הוא מתגלגל מצחוק...

[נתמי72]

הוא מתגלגל מצחוק...

מקווה שאני לא מציקה עם השאלות שלי
אבל בגלל שכל העניין אצלנו יחסית חדש...אחת התופעות של בני (להזכירכם בן שנתיים וחודש)

שהוא מצחקק לעצמו ולעיתים ממש מתגלגל מצחוק (בלי סיבה הנראית לעין) מתוך הפעמיים שזה קורה רובן קורות דווקא במקרין שהוא מתעורר באמצע הלילה ואז מתחיל לקשקש ולצחוק

והיום למשל חשבתי שהוא עייף בסביבות 12:00 בצהרים שמתי אותו במיטה ופתאם החל בצחוק המתגלגל.

תופעה מוכרת לאחד/אחת מכם?

אני רק יכולה להבין מזה שבמקרה של בני העולם שלו מלא בדימיונות...

 

[dina199]

ומה רע בזה שהוא צוחק ?

רק כי זה לא נראה 'תקין' ?
לדעתי דווקא טוב שהעולם שלו מלא דמיונות ובמיוחד כאלה שמצחיקים אותו.

 

[schlomitsmile]

כמאמר הגששים: העולם מצחיק- אז צוחקים

מכירה את הקטע הזה?
http://www.youtube.com/watch?v=u4221LlCRvw

אצל כל אחד מאיתנו, כלמיני דברים מעוררים כלמיני תחושות.
בנאדם שהראש שלו עובד אחרת,
סביר שיהיו גם דברים אחרים שיצחיקו אותו

וכן, יש להניח שיש לו עולם פנימי עשיר, וכנראה גם די משעשע

איזה כייף לו

 

[ים כחול שלי4]

גם הבן שלי פתאום צוחק בלי שאני מבינה למה

אני שואלת אותו למה הוא צוחק אבל הוא לא עונה לי.
הוא אומר אמא שקט.

 

[TikvaBonneh]

מאוד מוכר

הוא נמצא בעולם שלו. בראש שלו רצים סרטים. הוא נראה כאילו הוא איתנו, אבל הוא מפליג על כנפי הדימיון

 

[dina199]

האם אי פעם משיהו בא בטענות לנ"ט

שרצים לו סרטים בראש והוא מפליג על קווי הדמיון ?

להיפך, על נ"ט במקרים כאלה אומרים שה'הוא יצירתי' . זו מחמאה , ז"א זה דבר רצוי.
על א"ס אומרים :'הוא נמצא בעולם משלו' . וזו בד"כ לא מחמאה . למעשה לרוב ההורים זו הגדרה של 'לא תקין'

 

[נועה לביא]

כן!

לא שאני בהכרח נ"ט, אבל כל פעם שאמא שלי רואה אותי צוחקת לעצמי היא מרגישה צורך לשאול למה...

 

[dina199]

האם את עונה לה ?

ואם את עונה, האם התשובות מספקות אותה ?

 

[נועה לביא]

לא עונה.

עושה "לא" עם הראש או עונה ב"כלום"/"שום דבר". כשהייתי קטנה נהגתי להגיד בסיטואציות כאלה ודומות שתפסיק לשאול אותי שאלות.

 

[dina199]

ואיך היא מגיבה ?

 

[נועה לביא]

היום? לא מגיבה

כשהייתי קטנה היא הייתה מתעקשת יותר, ובמתעקשת יותר אני כוללת גם לקחת לאבחונים

 

[TikvaBonneh]

שני דברים.

א. לא באנו בטענות, אמרנו שהתופעה מוכרת. גם פותחת השירשור לא באה בטענות, היא שאלה אם אנחנו מכירים את התופעה.
ב. יש לי שני ילדים נ"ט ושני ילדים אס"ים. התופעה הזו קורית רק אצל האס"ים. הנ"ט שלי, אם נזכרים במשהו מצחיק ואני בטווח שמיעה, אומרים: "הי, אמא, זוכרת איך החתול טיפס על הגג של השכנים? היה ממש מצחיק, נכון?". הם לא פתאום מתחילים לצחוק, הם לא מדברים אל עצמם. או שהם מנהלים שיחה עם מישהו, או שהם שותקים. ואני לא באה אליהם בטענות.

 

[dina199]

אני יודעת שאת אישית לא באה בטענות.

אבל הרבה אנשים אחרים כן.
במיוחד עם ההסבר 'הוא בעולם משלו' . והם כן חושבים שא"סים מתחילים לצחוק סתם.
ופותחת השרשור כתבה את כי היא מודאגת. היא אמנם לא באה בטענות. אבל יש דאגה כי מישהו אמר לה או היא קראה היכן שהוא שזו פעולה 'לא תקינה ' וזה מה ההיא רוצה לברר.

 

[TikvaBonneh]

הילד של פותחת השירשור לא מאובחן בספקטרום

היא רוצה לברר לגבי כל מיני דברים שהיא רואה אצלו אם הם קשורים לספקטרום או לעיכוב התפתחותי.

 

[נתמי72]

רגע רגע יקירותיי

ראשית, שלא יהיה ספק, הבן שלי עוד לא קיבל את ה"חותמת" אבל אין לי אפילו אחוז אחד של ספק.הוא משתייך לספקטרום.

השאלות שלי כאן נובעות בעיקר מדאגה לעתיד, אתמול אפילו חלקכן ירדתן עלי קצת וזה בסדר...כי אין ספק סביר שכולם/ן דואגים לעתיד אבל אצלי זה קצת ברמת השריטה.

כאשר אני מבררת על הצחוק של הילד ישר מופיעה אצלי דאגה,רגע, זה ילד שיוכל לשבת בכיתה? אני לא מרשה לעצמי לפנטז על חינוך רגיל אבל גם בחינוך מיוחד/כיתה תקשורתית
אם ישב ויצחקק כך??!!

ככל שעובר הזמן אני רואה אצלו יותר זמן שהוא בעולם שלו ופחות רגעים שהוא איתנו...דואגת

 

[נתמי72]

ושוב תודה

על התגובות יש לי עוד הרבה מה ללמוד מבעלות הגישה האופטימית.

 

[נועה לביא]

הוא בן שנתיים וחודש

בשלב זה הוא ממש לא אמור להיות מסוגל לשבת בכיתה. כאשר יגדל, יוכל ללמוד, בין אם בעצמו ובין אם יזדקק לעזרה, שלא בכל מקום זה נכון לצחוק בכל רם כשהוא חושב על משהו שהצחיק אותו, למשל, בזמן שיעור - כי זה מפריע/מרעיש. אבל בחדר שלו? בהחלט מותר לו להתגלגל מצחוק מתי שבא לו. אם לא שם אז איפה כן?

 

[dina199]

כן . אני בהחלט מדברת על דאגה.

אם לא היית דואגת, לא היית שואלת.
לכן אני מנסה לעשות 'מבחון בוזגלו' ולראות מה תגובות כשילד נ"ט מתנהג כך. כי גם כשהילד א"ס לא צריך להיות מודאג מכל תופעה.
סה"כ כל תופעה יכולה להופיע אצל כל אחד.

ולגבי עתיד - זו לא שריטה לדאוג (למעשה זה שריטה של כולם

) . זה לוקח זמן עד שמפנימים שרק ההווה קובע . לאף אחד אין מושג מה יהיה בעתיד, אפילו בעוד שנה. זה שילד בן שנתיים צוחק ממשהו לא אומר שהוא יצחק מאותו דבר בגיל 9 . וכל מני ילדים לא יכולים לשבת בכית מכל מני סיבות . לא חושבים על 'לשבת בכיתה' בגיל שנתיים (אפילו לנ"טים

) . ואם הוא יהיה בחינוך מיוחד, ואפילו יצחקק - בטוח שלא יעשו לא עניין מזה.

נכון , העתיד הרחוק מדאיג. אבל לחשוב עליו יכול רק להביא לדיכאון. צריך להיות בהווה לא רק מביחית איבחונים וטיפולים , אלא עם הילד בעצמו ובשבילו. הרי הוא לא יהיה שוב בן שנתיים

.כתשגיעי לכל מני גשרים, אז מתמצאי דרך לחצות אותם.

 

[גור42]

אני עד היום מצחקק, וזה לא מנע ממני לעשות תואר

גם לא ממני לעשות בגרויות, או להתחתן, או לטוס לחו"ל לבד, או כל דבר אחר.

אז באמת שאין לך מה לדאוג בעניין הזה. זה כאילו שתשאלי על ילד רגיל "אוי, כשהוא נזכר במשהו מצחיק, אז הוא מספר לחבר'ה. מה יקרה אם הוא יתחיל לספר סיפורים באמצע השיעור?". זה בדרך-כלל לא קורה, כי האווירה בכיתה שונה מהאווירה בבית. וגם אם זה כן קורה, אז זה לא סוף העולם.

 

[אמא חמסה]

בוודאי.

אם אדם (שאת לא מכירה) יצחק פתאום ברחוב הוא לא יראה לך מוזר?

כשאני הייתי צעירה, ועוד לא היו ניידים, אם היינו רואים אדם מדבר אל עצמו, היו חושבים שהוא קו-קו.

בחיים לא שמעתי שאומרים על אדם (נ"ט או לא), שצוחק לעצמו שזה יופי.