ההורים הם המכה.

[נתנאל 123456]

ההורים הם המכה.

הגעתי למסקנה שהצרות הגדלות של הילדים האוטיסטים מתחילים בבית. כאשר הורה במקום לתת אהבה לילד ולנסות להבין אותו.
הוא פונה לאנשי- הדמים ומתחיל הילד( טיפול בכדורים/ ושאר טיפולים). בעני זה נובע מכמה סיבות: א. הורה אין לו ראש להתמודד עם הבעיה הוא
מחפש פתרון קל. ב. הוא חושב שהישוע תבוא לאחר שהילד יתחיל טיפול. זה בעני שני הסיבות העקריות שהורה לוקח את ילדו.
במה שאני מכנה בית המשחט. אז לאיזה מססקנה הגעתי?: הורים מעדפים לסמם את ילדהם במקום לטפל בילד שזה דבר נורא.
וגובל בפשע. מכיוון שאיןמ להם את " הכוחות" להתמודד עם הילד. במקום לצאת איתו/ לדבר איתו לבלות ביחד נותנים לילדים בני
4 כדורי אנטי פסיכוטים השם ישמור לאן- הדרדרתם הורים? לאן השפל יהגיע/יגע?: אולי זה לא אשמתכם הבלעדית ואתם מצפים לטוב.
אבל כמו שכתוב " הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. אני אכתוב את זה ברור ו בעני הורות זה השפל של השפל כמה שזה נשמע
קיצוני. ולמה?: כי הורה/אדם לא יודע להתמודד עם בן אדם קטן בעל צרכים משלו. בעני אין אף הורה טוב אלה פחות רע. אולי לא
בכוונה אתם פוגעים. אבל זה מה שאתם עושים. בעני הורים שנותנים לילד כדורים פסכיטרים הם הורים שבשפל המדרגה ממש
זה מאוס כל כך. במיוחד לילד בגיל הרך. זהווי דעתי בכל אופן.

 

[ניאו30]

מסכים עם מהות המסקנות אך

לא עם הכיוון שלהן , שלדעתי לא צריך להיות מופנה אל ההורים אלא אל הגורמים המחקריים/חינוכיים/טיפוליים. ההורים הם מה שנקרא "בין הפטיש לסדן" - מכיוון שההתחלה היא מאוד קשה אתה מנסה להאחז בכל פיסת ידע שקיימת מגורמים "מקצועיים", ולכן אין להם ולא צריכים להיות להם את הכלים לשפוט, במיוחד שהבורות המקצועית מכסה כמעט את כל האקדמיה והגישות הטיפוליות /חינוכיות השונות. תחשוב על זה כך - אם לא היית חווה את האוטיזם מבפנים, ואם היית במצוקה והיית "צמא" לכל פיסת ידע אז לא היית סומך על אנשי המקצוע ? מצד שני, הבעיה כאן שתיארת היא בהחלט נכונה בעיניי, ובעיניי זה בעיקר בעייה של בורות וחוסר ידיעה פנימית על מהות האוטיזם, וכן של "שליטת הדוקטרינות" כמעט לכל אורך ורוחב המימד המקצועי. לכן, דווקא מתוך ההורים יכול לבוא הפתרון ( חינוך ביתי ), או לפחות הקלה של הבעיה... ככל שיותר ויותר הורים יצאו "מהמערכות" וככל שיותר ויותר אוטיסטים יספרו את סיפורם, יביאו את נקודת מבטם אל עבר ההמון, תחילה אולי אל עבר ההורים שבאמת לא מכירים את המהות האוטיסטית, ובהמשך גם אל עבר הגורמים המקצועיים ( השינוי הנדרש הוא אמנם דרסטי אבל יש כאן גם מימד של ה"אסימון שנופל", כלומר שינוי גישה מהותי וכולל ורחב יכול להתחיל גם משינוי מחשבתי "קטן ופשוט" ).

 

[ניאו30]

בסיום שכחתי לכתוב...

( אחרי " ככל ש..." ) , אז באמת יכול לחול שינוי אמיתי, גם אם זה בתהליך מאוד ארוך ואיטי והדרגתי .

 

[נתנאל 123456]

כמובן שזה מופנה קודם כל על המטפלים.

אבל מי שקודם כל פונה אליהם הם הורים. מי שנלחם בי ובדעות כמו שלי הם הורים. שלא מוכנים לשמוע את דעתי ואת דעתך.
לכן יש להם חלק מרכזי מאוד בסבל של הילדים. ועוד דבר: אני מסכים עם אמירה אחת שלך שהם לא יודעים מה לעשות עם דבר
אחד אני לא מסכים איתך שלא צריך להביע ביקרות וגם חריפה כנגד הורים. בעני צריך ועוד איך אפילו הכי. כדאי לעורר אותם.
שאני כותב שהורים הם המכה אומנם זאת אולי פורבוקציה אבל המטרה היא טובה. אם אני או אראנה לא ננסה לתת להורים כמה
סטירות מצלצלות או נשפוך עעליהם מים הם ישארו באותו קו. המטרה שלי מכתחילה היא לנסות להסביר להם שהדרך הטיפולית

לא טובה. אני אישית לא חושב שהיה שנוי מהצד הטפולי/מערכת/ וכולי לא אהיה כלום. המפכה תבוא מפנים. אתם יכולים לסגור
את אונזכם. אבל המפכה האוטיסטית תבוא אך ורק מפנים מתי שאוטיסטים יקחו את עצמם בידי ויפסקו להיות נמשות/ורכיכות
וילחמו על זכותיהם. אני אנסה להסביר את עצמי: אני א. לא נגד הורים ( אפילו שלפי דעתי הורות זה דרעק ואני אישית לא חושב

שיש הורים טובים ובעני זה טינופת אחת גדולה) אבל בגלל שאין בריריה וממשכים להביא ילדים ומה לעשות חלק מהורים לא
רואים להקרא הורה אלה אפילו מחבלים בעתיד של ילדהם. אבל אני מנסה לדבר לציבור הורים השפוי שמוכן לשמוע אם לא
הייתי עוזב את הפורום ועוזב את המאבק הקיומי כל כך חשוב - למען עתיד האטיסטים. אני יודע שיש עניין של " נפל עלי השמים"
אני חייב עזרה. אטוטיזם זה מפחיד בשמיעה ראשונה זה נכון גם אני פחדתי שידעתי שאני כזה. רבל הבדל שאני חקרתי.
ואחרי כמה חודשים גילתי שזה נפלא. וזאת הבעיה הורים לא חוקרים והולכים בכיוון מסיום שנראה להם נכון כי הוא

המקצועי ואנחנו הברברנים ומבלבלי מוח מבין? בגלל זה אני תוקף או אראנה מנסים לעורר וזה לא מצליח הם רדומים.
אז זאת דעתי. אם לא מוצא חן בעני איה הורה מה אני אומר שיקפוץ לי ויעשה סלטות באוויר אני עדיין יאמר כל מה שעולה
לי לראש כדאי לגרום לשנוי שזה חשוב יותר מאיזה עלבון לסוג מסיום של הורים שאני לא רוצה לדבר בגנות עליהם כי הם
נעלבים ואז מתלוננים ואין לי כוח להיכנס לזה ולהזכיר שמות.

 

[ניאו30]

אני מבין את מה שאתה אומר

וגם מסכים בגדול, אבל כוונתי היא לנסות להבחין בין הסיבה לתוצאה או בין שורש הבעייה לבין השלכותיה ( "גבעוליה" ) - אני מאמין שבשביל לפתור בעיות צריך להבין את מהותן ושורשם, ובעיקר להפריד בין אותו שורש לבין מה שחיצונית אולי נראה כשורש אבל הוא מעצם רק "מתחפש" לכזה , ובעצם הוא רק סוג של תוצאה של אותו שורש. השורש הוא אכן דבר שנמצא מתחת לאדמה ולכן בלתי נראה לעין הפיזית, ואילו את ה"גבעולים" אנחנו רואים גם רואים, ומרגישים גם מרגישים, ולכן יכולים מאוד בקלות לחשוב שהצמח מתחיל מרגע שהוא עולה מעל פני האדמה ( אלא אם כן אנחנו משתמשים ב"עין הלא פיזית, שלנו, כלומר שבמקרה זה מה שכתבת למשל על חקירה וחיפוש ). דעתי היא ששורש הבעיה הוא בחוסר הידיעה הפנימית על המהות האוטיסטית ( הפנימית ), ואם ניקח את זה טיפה רחב יותר אז הבעיה היא בהסתכלות על ההתרחשויות החיצוניות כהתרחשות היחידה שקיימת ואי לקיחת הגורמים הפנימיים ( ומשם לכך שיש היפוך בין סיבה לתוצאה, בין עיקר ומהות לבין טפל ולא מהותי ).

 

[ניאו30]

ויש גם את העניין המקצועי

ביקורת היא דבר טוב ואפשר לבקר את כולם, אבל לגביי הורים זה קצת יותר מורכב מזה - יש כאן אלמנטים של בחירות לא מודעות ( לא נכנס לזה עכשיו ) ושל טריטוריה שמאוד קשה להיכנס לנעליה מבחוץ , דברים שלא קיימים אצל אלו שמתיימרים לרכוש ולהעביר את הידע המקצועי הנדרש.

 

[נתנאל 123456]

אני מבקר אותם ביותר ילד הראי אני לא הורה.

אבל זה לא אומר שאני לא יכול להכניס להם מתחת לחגורה או להתבטאות בצורה "שפלה" כי אני יודע מזה להיות ילד
אוטיסט. לכן בעני מה שאני עושה מציון. אני לא רגיש לעולם לא טענתי וואני מתעניין במצבי שלי והמרכבות שלי, ואני אומר
לסיום: ילדים אני לא יביא בעני זה גם דרעק כמו שהורות זה דרעק. בקיצור לא סובל כלום בעני הכל שחור והכל דוחה הכל הבל
והכלך מזהום שום דבר לא טהור.אני די פאסמי נכון. אבל כיום יש לי שאיפות אחרות והשאיפה העיקרת ( מבחינה פולטית/אדאלוגית)
היא שנוי מצבנו הנתון. וכל הדרכים כשרות.

 

[ניאו30]

כאמור, ניתן לבקר את מי שאתה רוצה

וזה גם מאוד לגיטימי מצידך. מה ששאני שואל כאן הוא שאלה אחרת - האם זה נכון/ טוב באופן כללי ?

 

[נתנאל 123456]

טוב מאוד רצוי מאוד ומבורך.

ובכל הכוח ובכל הצורות. אפשר לדבר על הכול לשחוט פרות קדשות. אני בעצמי עשיתי את זה בכמה אשכלות
עם הורים " מסכנים/מודאגים" ומחקו לי את הודעה. אין לי בעיה לרדת לשפל המדרגה העיקר להביע את דעתי.
נסביר למה: אם לא נבקר אותם הם ישארו באותו קו מחשבה כי הנה לא אמרו דבר הדרך שבה הליכו אותנו (
הכבשים השוטות/ והמטומטמות במקרה זה) היא נכונה. תראו הורים אחרים וגם אוטיסטים לא מגנים אותנו.
אז מה -שאנחנו עושים נכון. לגנות- את המערכת לא מספיק. צריך גם את הורים בכל הכוח וגם באכזריות אם צריך.
כדאי שיכנס למוח שלעתים חלול-שכל( לא טיפש בהכרח). אני לא בעד גישה נעימה ממש לא אלה אמתית לסים את הדג המסריח על השולחן
ולומר חברה " מה יש על השולחן? דג נילוס - טעים? או דג מטונף שמריחים את סירחונו ואת פג תקופו. מבין? זה דעתי.
בכל הכוח בהחלט. לעניות דעתי כמובן.

 

[ניאו30]

זכותך לחשוב ככה

אני שוב חוזר על מה שכתבתי קודם - לדעתי, ביקורת מול ההורים לא רק מפספסת את הנקודה העיקרית אלא גם לא נוגעת בשורש הבעיה ( שהוא חברתי - תרבותי - תודעתי ) . ההורים הם לא המקור לידע המוטעה אלא הם חלק מאלו שמשלמים את המחיר עליו. נכון, אין מה להשוות לאוטיסטים עצמם, ובכל זאת הידע המוטעה הזה גורם לתסכולים כל כך רבים ותחושת חוסר מוצא ( משהו כמו "...אני כל כך רוצה שלילדים שלי יהיה טוב וזה פשוט לא קורה ואני לא מבין למה, ואני לא מבין איפה אני טועה כי הלכנו לכל המומחים ועשינו את כל הטיפולים וזה לא עוזר, אלא אולי בקטנה וזמנית...מה עוד אפשר לעשות ?... " וכדומה... ואז מגיע הקטע של " וכבר אין לי כוח לכך..." וכו' ).

כשחקן כדורסל בעברי ( הרחוק ) אפשר לקרוא לזה - לקלוע סל עצמי. כן, לקלוע זה נכון וזו בעצם המטרה במשחק, אבל האם אני קולע לסל הנכון או שבעצם אני קולע לסל ההפוך, לסל העצמי, כך שבעצם "יורדים לי נקודות" ? גם ל"הוצאת קיטור" יכול להיות תפקיד חיובי, השאלה מתי אני עושה את זה רק בשביל "העקרון" ( למצוא אשם ) ומתי אני עושה את הדבר הנכון שנובע מהמציאות עצמה. אם נשאר בדוגמא שלך - אם "הדג"= ידע...והדג אכן מסריח - מיהו ה"דייג שדג את הדגים ומביא אותם לשוק פגי תוקף " ? מי "קונה" את הדגים ? ומי "אוכל" אותם ו"מקיא" מהם ? מיהו שורש הבעיה - ה"קונים בשוק" או ה"דייג" ?

 

[נתנאל 123456]

אז אנחנו חלוקים.

אני הבנתי היטיב מה אתה חושב אני -לא מסכים זה הכול. בעני הורים הם חלק לגמרי אפילו הכי מהבעיה. וזה שאתה לא
רואה את זה נראה לי מוזר. כי אם הורה יחטוף ביקורת הוא אולי יכול לשנות את דעתו אתה לא חושב? מה אני צריך ללטף
הורים שמתנהגים בעני רע? זה לא דרכי. אני אדם ביקרותי. את החלק השני בכלל לא הבנתי אתה מתפזר ואתה לא מובן לפחות
לי. ואני חושש שאתה לא הבנת מילה ממה שכתבתי כנראה או שאתה לא מפרש אותי נכון או שדברי לא ברורים או שלך יש בעיה.
הורים הם לא הבעיה אנחנו העמוד שצריך לתווך להם את המידע. ברגע שהורה נוהג לא בסדר ( בעני) אני מסביר לו בדרך שלי.
אם הוא מתעקש אני מעביר ביקרות כדאי לעורר אותו מה הבעיה בגישה הזאת? למה צריך מוצי פוצי? בשביל מה? למה הצביעות?
אתה לא מתחבר לגישה מסיומת תקוף אותה מה הבעיה, אני שונא התחסדות ושונא התיפיפות.

 

[ניאו30]

אז אני אחזור ואבהיר את מה שאמרתי מקודם

לא אמרתי ולא התכוונתי לכך שאי אפשר לבקר הורים שלדעתנו טועים ( גם אני אדם ביקורתי בנטייתי ) או שאפשר להסביר להם דברים שהם לא מכירים. בגלל זה קראתי לזה כיוון כללי ולא אישי כי אני לא מדבר על מקרים ספציפים או יוצאים מהכלל אלא על המקרה הכללי, כלומר עם רוב ההורים. החוויה שלי היא בהחלט כזו שבה ההורים הם לא רק לא חלק מהבעיה אלא גם חלק מהפתרון ( טווח הקצר - יותר של אוטיסטים בוגרים, טווח בינוני - הורים, טווח ארוך - גורמי "מחקר, טיפול וחינוך", כשכמובן לא מדובר בהפרדות מוחלטות אלא כלליות על בסיס של דומיננטיות, וברור שיש התמזגות בין הטווחים בכל שלב של התהליך ), וזה גם מה שהחלק השני בא להדגים באמצעות האנלוגיה - שההורים הם לא המקור לידע המוטעה, כלומר לבעיה, אלא הם חלק מהגורמים שסופגים חלק מההשלכות ומעבירות אותו הלאה.

טוב, אולי קשה לי קצת להתנסח עכשיו, אבל חוץ מזה... כבר אמרנו את זה כמה פעמים - זה בסדר להיות חלוק עם אדם אחר... כל אחד רואה את העולם אחרת ולכן זה משהו מאוד טבעי וברור, ואז כל אדם פועל בסביבתו כפי שהוא מבין לנכון. זה לא אומר שלא צריך להאבק למען האמת של כל אחד, ההפך, אלא שאי אפשר לכפות את האמת של אדם אחד על זו של אדם שני. אני מאמין שהאמת , בסופו של דבר , מוצאת את דרכה לגלות את פניה, פעם בצד אחד, פעם בצד אחר, ואז אנחנו יכולים ללמוד או לא ללמוד ממנה.

 

[נתנאל 123456]

אני הבנתי את האנלוגיה שלך.

אני לא הבנתי על מה אתה חולק עלי. כי אני לעולם לא טענתי אחרת ממך. אטני אמר אותו דבר. ואז אתה בא לי עם אותה
דוגמה בשביל מה? ממתי אשמתי את הורים כמקור הידע המוטעה? להפך אני אומר שהם כמו כבשים שותים מים מהבאר
מתי שמקבל מכה עם מקלו של הרועה בזמן שהבאר מורעל. אז יש שני אפשריות א. לנסות להתנגד .ב לשתות כוס תרעלה
ולמוות. אני בעד הרעיון הראשון. ועל זה אני מדבר. לכן אני לא מבין על מה הוויכוח בכלל. זה מה שאמרתי בתגובה הראשונה....
&nbsp

 

[ניאו30]

תקרא שוב את ההודעה הראשונה שלך בשרשור

 

[נתנאל 123456]

איזו מהם?

שאני אומר שהורים הם המכה? זה ברור לי בהחלט. כל מה שאמרתי כולל שהורים הם רק תאים- תרושתיים שמעברים מדור לדור.
הכל אני שלם איתו זה לא נאמר מכעס או מרוגז אלה זאת דעתי. אין לי משפחה ואין לי ארץ ואין לי שום דבר. אני לא אוהב איש.
ומי שאני אוהב או אהבתי כבר לא בין החיים לפחות לא בשבילי.

 

[ניאו30]

כן

המחלוקת היא לא על תיאור המציאות הקשה, אלא על הכיוון של הפניית האצבע ( מה שקראת לו "המכה" ), והמשך הדרך בהתמודדות עם המציאות הזו. אתה אומר שהורים הם המכה ואני חושב אחרת. אתה גם צריך להבין שכל מה שאני כותב בשרשור הזה הוא לגמרי והכי לא אישי אלא כללי ( למרות שאצל שנינו יש עם כך רגשות אישיים מאוד חזקים ), ולכן אין לי ספק שאתה שלם עם מה שאתה אומר.

מה שניסיתי להראות לך, לא בנסיון לכפות עליך את האמת שלי אלא מתוך נסיון להראות לך את האמת שלי שהיא שונה מזו שלך, הוא שלדעתי ההורים הם לא האשמים כאן ( בהכללה כמובן ), אלא המערכת הממסדית על סוגיה השונים. ההורים נמצאים במקום "בין לבין" וכאן מאוד התחברתי לתיאור של שלומית בתחילת השרשור, שהם ניזונים מידע מוטעה מגורמי המקצוע השונים ולכן יש בכך גם מקור ואפשרות להתבלבל בין סיבה ותוצאה, בין מקור ומהות לבין "סימפטום חיצוני"... ממש כפי שקורה לאוטיסטים עצמם בחברה.

ורק הערה נוספת לגביי מה שכותבים כאן לעיתים בהקשר של נימוס ו"מילים יפות" - בעיניי, שימוש ב"מילים לא יפות" או נאצות רק בשביל להראות עיקרון של "אני ביקורתי" הוא תמונת המראה והצד השני של המטבע של אלו ש"מדברים לא יפה כדי למצוא חן בעיניי אחרים". כל העניין כאן הוא שגם "הנימוס" וגם "אי הנימוס " הם לא רלבנטים בעיניי למהות של העניינים, ולכן ( כמו כל שימוש ב"נימוס וכבוד" ) שימוש ב"מילים חריפות" כדי להדגים נקודות ועקרונות בכלל לא שייך לעניין עצמו של הויכוח, כלומר של מהות הבעיה והדרכים שנראות לכל אחד מאיתנו לפתרונה.

 

[ניאו30]

* בפסקה האחרונה, סוף שורה שנייה

במקום "שמדברים לא יפה..." - צריך להיות "שמדברים יפה..."

 

[נתנאל 123456]

אבל אני לא אומר שהם אשמים!

אני אומר שהמערכת אשמה והם מולכים אותם שולל למה אתה לא מבין אותי? אני לעולם לא אמרתי שהם האשמים הבלעדים.
אני אומר אותו דדבר כמוך רק צבצורה שונה ואתה לא מבין מילה ממה שאני כותב. אני חושב שהורים באופן כללי הם לא טובים.
אבל בקשר לאוטיסטיות ברור לי שמאכלים אותם ידע שגוי. אבל באופן כללי בעני הורות זה דבר לא טוב. אני מדבר באופן הכי
כללי. הורות בעני המתגונת הקיימת היא בעתית. נוסח שליט- נשלט בכלל כל הגישה הטיפולית/הפסיכלוגית/ האישית בטיפול
בילדים בעני היא חטא גדול. זה מה שאני אומר וגם אתה. אני רוצה שהורים יפסיקו ללכת בקו הזה מה לא ברור? אז הגישה
שלי היא יותר אגרסיבית זה הכול. מקווה שהכול מובן.

 

[ניאו30]

שוב אפשר להפנות אותך להודעה הראשונה בשרשור

המילים שם מאוד ברורות , אבל אני אעזוב את זה עכשיו ( הולך לישון עוד מעט ) ואלך עם המילים שלך עכשיו - "מוליכים אותם שולל" - "ההורים באופן כללי הם לא טובים". במשפט הראשון ההורים יוצאים נאיביים או תמימים ( כמו בשיר - " פתי מאמין לכל דבר..." ). במשפט השני אתה כבר מייחס להם כוונה רעה, כלומר הם לא טובים מטבעם. האם הבנתי אותך לא נכון ? אם כן, אז אנחנו לא אומרים אותו דבר, וזה לא רק שאלה של יותר אגרסיביות אלא שאלה מהותית או מחלוקת מהותית, ומה שאני לא מבין הוא מדוע אתה מנסה לברוח מהמחלוקת המהותית ? מצד אחד, אתה עומד ושלם עם הדברים שלך, ומצד שני אתה כותב דברים שסותרים את אותה עמדה, מהותית, ואולי בגלל זה קשה לי להבין אותך משום שקשה לי לראות את הרצף החשיבתי ( ההגיון הפנימי של החשיבה ) שבדרך הצגת המילים שלך. מציע לך גם לחזור שוב להודעה של שלומית, שם היא מסבירה טוב את העמדה הכל כך לא פשוטה של ההורים שנואשים לעזרה ולידע מקצועי ואין להם בעצם הרבה ברירה ( צריך להיות מאוד חזק כדי לחשוב שהגישה הבסיסית של כמעט 100 אחוז מהסמכויות המקצועיות היא מוטעית ), לפחות בהתחלה, אבל גם אם זה במידה פחותה, גם בהמשך הדרך כשהילדים גדלים ו"התוצאות" ( עוד מונח מבלבל ומטעה ללא הכרות עם האוטיזם) ניכרות על פני השטח, כי אותו ידע מלווה את המשפחה לכל אורך הדרך והחיים בעצם.

 

[נתנאל 123456]

אולי כי לא הבנת אותם שזאת תופעה מוכרת.

אני אומר דברים שנשמעים ברורים אבל אני מתכוון לדבר אחר בגלל זה אנשים נוטים ברוב הפעמים לפרש אותי לא נכון.
כמוך למשל. לא אמרתי שהורים לא טובים מטבעם הורה- רוצה להטיב לילדיו בכל הרמות גם הורה מתעלל כולם טובים
וכולם רעים כולם מעורבב בטוב ורע/ בשקר/ ואמת אתה לא מבין את הפילסופיה שלי? שמע אתה לא מבין אותי כי כנראה
אני רב פנים מאוד. אאמרו לי כך יש כאלו שהתלהבו מאוד מזה. אני מאוד ישר. אני אומר חד וחלק הורה- טוב/ ורע בעני הורות
לשל עצמה היא רעה בתור אגם שלא רוצה להביא ילדים מבין? אני מערבב בין האישי/ לכללי אתה כנראה לא שם לב. הכתיבה
שלי היא חופשית היא פרועה לכל הכוונים. יש שראו בזה דבר מרתק מלהיב אמרו לי גם ויש שניסו לנרמל אותי. זה הסגנון שלי.
ברור שיש סתירה כי הכל הוא סתירה והכול הוא מפורק ושלם. שום דבר הוא לא עומד במקום. כמו שואומרים לכובע יש שלוש
פינות במקרה שלנו עשרות/מאות /ואלפים אין שום סתירה כמו שאין שום הוכחה. בעני הודעה של שלומית היא בדיחה, ומי
שכתב אותו הוא חנפן /דפוק לא התחברתי זה הצחי'ק כמו את אראנה. כי המשפחה שהיא אמורה להיות המקום מקלט
לאוטיסט היא המקום הכי רע בשבילו. ואני סבמאבק קיומי יום יומי עם השאלה האם לנטוש את הסירה. אני אוכל את עצמי.
אם לנטוש את משפחתי בכל הבחינות רגשי/שכלי/ וגופני מבין? אני מתחיל לקלוט מה שאומר אראנה על המשפחה. וזה
אוכל אותי אבל כל כך מסתדר הפזל הזה. ממש כל חתיכה מונחית במקומה.