הדייט שלי...../images/Emo4.gif
על מה לכתוב? על המוצלח שהסתיים במיון? (עליו כתבתי כבר בעבר) או... ראיתיו לראשונה באתר היכרויות אליו נרשמתי כבר מזמן (יש תמונה). הרושם הראשוני שלי היה, שמולי אדם מקרין אופטימיות... אצלי ברוב המקרים הרושם הראשוני הוא הקובע...בתמונה הוא מחייך חיוך כובש (במציאות חסרו לו שיניים
) האיש רשם את מס הפון שלו באתר, אמר - תתקשרי - לא תצטערי...התקשרתי, ואני מה זה מצטערת... אינני מוסרת פון למי שאינני מכירה(חוץ מערדי כמובן
)... חשתי שהלבד שלי עומד להגיע לקיצו, הדאיג אותי מעט המרחק. הוא ירושלמי ואילו אני קיבוצה מה'עמק'... לא מדברים פה על מחלות, אבל אצלי חלה קפיצה מדאיגה בלחץ הדם בשבוע האחרון מה שגרם לי לקרקע עצמי לכמה ימים... הוא שוב התקשר. ואני מבקשת ממנו לעזור לי להתגבר על בעיות במחשב..., הוא הסביר הכל לאט לאט (כדי שאאבין) ואני מנסה לזרז את הענינים.. בסופו של דבר הוא הגיע למסקנה בלתי נמנעת - עלמנת לעזור לי בתפעול המחשב הוא חיב להגיע ולראות את המחשב... אמרתי :יאלה- זוז. צא לדרך!. כאן באה המכשלה הראשונה, אין לו אוטו. חצי שעה לקח לי להסביר לו איך מגיעים אפילו שמדובר בשני קווים ישירים בלבד. הייתי צריכה להסביר לו בפעם המי יודע כמה שבקיבוץ אין רחובות ולא מספרי בתים, אפילו שבאחרונה קבעו שמות למדרכות ומספרים לבתים אבל מי זוכר?
האיש הגיע. דפק בדלת. אמר שנתתי הנחיות מדויקות , הגיע ישיר בלי לשאול איש..., כמו שנפתחה הדלת ראיתי איש קטן עלי בכמה מספרים טובים (הוא אוהב שמנות)
. אבל מכת הריח שנחתה עלי כמעט הפילה אותי סופית, לא יכולתי לזרוק אותו ישר כי האיש עשה חתיכת דרך ארוכה וביקש מראש להישאר ללון (כי אין כבר אוטובוס בדרך חזרה) כמה צדקתי כשאמרתי שאארגן לו לינה אבל לא בחדרי. למרות שחשתי ממש ברע והאיש ידע זאת מראש, הוא לא היסס לבוא להסתובב מסביבי כמו פרפר עש. והריח, אוי הריח...
כשהוא רק הגיע הוא אמר תראי מה הבאתי לך... מכתב ברכה ילדותי מקושט במדבקות של בנות טיפשעשרה עם לבבות ,והמתנה היתה שני כרטיסי ביקור שלו בהם היה רשום שהוא חשמלאי בכיר ומכונאי לתפארת...בחרתי לא להגיב כששאל למה לא הדבקתי אותם במקום בולט (הכי בולט אצלי זה החזה
)... הוא לא הצליח להתמקד בשום דבר עד שהגיע למערכת העתיקה של הפטפון סטריאו, גם אז נשמעו מכיוונו כל הזמן קולות לא ברורים וחרחורים... כנראה שבמקצועו הוא באמת טוב כי האיש תיקן לי את הפטפון הישן ואני שוב יכולה להאזין לתקליטים הישנים (לקח לו בערך שלוש עות אם לא יותר בכל רע תמיד יש גם משהו טוב. . האיש תיקן לי את גם הדימר בסלון כדי שיהיה יותר אור ואני בכלל משתמשת בנרות או בתאורת הניאון ... ישנתי בלילה הזה רק שלוש וחצי שעות, כשהגעתי להעיר אותו בשעה שש וחצי בבוקר ראיתי שהמיטה נשארה מוצעת ואיש לא ישן בה. כמו כן מצאתי מכתב תודה בו כתוב כמה אני נהדרת ומיוחדת...
שאלה: האם אירוח ללילה על חשבוני שווה לתיקון המערכת, במחיר? האם לחתוך ולשכוח מהכל... האם להתקשר ולהודות לו על התיקון? (הוא לא התקשר מאז. מסקנה - הוא הבין כנראה שאין לו שום סיכוי) האם תעזרו לי? אגב, ההוא שהגיע למיון, הגיע למיון שוב עם אותה בעיה כלומר זה לא היה בגללי.. והקשר חי וקיים
על מה לכתוב? על המוצלח שהסתיים במיון? (עליו כתבתי כבר בעבר) או... ראיתיו לראשונה באתר היכרויות אליו נרשמתי כבר מזמן (יש תמונה). הרושם הראשוני שלי היה, שמולי אדם מקרין אופטימיות... אצלי ברוב המקרים הרושם הראשוני הוא הקובע...בתמונה הוא מחייך חיוך כובש (במציאות חסרו לו שיניים
