בונ'ה, אתה מלך
לגבי הרקע שלי בכלכלה: הכל התחיל כשמכרתי שקט נפשי תמורת פיטמה מספר פעמים ביום. אבל עזוב, זה סיפור ארוך. "כוחות השוק" זה עיניין קצת מורכב. ברור לך שהתכוונתי בעיקר לשוק המדריכים והקשר ההדוק שלו לנתח השוק של כל מכון. צריך להבין מספר דברים לגבי התחום הזה כדי להבין את הדינמיקה ואת הדברים שנראים לך מעט מופרכים: תחום ההכנה לבחינה הפסיכומטרית, כמו תחומים אחרים, מורכב ממספר סוגים של קורסים ושירותים. יש יותר משוק אחד בתחום ובכל שוק כזה קיימים גורמים המתחרים זה בזה. למשל, קשה לי להאמין שיש מישהו באנקורי שמנסה להתחרות בקידום אישי או ביואל גבע. אנקורי ולחמן, לדוגמא, מתחרים זה בזה בשוק שניתן לקרוא לו שוק מחיר. אלה קורסים שיתרונם הבולט הוא מחירם הנמוך יותר ממחיר הקורסים בקידום/ יואל גבע/ היי.קיו. קידום/יואלגבע/ היי.קיו מתחרים זה בזה בשוק אחר. שוק גדול ואכזרי יותר. תחשוב לרגע מה היה קורה אם מרצדס ממוצעת הייתה עולה פתאום 150,000 ש"ח. אולי יותר אנשים היו קונים מרצדס, אבל מתח הרווחים היה קטן יותר ולקוחות מרצדס הנוכחיים היו עוברים ליצרן יוקרתי אחר. שוק ההכנה לבחינה הפסיכומטרית שונה בשני דברים עיקריים: 1. כמעט כולם יכולים להרשות לעצמם הוצאה כזאת מבלי למכור כליה ( תלמידים חושבים שמענק השחרור זה לא ממש כסף שלהם ) 2. זה שוק שפועל בעיקר על המלצה מפה לאוזן. בעולם השיווק זה נקרא "חבר מומחה". לא במקרה ממליצים לכם לשאול את החברים שלכם. כפי שכבר ציינתי, התחרות אינה על המדריכים הטובים יותר, אלא על המדריכים המשווקים יותר. הדברים הללו נבדקים. מעבר לעיניין המשובים, כשתלמיד נרשם לקורס שואלים אותו מדוע בחר במכון המסויים. אם הוא עונה "חבר המליץ לי" השאלה הבאה היא "אצל איזה מדריך למד החבר שלך?". המידע הזה נאסף ולא במקרה. מדריך המסוגל למכור את הקורס/ מכון לתלמידיו שווה הרבה מאוד כסף. כשמדריך עובר ללמד ביואל גבע, הוא יודע שאם לא יצליח להגיע לרמת משובים מסויימת בשני הקורסים הראשונים הוא כנראה יאלץ לעבור לעבוד באבטחה. היו כאלה שזה קרה להם. זה לא קשור ליכולתו ללמד פסיכומטרי. אני אחדד את מה שנראה לך מוזר - הפער בין שכר המדריכים השונים והכדאיות שבדבר: 1. המדריך המשווק היטב, מגייס תלמידים גם עבור המדריכים האחרים. הוא פשוט מביא למכון תלמידים. 2. המדריך שעלות שכרו גבוהה במיוחד הוא גם אוטוריטה עבור המדריכים האחרים. הוא מלמד אותם את העבודה. 3. יש כאן גם עיניין של מורל. נקח את הדוגמא של קידום ויואל גבע: המדריכים שעברו מקידום ליואל גבע בשנים האחרונות הם כאלה שאיש בקידום לא הזיל דימעה כשעזבו ( פרט אולי, לעידו קפאח, שלמעשה לא עזב ישירות לגבע, אלא עזב את קידום לפני שנה וחזר כעת לעבוד בתחום כמדריך בגבע ) למשל, יש בגבע מדריך שעבר לגבע לאחר שנה בתחום. גם כך הוא לא התבלט בקידום בקרב המדריכים עם וותק של שנה. לעומתם, יש בקידום מדריכים, שעזיבתם לעבוד אצל המתחרה המרכזי תהווה פגיעה מורלית קשה בקרב המדריכים האחרים. זה עלול לעודד גל של עזיבת מדריכים. המדריכים האלה, שמדריכים צעירים יכולים להסתכל עליהם ולומר "טוב, הטובים ביותר אינם עוזבים לגבע. כנראה יש להם סיבה להשאר בקידום למרות השכר הגבוה בגבע" שווים לקידום הרבה מאוד כסף. המדריכים האלה גם יודעים את זה. 4. כמו שבגבע אוהבים לספר על המדריכים שלהם שלימדו בעבר במכונים אחרים כך יודעים בקידום לספר לכל מי שמוכן לשמוע, על המדריכים הרבים בקידום שהוצע להם לעבור לגבע, אבל סרבו לעשות זאת. זה שווה כסף. אתה מתחיל להבין את התמונה הגדולה?