בואו ונעמיד דברים על דיוקם
כידוע לכולם כאן (או שלא) ה
ממש לא אוהב להקליד הודעות ארוכות, לכן אנסה להגיב בקצרה ולעניין על הנקודות שהועלו כאן (אבל זה יהיה קשה לעשות את זה קצר) ונעמיד דברים על דיוקם. קודם כל, אכן בחלק ניכר מהמדינות בארה"ב תנאי ההעסקה הם ע"פ מה שנקרא At will employment , כלומר בהחלט למעסיק מותר לפטר מהיום למחר. צריך לזכור שלכל מטבע שני צדדים, גם לך מותר למצוא עבודה חדשה ולהתחיל אותה מהיום למחר, בלי הודעה מראש, בלי תקופת חפיפה וכ'ד. בנוסף, בין עם פוטרת ובין אם עזבת מרצון, כל עוד לא שולמו לך הסכומים שהגיעו לך עד ליום עזיבתך המעסיק חייב להמשיך לשלם לך גם על הזמן שאינך בעבודה ועד היום שבו נסגרים כל החשבונות. מעבר לכך שהמצב בארץ, בעיקר אצל עובדי המדינה, הוא (וזה הרי ידוע לכולם) שחיתות אחת גדולה. העובדה שלא ניתן לפטר עובדים על פי ביצועים אלא רק על פי ותק היא פשוט שערוריה שעולה
לכולנו המון כסף. עלות אחזקת עובד ותיק לא יעיל (שגוררת את אחזקת העובד החדש יחסית בכל מקרה) היא עלות המוממנת מכספי המיסים, ובעיקר של המגזר הפרטי. בנוסף, גם כאן תמיד אפשר לחתום חוזה בתחילת ההעסקה על מתן התראה מראש של X ימים - משני הצדדים, זה הכל תלוי במשא ומתן. Next, ברור לכולנו שחשבון זה לא התחום שלך. לומר:" בארץ האפשרויות המה-זה-מוגבלות לכל אדם, בלי הבדל דת גזע ומין יש סיכוי להיות מיליונר. רק מה? הסיכוי הוא 0.000000001. לכל השאר יש סיכוי של 0.9999999999 להילחם על הפרנסה שלהם ועל כך שלילדיהם יהיה חינוך נורמלי" זה
פשוט קישקוש. הבה ונדבר עובדות: בארה"ב יש 3.5 מליון איש הנחשבים "מליונרים" כלומר בעלי ערך של מליון דולר ומעלה, לעומתם יש כ-9 מליון עניים (הכנסה לנפש קטנה מ5000 דולר בשנה). מה אני אגיד לך, הלוואי ובישראל היחס בין המליונרים לעניים היה דומה... דרך אגב, אנקדוטה נחמדה לדעת, מתוך ה-9 מליון עניים – 2 מליון שחורים, 7 מליון לבנים (בערך חצי היספנים). על מנת להעמיד דברים על דיוקם נאמר שהסיכוי להיות מליונר בארה"ב הוא 0.01 והסיכוי להיות עני הוא 0.025 אבל הרי זה לא ממש מעניין אותך. אני אדלג על חינוך לילדים, כיוון שעפרית כתבה לך
שיש כאן חינוך חינם וברוב האנשים שאני מכיר כאן
כן שולחים את ילדיהם לחינוך הציבורי, ולא מרגישים רע עם זה, להיפך, הם רק משבחים את מה שהם מקבלים לעומת ה"חינוך חינם" של מדינת ישראל. הלאה נמשיך אל החינוך הגבוה. נכון, אפשר ללכת על ה-Ivory league ולשלם הון על הלימודים. אבל באמת שלא חייבים. הקולג'ים והאוניברסיטאות הציבוריים כאן הם בהחלט ברמה טובה והם במחירים השווים לכל נפש. יתרה מזאת, האפשרות לקבל כאן מלגה היא כל כך יותר גדולה מבישראל שפשוט אין מה להשוות (גם באוניברסיטאות הפרטיות, ב-Cornell למשל 1 מ-5 בממוצע לא משלם לתואר ראשון). אני למשל, לומד באוניברסיטה ששכר הלימוד הוא כאלף דולר לסמסטר. את השנתיים הראשונות אפשר לעשות בקולג' במחיר מגוחך של פחות מ-200 דולר לסמסטר. גם אם נניח שאכן "צרות אופקיהם של האמריקאים והעובדה שהם לא יוצאים הרבה מהיבשת שלהם היא אחד ההסברים לכך שהם אוכלים את הקש שמאכילים אותם בשתיקה", אז למה שנידבק דווקא למקסיקו. את מי יש להם בגבול מצפון אם לא את קנדה הסוציאליסטית הנאורה? האמריקאים יודעים טוב מאוד מה המשמעות של סוציאליזם נאור ועדיין בוחרים בקפיטליזם. הסיבה שרבים מהם לא יוצאים מגבולות ארצם זה כי היא "קצת" יותר גדולה מישראל ומכל מדינות אירופה. יש כאן מספיק לאן ללכת ומה לראות גם בלי דרכון. בנוסף לא חסרים אמריקאים שמגיעים למזרח, לדרום אמריקה, לאירופה ואפילו לישראל וזה בנוסף למצרים, ירדן, מרוקו וערב הסעודית). לגבי הדיור, בניגוד לישראלים, וסביר להניח שגם בשל ה-At will employment, למרות שהאמריקאים עובדים הרבה, אין הם רואים את העבודה כמרכז חייהם. היום אני פה, מחר אני שם, ולכן רבים מהם (בעיקר אלו ללא ילדים) לא קונים בתים אל שוכרים. כשכבר כן קונים בית צריך לזכור שכאן, בניגוד לישראל, הריבית על המשכנתא פטורה ממס מה שעושה את כל העסק ליותר קל ויותר כדאי. אני מתחיל להתעייף אז מייד נסיים. אכן ביטוח רפואי ליחיד עולה בערך 300$, אבל אם למשפחה בת חמישה אנשים מישהו מחייב אותך ב-1500$, עובדים עליך בעיניים וכדאי לך לעבור חברת ביטוח ומהר. נכון שביבי הוא לא אמת-מידה ליושר המידות, ונכון שעמיר (ב-ע', לא ב-א') פרץ הוא גם מושחת לא קטן, אבל הבעיה בישראל היא חמורה מזה. הבעיה בישראל היא עובדי המדינה. סליחה על ההכללה הגסה, ללא ספק רבים מהם טובים וחרוצים אבל כשהרקובים שביניהם הם אלו שלעולם לא יפוטרו בשל השיטה המקולקלת, האחרים (שלבינתיים כן משתדלים) פשוט יילמדו שברגע שיש ותק לא צריך להשקיע וככה השיטה תישמר. לכן, ועל אף סלידתי האישית מביבי, אני חושב שמגיע לו חיזוקים רבים על כך שהוא מעיז לנסות להלחם בועדים המושחתים של עובדי המדינה. מלה אחרונה לגבי מדינות הסוציאליזם הנאור דוגמת סקנדינביה. כשיש כסף (ומדינות סקנדינביה כידוע עשירות, ולא בגלל התעשייה שלהן) כל שיטה כלכלית עובדת. בכווית, יש דיקטטורה ועדיין כל האזרחים מאושרים... ולסיום, ציטוט אחרון ובקשה לקוראים: אולי הגיע הזמן שנפסיק לחשוב על הרגע ונחשוב קצת על העתיד. ואם אתם חושבים כמוני, אולי תעבירו את האי-מייל הזה לעוד כמה חברים. שלכם באהבה ה-