DxJx GADRIEL
New member
ההדחקה
אני...אני עדיין לא מאמין שאני כותב את זה פה אבל משום מה, זה מרגיש נכון חבר של ההורים היה אצלנו היום, יש לו תואר פסיכולוגי או משהו הוא דיבר איתי על הנטיות, הוא אמר שרוב המקרים הם תוצאה של הדחקה מאירוע מיני בשלב ילדות מוקדמת הוא שאל אם יש לי אחד מודחק, אמרתי שאני לא זוכר הוא גיכח "אם היית זוכר, זה לא היה מודחק" הוא התחיל לספר לי סיפורים שהוא שמע, אפשרויות, קטעים ככל שהוא סיפר הוא עשה את החיקויים תקיפים יותר בחלק מסויים הלב שלי התחיל לדפוק מהר יותר, התחלתי להתרכז יותר במה שהוא אומר הרגליים שלי רעדו, הפה שלי נסגר חזק והבטתי בזה ופתאום, כאילו הייתי בסרט הבזק "תמדוד את זה" -כאן? -כן -אבל אני לא רוצה -אבל אמרת שזה יפה -אבל אני מתבייש -ממני? אין לך מה, תמדוד -אבל- -תמדוד! התחלתי להזכר במשהו, לא ברור, מישהו מצווה עליי למדוד בגד אני לא זוכר שהבגד הזה היה בארון שלי מעולם התחלתי ממש לרעוד, רציתי ללכת משם לא האמנתי שאני נזכר במה שאני נזכר בשלב מסויים אישתו קראה לו, הלכתי לחדר זכרתי יותר ממה שרציתי לזכור רציתי למות, לא האמנתי לזה לרגע, לפי התאוריה הזו, הנטיות לא היו מולדות, הכל היה מלאכותי, בגלל אדם אחד, שחשב שמותר לו יותר ממה שהיה מותר, יכלתי להיות כמו הרוב, היה לי את זה, אבל...חוסר אכפתיות של אחר עשה את זה. האדם הזה, נזכרתי בו חבר טוב של ההורים שלי לפני שהוא הלך עם ההורים שלי לסלון הוא הסתכל עליי "גל, אני לא רוצה לחטט לך בחיים, אבל אמא שלך מספרת שמגיל 5 לא נתת לאף אחד לראות אותך ערום, זה נשמע מוזר" הוא אמר, קרץ לי והלך. ובכנות אין לי מושג מה לעשות אני בהלם. פשוט בהלם מהכל.
אני...אני עדיין לא מאמין שאני כותב את זה פה אבל משום מה, זה מרגיש נכון חבר של ההורים היה אצלנו היום, יש לו תואר פסיכולוגי או משהו הוא דיבר איתי על הנטיות, הוא אמר שרוב המקרים הם תוצאה של הדחקה מאירוע מיני בשלב ילדות מוקדמת הוא שאל אם יש לי אחד מודחק, אמרתי שאני לא זוכר הוא גיכח "אם היית זוכר, זה לא היה מודחק" הוא התחיל לספר לי סיפורים שהוא שמע, אפשרויות, קטעים ככל שהוא סיפר הוא עשה את החיקויים תקיפים יותר בחלק מסויים הלב שלי התחיל לדפוק מהר יותר, התחלתי להתרכז יותר במה שהוא אומר הרגליים שלי רעדו, הפה שלי נסגר חזק והבטתי בזה ופתאום, כאילו הייתי בסרט הבזק "תמדוד את זה" -כאן? -כן -אבל אני לא רוצה -אבל אמרת שזה יפה -אבל אני מתבייש -ממני? אין לך מה, תמדוד -אבל- -תמדוד! התחלתי להזכר במשהו, לא ברור, מישהו מצווה עליי למדוד בגד אני לא זוכר שהבגד הזה היה בארון שלי מעולם התחלתי ממש לרעוד, רציתי ללכת משם לא האמנתי שאני נזכר במה שאני נזכר בשלב מסויים אישתו קראה לו, הלכתי לחדר זכרתי יותר ממה שרציתי לזכור רציתי למות, לא האמנתי לזה לרגע, לפי התאוריה הזו, הנטיות לא היו מולדות, הכל היה מלאכותי, בגלל אדם אחד, שחשב שמותר לו יותר ממה שהיה מותר, יכלתי להיות כמו הרוב, היה לי את זה, אבל...חוסר אכפתיות של אחר עשה את זה. האדם הזה, נזכרתי בו חבר טוב של ההורים שלי לפני שהוא הלך עם ההורים שלי לסלון הוא הסתכל עליי "גל, אני לא רוצה לחטט לך בחיים, אבל אמא שלך מספרת שמגיל 5 לא נתת לאף אחד לראות אותך ערום, זה נשמע מוזר" הוא אמר, קרץ לי והלך. ובכנות אין לי מושג מה לעשות אני בהלם. פשוט בהלם מהכל.
