הדברים שוב התדרדרו

[עלה לא נידף]

ובלי קשר - נהניתי מהפידבק שלך, גרם לי לחשוב.

תודה!

 

[רוני810]

מסכימה עם ayaht מאוד.

 

[אסתי קלי]

כן,כי היעוץ בפורום מאוד עוזר לילדה.......

 

[שיר לי שני]

מתאים לי לענות בצורה כנה וחריפה

ואני אומרת לך, בפעם המי-יודע-כמה: לרווחה יש דרכים רבות ושונות לנהל מעקב ולעזור, לפני הוצאת ילד מהבית, שזה הפתרון האחרון, שבו נוקטים כשאין שום ברירה, ומשתדלים שזה יהיה לחזקת בן משפחה שאוהב ומוכן לטפל בילדים.
לצורך הדיון בלבד, במקרה הזה, היו פונים לסבים ו/או לדודים.
אבל יש הרבה לעבור עד אז, וזה מתחיל ממעקב. ומעקב קורה על פי דיווח. אבל אם אין דיווח, אין מעקב.
היא אשה בוגרת ומבוגרת שמתמודדת עם הטירוף פעם בכמה זמן, במינונים קטנים. יש שם ילדה קטנה שמתמודדת עם זה יום יום, שעה שעה, במינונים אינסופיים, הרבה מעל לגילה וליכולתה. ואף אחד, אף אחד בעולם, לא מראה מספיק אכפתיות כדי לעשות משהו בעניין. לצקצק בשפתיים ולכתוב בפורום זו לא עשיה.

 

[kagome10]

את מניחה שהרווחה תעזור

ואני בכלל לא בטוחה. זה במידה רבה עניין של מזל. הרווחה יכולה לעזור, אבל גם יכולה לגרום נזק רב, לכפות את דרכה על האמא ולפגוע קשות במשפחה. לרוב זה קורה לאנשים שמעיזים לנהוג בצורה שונה מהמקובל, כך שלא נראה לי שזה המקרה. אבל זה קורה סתם כי נתקלו באישה שנשחקה מהעבודה הלא מתגמלת הזו.

אז אני הייתי חושבת לא פעם אחת - מאה פעמים - לפני שהייתי פונה לרווחה.

 

[שיר לי שני]

אני יודעת חשבון

במצב הנוכחי, רע בטוח.
בפניה לרווחה אולי ימשיך להיות רע, אבל אולי יהיה שיפור.
אז אני אומרת: בשביל הסיכוי.
ושוב, דווקא משום שיש עוד משפחה, שיכולה לתפקד, שיכולה לקבל הדרכה איך לעזור לילדה הזו.
אבל כל הדיון הזה מיותר, כי כל המשפחה שם עסוקה בלריב, בלכעוס, באגו של עצמם. הילדה הזו אינה אלא הערת שוליים עבורם. עבור כולם. זה הדבר הנורא ביותר בסיפור, בעיני. זו ילדה שאין אף אחד בעולם שרואה אותה באמת, לא כחפץ של אמא שלה.

 

[kagome10]

הרע יכול להפוך ליותר רע

יכול להיות שיפור, אבל גם יכולה להיות הרעה. יחס שלילי מהרווחה יכול לערער גם משפחות יציבות מלכתחילה, והמשפחה הזו לא ממש יציבה, בלשון המעטה.

מה עם ההתערבות הזו תהרוס את המשפחה? מה עם יכריזו על האמא כעל לא כשירה, ההורים שלה, שלא יכולים לסבול את הסטיגמה, יתכחשו לה, והילדה תישאר ללא משפחתה? זו גם אפשרות.

צריך לשקול הן את התוצאות החיוביות האפשריות והן את התוצאות השליליות. ולבדוק מה התוחלת. ואני לא בטוחה שהיא חיובית.


אני חושבת שהילדה חשובה, אבל לא מספיק כדי לסבול את היחס השלילי של אמא שלה. לא מספיק כדי להיכנס למאבק משפטי ולאמץ אותה בעצמה. והאפשרויות האחרות - כלל לא ברור שהן לטובת הילדה.

 

[שיר לי שני]

אני אתרגם לך את השורה האחרונה שלך

לשפת ילדים:
"המבוגרים מעדיפים להפקיר אותי מאשר להתמודד עם אמא שלי. אני לא חשובה להם. אני כנראה באמת שווה כלום."
כמו שאני כל הזמן אומרת: לא רק אמא שלה מפקירה אותה. גם הסבים, שהסטיגמה מפחידה אותם יותר מהפגיעה בנכדה שלהם. הדודים, שהכאב ראש שאמא שלה תגרום להם יותר מציק להם מזה שיש שם ילדה מופקרת ומפורקת. כולם מפקירים אותה במידה שווה.
בפעם הבאה שאת קוראת על ילד שנפגע/נרצח על ידי הוריו, בפעם הבאה שאת פוגשת מבוגר שהיה ילד כזה, ושואלת את עצמך איך זה קרה. ככה זה קורה.

 

[kagome10]

גם אני מפקירה אותה

משום שאני לא מוכנה ללכת ולהיאבק בשבילה בעצמי. ואין לי רגשות אשם על זה, כי אני לא מרגישה שאני חייבתלה משהו.

אמא שלה החליטה להביא אותה לעולם - היא אכן מחוייבת לה.השאר לא! ולכן הם לא מפקירים אותה במידה שווה. כדי להפקיר מישהו צריך להיות מחוייב לו מתלכתחילה, ולהפר את ההתחייבות הזאת.

לדעתי הסבים שותפים חלקית, כי הם תומכים אקטיבית בהזנחה.

אבל הדודה של הילדה? לדעתך היא מחוייבת לשלם את המחיר האישי הגבוה שזה ידרוש ממנה, בשביל לדאוג לאחיינית שלה?

לדעתך זו חובתה? לדעתי לא.

וכל זה לא סותר את ההשלכות השליליות על הילדה. והיא אכן לא חשובה להם מספיק. זו המציאות, ואי אפשר לכפות רגשות על אנשים.

 

[B l u e D e v i l]

את כותבת את הדברים בצורה מאוד קרה

דודה שלה, שלצורך הענין זו תהיה שכנה שלה - יודעת שיש הזנחה ולא עושה כלום.
וזה בדיוק כמו הדוגמא ששירלי נתנה, מחר זה יהיה ילד שנרצח על ידי הוריו. מחר זו תהיה אישה שנרצחה על ידי בעלה... כולם שותקים. וכולם חושבים שזה לא ענין שלהם.
מפה בדיוק זה מתחיל.
וזה די מגעיל לקרוא "היא אכן לא חשובה מספיק" זה לא רק להם. זה גם לאחרים כמוך. כי את חושבת שזה בסדר גמור שאף אחד לא עושה עם זה כלום. מן הסתם אמא שלה לא תלך לרווחה לומר היי, אני לא בסדר. תקחו לי את הילדה. מי שאמור לעשות את זה, הם בדיוק האנשים שמסביב שרואים את זה.

אגב מענין אותי איפה הגננת בסיפור הזה. גננות יודעות המון. רב הילדים מפטפטים הרבה יותר ממה שצריך ומענין אם היא לוקחת את הילדה לגן בזמן, אם היא מגיעה מאורגנת וכן הלאה.
אם אין להם הזנה, אז אם יש לה סנדביצים נורמלים...

 

[kagome10]

רשמתי בצורה קרה בכוונה

כי זו הדרך הנכונה להביע את עמדתי. אני חושבת שיש מקום להתערבות כאשר היא תוביל ליותר תועלת מנזק.
בהעדר מוכנות לאמץ את הילדה, אני כלל לא בטוחה שההתערבות תועיל יותר משתזיק.

לדעתי המקרה לא מספיק קשה כדי לקחת את הילדה. לדעתי במקרה הנוכחי לקחת את הילדה זה לפגוע בה קשות. יש סיבה שהרווחה לא ממהרת להוציא ילדים. וזה לא בגלל ההורים, זה בגלל טובת הילד. בגלל מחקרים שהראו שטובת הילד היא להישאר עם ההורים.

מה שנחוץ פה זו עזרה. והרווחה לא יכולה פשוט להושיט עזרה. היא תנסה לכפות אותה, ותזיק יותר משתועיל.

אז אם מישהו נמצא בסכנת חיים, או עובר התעללות, אני אדווח. אבל יש גבול ברור להתערבות בחיים של אחרים. אם אני רואה פגיעה פיזית - זו סיבה לדווח. אבל פגיעה נפשית? אולי גם צריך לדווח על אישה שבעלה מתעלל בה מילולית, מקלל אותה ומשפיל אותה?

 

[שיר לי שני]

למען האמת

כן.
היום, התעללות רגשית והתעללות כלכלית (בהנחה שאת יודעת מה זה), נחשבות להתעללות לכל דבר ועניין.
להפנות אותך למישהי ממקלט לנשים מוכות, שתראה לך כמה נשים שההתעללות בהן היתה כלכלית ונפשית מגיעות לשם? הן לא נחשבות "פחותות דרגה". בין השאר, כי הניסיון והמחקר מראים שחייהן אינם פחות בסכנה.

 

[kagome10]

ופונים על זה למשטרה?

על התעללות מילולית? לדעתי הדבר הנכון במקרה הזה הוא לפנות לאישה עצמה שתעזוב אותו.
אני לא נגד הפנייה למקלט לנשים מוכות. אני כן נגד התערבות משטרתית.

לקלל ולהשפיל אדם זה לא עבירה פלילית. לא כל עוד האדם השני יכול לקום וללכת.

 

[ayaht]

האמת שכן.

אבל צריך לעשות את זה מאוד בעדינות ובחוכמה, כדי לא להביא למצב שבו הבעל רוצח אותה כי עיצבן אותו שהתלוננו עליו ברווחה...

צריך לעזור, אבל לא להתנהג כמו פיל בחנות חרסינה.

 

[kagome10]

ופניה למשטרה תעזור?

לדעתי, עם הרמה הנוכחית של משטרה ורווחה, עדיף לא לפנות עליהם.

האם לדעתך עזרה לאישה במצב כזה היא חובתם המוסרית של השכנים? לדעתי לא. זה מעשה טוב, אבל כזה שאין לחייב אותו.

 

[ayaht]

תלוי.

תלוי במקרה, ביישוב בו גרים.
ממילא גם הפנייה הראשונית לא בהכרח מחייבת הגשת תלונה.
יש גם ארגונים שיכולים לסייע לפחות בייעוץ.
מאוד טוב להיעזר בעו"ד.

בין החשיבה שאין על מי לסמוך בכלל, לבין המחשבה שאנחנו לא צריכים לדאוג לכלום, כי יש מי שיטפל בכל הדברים במקומנו, יש אמצע.
אי שם באמצע הזה נמצאת המציאות.

 

[kagome10]

ללמה הטענות שהבאת בסוך סותרות

"בין החשיבה שאין על מי לסמוך בכלל, לבין המחשבה שאנחנו לא צריכים לדאוג לכלום, כי יש מי שיטפל בכל הדברים במקומנו, יש אמצע.
אי שם באמצע הזה נמצאת המציאות."

לדעתי דווקא החשיבה שאין על מי לסמוך גוררת את זה שאנחנו לא צריכים לדאוג לאחרים, לדעתי. זו מערכת עקבית - כל אחד דואג לעצמו ולמי שהוא התחייב כלפיו <למשל, ילדים>. להוסיף התחייבות קהילתית לטפל בילדים אם הוריהם לא מסוגלים לכך, ויש מערכת מוסרית ועקבית לוגית.

אני לא חושבת שיש מי שיטפל במקומי. אני פשוט לא חושבת שזו חובתי לעזור לאישה שבעלה מקלל אותה ומתעלל בה רגשית. אם אני רוצה לעזור לה, או להתנדב במקלט לנשים מוכות - זו זכותי, אך לא חובתי. לדעתי.

 

[שיר לי שני]

עם הסיום

אני לגמרי מסכימה, אי אפשר לכפות על אנשים אכפתיות.
רק שחן טוענת שכן אכפת לה... so...
לגבי הפתיחה שלך - כדי להשתתף בהפקרה, כדאי שתשימי לב לעובדה שאת צריכה לדעת מי היא בדיוק. ואת לא

 

[kagome10]

זה לא כזה מסובך לגלות

ואם הייתה שם מישהי שבאמת אכפת לי ממנה, מישהי שאני לא מכירה ולא רק עוד שם מסיפור עצוב וירטואלי, הייתי מנסה. היא נתנה לא מעט פרטים אישיים, ואפשר לחפש מידע עליה בגוגל ובאתרים אחרים, או לנסות למצוא מה ה-IP שלה, ועוד כל מיני דברים.

אפשר לפנות למועצה לשלום הילד ולמשטרה ולתפוז.

רק שכמו שכבר אמרתי, במקרה הזה עדיף לא להתערב.

ואני חושבת שלחן אכפת. פשוט לא מספיק. אכפתיות זה לא בינארי. אכפת לה מספיק כדי לקנות לילדה מיטה בגודל סביר ולרצות לארח אותה ולעזור לה, אבל לא מספיק כדי ליצור פיצוץ ולא מסםיק כדי לאמץ אותה. וזה בסדר גמור.

 

[שיר לי שני]

בעיקרון

זה לא חוקי, מבחינתך, לגלות.
תפוז רשאים להתערב בגילוי IP ולהפעיל משטרה רק במקרים של סכנה מיידית ומוחשית לחיים. יש לזה פרמטרים ברורים מאד וחד משמעיים מאד. להתערב דרך הרשת על סמך חשד זה לא חוקי, כי זה פורץ פרטיות. זו האקריות.
לגבי שאלתך למעלה: אם יש חשד להתעללות מתמשכת רגשית, נדמה לי שחוק לא תעמוד על דם רעך בתוקף, אבל לא בדקתי כבר כמה שנים ויתכן שזכרוני מתעתע בי. כלומר, לא כל פעם שתשמעי אותי צועקת על האישלי, נגיד, אבל אם תשמעי לאורך זמן קללות וכו'. אגב, קל וחומר, כלפי ילדים קטנים, וזה המצב.