות (שהתשובה היא 'כן' או 'לא', או מילה אחת).
ואין לזה שום קשר לקוגניציה. כי הא"ס יכול להיות ברמה IQ גבוהה מאוד , ולהסתבך עם השאלות האלה כי זה עניין תקשורתי.
 
דינה יש לי שאלה אלייך בעניין הזה/לכולכם..

העניין עם שאילת השאלות הוא קצת טריקי כי לשאול שאלה פתוחה מסוג מה X באמת בעייתי מאוד ..למשל הבן שלימדבר על דברים מוחשיים שקורים כאן ועכשיו וניתנים להמחשה בדרך כלל..מצד שני יש חשש לאקולליה..לשאול שאלה כמו איך היה בגן זה לא אפשרי..אבל אם אני אשאל היה כיף בגן אני מפחדת שסתם יאמר כיף כי הוא חוזר אחריי..האמת שהוא לא עונה בכלל ,אבל סתם אם אשאל בעניין סוגי מאכלים,נגיד אתה רוצה לאכול ביצה או חביתה הוא ידע לענות לי..או אתה רוצה סיפור/שיר נגיד לפני השינה גם הוא ידע לענות..איך אני ניגשת לעניין בלי להכניס לו מילים לפה??
 

dina199

New member
דווקא כן כדאי 'להכניס מילים לפה'

ככה לומדים.
גם לשאול אם היה כיף בגן זה כללי כי מה זה כיף ?
אם רוצים לדעת מה היה בגן כדאי לעבור לפי סדר פעולות יומי שלהם ולשאול דברים מהסוג : מה גננת אמרה במפגש בוקר ? עם מי שיחקת בגן ? ואם אפילו זה מסובך אז לשאול : האם שיחקת עם א' . האם שיחקת ען ב' ? וגם באיזה משחק שיחקת עם א' ?או האם שיחקת עם א' במשחק X ? (כך את מחלקת את ה'כיף' הכללי לדברים 'מוחשיים')
והוא לא עונה כי הוא לא מבין את השאלה או לא יודע את התשובה או לא יודע איך לענות או חלק או כל הבדברים האלה ביחד.
הוא גם לא יודע הוא אמור להגיד 'אני לא הבנתי אותך' או 'אני לא יודע איך לענות לך' אז הוא שותק.
לעשות בחירה בין שתי אפשרויות זה מצויין , אבל לא יותר משתיים . לכן הוא יודע לבחור בין ביצה לחבתה , או לבחור בין סיפור לשיר או לדעת בדיוק איזה סיפור או שיר הוא רוצה.
 
אני חושבת שרוב הילדים בגיל שנתיים

יתקשו לענות על שאלה כזו, גם אם הם מדברים.

בגיל הזה מצפים מילד מקסימום לצרף משפט של שני מילים, למשל, הילד אוכל.

אני חושבת, שבגיל הזה, מומלץ להרבות בדיבור אל הילד, אבל לא לצפות ממנו לאוצר מילים גדול.
אני מבינה, שאת מאוד מודאגת, אבל חבל.
תני לעצמך להנות מהילד שלך ולמאבחנים לעשות את העבודה שלהם.
באבחון עצמו הם ישאלו אותך במילא המון המון שאלות ויבדקו את הילד לעומק, אז כל הדברים האלה יעלו מעצמם.

פשוט חבל על הזמן, כי הדברים מתבררים במילא. חבל על הזמן שאת מבלה בדאגות.
האבחון יבהיר לך הכל.
 

מיק67

New member
זכוכית המגדלת

אני מנסה להיות לרגע בצד השני שלה. כמה עצוב להיות בצד השני של זכוכית המגדלת. אין לאן לברוח ואין איפה להסתתר.
פגמים קטנים שלי נראים מפלצתיים והתנהגויות שלי שמתאימות לי מנותקות מהקשרן ומוערכות ביחס לאנשים אחרים.
כשאני מנפנפת בידיים בשמחה, זה נראה מפחיד דרך זכוכית המגדלת ואפילו כשאני צוחקת הזכוכית האכזרית והשיפוטית לוקחת את הצחוק שלי ומגדילה אותו פי מליון. הופכת אותו לדבר נלעג, בזוי, מוזר...
הצחוק שלי, השמחה שלי. איך ייתכן שהשמחה שלי תעורר במישהו חשש או לעג, ביקורת או שיפוטיות.
חשוף לי מתחת לזכוכית המגדלת, לאט לאט אני מתחילה לקפוא. חושבת על כל תנועה, מכניסה את הבטן ומיישרת את הגב, מכניסה את עצמי פנימה למקום סודי שזכוכית המגדלת לא תראה ומוציאה החוצה איזו קליפה של עצמי, מצומצמת ומוגבלת.
הלוואי ותישבר למליון רסיסים!
 
מסכימה אתך וגם מסכימה עם חן מהגליל.

הילד צוחק, הילד מאושר. אז מה רע???

למה לא לשמוח בשבילו, גם אם אנחנו לא מבינים מה גרם לו לצחוק?

אני שמחה בשביל הילד שלי, שיש לו עולם פנימי שגורם לו אושר.

לא מפריע לי גם בגילו (הוא כבר ממש לא תינוק) אם הוא צוחק לעצמו, עושה תנועות לעצמו. מה זה חשוב? ולמי זה בכלל מפריע?

אני שמחה שטוב לו.

מבחינתי הקושי הוא יותר כשהוא עצוב, ואני לא יודעת איך לעזור לו, כי אני לא יודעת למה הוא עצוב ואיך אפשר לעזור לו ולשפר את מצבו.
(לא תמיד אני אוכל לעזור לו, אבל משערת שבכל זאת יקל עלי לדעת למה הוא עצוב או כועס).

אני מציעה לא לשים את הילד תחת זכוכית מגדלת, ולתת לו ליהנות מהחיים.
אם הוא לא רוצה לשתף - לכבד את זה.
הילד הוא ישות בפני עצמו, ויש לדעת לתת לו את המקום שלו ואת הביטוי העצמי שלו. גם אם הוא שונה מזה שלנו.
 
מוכר מאוד

הבת שלי כמעט בת 4 וזה קורה לה די הרבה, מגיל צעיר מאוד, וגם בסיטואציות שאת מתארת - באמצע הלילה גם.
היו תקופות שנלחצתי מזה, בעיקר כי לא הבנתי מה הסיבה לצחוק, היום אני רואה את זה אחרת, כמו שאחרים כבר כתבו לך - משהו מצחיק אותה, והיא לא יכולה/רוצה לשתף, אז היא צוחקת בעצמה.
בקיצור, למדתי לקבל את זה כחלק מאופייה וייחודה.
 

נתמי72

New member
אני מקווה...

שאם הזמן אוותר על זכוכית המגדלת.

בגלל שהעניין יחסית חדש אני אוספת/בודקת תסמינים שיעזרו לי להבין איפה בספקטרום הוא יושב...(איזו רמה , אם יש דבר כזה...)

אבל בגלל הגיל שלו הפיענוח קצת קשה.
 

TikvaBonneh

New member
הפיענוח קצת קשה?

בהתפתחות הילד בכלל לא ידעו לאבחן אותו, אבל את תצליחי גם לאבחן אותו בעצמך וגם לגלות איפה בספקטרום הוא נמצא, אבל זה יהיה *קצת* קשה?
עזבי, אין לך את הכלים למשימה שלקחת על עצמך. את האיבחונים תשאירי לאנשי מקצוע, ואת - תהיי אמא.
 

dina199

New member
כל אחד בודק בזכוכית מגדלת בהתחלה.

לכן דרושה להיות מחשבה מודעת שזו הזכוכית ואפשר לא להסתכל דרכה.
לכן אני תמיד מדגישה שאם בדיוק את אותה הפעולה היה עושה אדם נ"ט, דרך איזו זכוכית היו מסתכלים על זה.?
ואם התשובה שבדיוק אותה פעילות לא הייתה מטרידה במקרה של נ"ט, סימן שאפרש להוריד את הזכוכית המגדלת במקרה של א"ס.
גם בלי הזכוכית המגדלת , יש לא"סים מספיק דברים שונים מנ"טים
 

Precious37

New member
מאבחנים לפעמים טועים.

אני מאמינה שהורים יודעים ללפעמים טוב יותר ממאבחן שפוגש את הילד לשעתיים וחורץ גורלות.

במקומך גם אני הייתי שמה לב לצחקוקים וזה בסדר גמור שזה נראה לך מוזר ודורש שימת לב.
 
אני חושבת שכדאי לך להשאיר את העבודה למאבחנים

המקצועיים.

לאיפה את הולכת לאבחן?

גם אל תנסי לאבחן את עצמך מבחינה רפואית לפי הרשת.
 
לדעתי זה נהדר, ואני גם לא בטוחה

שבגיל שנתיים וחודש זה חריג. לרסן את הצחוק בציבור זה כלל חברתי שאמורים ללמוד, אבל לא נראה לי שחייבים ללמוד אותו בגיל שנתיים ורבע. מבחינתי כשמישהו צוחק הוא מאושר, ואני שמחה לשמוע אנשים צוחקים (וכנ"ל שרים לעצמם - זה, משום מה, קצת יותר מקובל, אבל גם לא בכל הנסיבות).
 

נתמי72

New member
עשינו את האיבחון...

במכון להתפתחות הילד של הכללית בת"א.

וביקשו לאבחן אותו שוב בעוד כמה חודשים.
 
לא הבנתי את הקשר להודעה שלי

לא ניסיתי לטעון דבר לגבי היותו או אי היותו א"ס - אלא רק לגבי התופעה הספציפית של צחוק לעצמך בגיל שנתיים, שלא ברור לי שהיא חריגה או קשורה באיזשהו אופן לא"סיות.
 

נתמי72

New member
סליחה חייבתלהגיב

מתוקף זה שאני חדשה כאן אני עוד לא ממש בעניינים של היכן רושמים התגובה וכו'

ואני בכלל התכוונתי לענות לשאלתה של אמא חמסה. sorry
 
אה
. את צריכה פשוט

לפתוח את ההודעה שאת מעוניינת להגיב לה, וללחוץ על הכפתור של הוסף תגובה, ואז לכתוב את התגובה.
 

TikvaBonneh

New member
זה בטח מורט עצבים

לחכות. אולי תבקשי מהם להזדרז? הם כבר קבעו לך תאריך לאיבחון חוזר?
 
למעלה