לחבק את הצער ולבחור לאן להוביל את ההמשך
חיבור, זיווג - הוא קודם כל רוחני, לאחר מכן ברובד הרגשי, ולבסוף - ברובד הפיזי. גם נטישה היא כזאת, היא קודם כל ברוח, במחשבה. ה"בעיות בינינו" כפי שתיארת, פעמים רבות נחוות כסוג של נטישה, גם אם פיזית אתם חיים באותו בית, וגם אם אתם שוכבים באותה מיטה ומקיימים יחסי מין. סוג של "אני מרגיש שהיא כבר לא באמת איתי", כאילו יש מחיצה ביניכם. המחיצה הזאת בלתי נסבלת, ואדם ממוצע מחפש לעצמו איזשהו מוצא לפצות את עצמו על הכאב. העובדה שישנו ספר עם הקדשה מסוימת, ושהספר הגיע לידייך, מרמזת שהוא חיפש דרך לזעזע אותך. ואחת משתיים היא הכוונה שלו: או שהוא רוצה שאת תתרגזי ותפרקי את החבילה, כי קשה לו להיות זה שמפרק; או שהוא בעצם רוצה אותך בחזרה, לשקם את הקירבה שהלכה לאיבוד. זה המקום לעשות בחירה מודעת. קודם כל, תני מקום לרגשות שעולים בך - בלי לנקוט שום פעולה. רק להרגיש, אולי לבכות, אולי לכתוב על זה, לדבר עם חברה או עם מטפל/ת, ליצור עם זה משהו - אפילו סלט ירקות ענק (זהירות על האצבעות!) לאחר מכן שאלי את עצמך: לאן היית רוצה להוליך את הזוגיות שלכם? האם לניתוק, פרידה? האם לשיקום? שתי האפשרויות פתוחות, וכשתדעי בבירור מה את רוצה - תוכלי לתקשר את זה מולו, לא כשופטת, לא כמטיחת אשמה, אלא כאישה המבינה שהיא אחראית למצב לא פחות מבן זוגה "הבוגדני". הדרך הקלה לכאורה תהיה להיפרד, ושכל אחד מכם ימצא לו בן-זוג או בת-זוג אחרים. הצרה היא שאותם דפוסי חשיבה והתנהגות שהביאו אתכם לשבש את הזוגיות שלכם - יילכו אתכם הלאה לזוגיות הבאה... הדרך העוצמתית היא ללכת לשיקום הזוגיות - רצוי בעזרת מטפל/ת, וזה יעמת את שניכם עם הגישות שלכם, עם התפיסות שלכם, שיצרו את השיבוש הנוכחי ואת ההתרחקויות שקדמו לו. מכאן תוכלו להפיק רק טוב לעצמכם. בהצלחה!