את יודעת...
לפעמים מאד קל לומר על עצמך שאתה "שוחר שלום". למה אני מתכוון? פעילים בתנועות כמו "שלום עכשיו", "בצלם", "חד"ש", "עדאללה" ועוד כהנה וכהנה, רובם מצטיירים (לפחות בעיני) כציבור שבאמת ובתמים שואף למגר את הרוע ואת הקיצוניות שללא ספק קיימת בשני העמים, הישראלי והפלסטיני, ופועלים ללא הרף כדי לחזק את המחנות המתונים ולמתוח ביקורת על הקיצונים. כשפעילי שלום כאלה או אחרים נפגשים עם ישראלים ומותחים ביקורת על היבטים מסויימים במדיניות הישראלית - אין בכך שום פסול בעיני. אדרבה - טוב יהיה אם ידע כל ישראלי מהם האלמנטים העקביים במדיניותה של ממשלתו לדורותיה שמרחיקים כל הסכם שלום אפשרי ותורמים להנצחת הסכסוך. גם אני לא חוסך בביקורת על ממשלת ישראל, ואחד התחביבים שלי הוא שחיטת פרות קדושות (כך שהשימוש במושג "שואה" לא מקפיץ אותי, וגם לא הרעיון של מדינה דו-לאומית או זכות השיבה). בכל זאת, היכן מתחילה הבעייה שלי? כשאותם פעילי "שלום" ממטירים אש וגופרית על כל ישראלי שבא איתם במגע, בעוד כשמדובר במפגש עם פלסטינים - הם מביעים הזדהות מוחלטת עם כל טיעון פלסטיני אפשרי.. תצטרכי להסכים איתי (שהרי מדובר בעובדות) שגם בטיעונים הפלסטיניים שנשמעים השכם וערב, לא קשה למצוא המון סיסמאות, תעמולה אנטי-ישראלית שקרית והסתה. במדיניות ההנהגה הפלסטינית וזו של העולם הערבי - קל מאד למצוא אלמנטים שתורמים להנצחת הסכסוך ולהרחקת כל פשרה אפשרית. לכן, מפעילי שלום אמיתיים אני מצפה לעמדה אובייקטיבית עד כמה שניתן. במה זה אמור לבוא לידי ביטוי? אני מצפה לשמוע מאנשים כאלה גם מילים כמו "אתה צודק" או "נכון" - ולא לשמוע רק נסיונות להצדיק את הטיעון הפלסטיני המקביל לכל טיעון ישראלי. מאידך, בעת פגישה עם פלסטינים, אני מצפה משוחרי שלום אמיתיים להסביר גם להם את המניעים העומדים מאחורי מדיניותה של ישראל, ואת הסכנה הצפויה לאינטרס הפלסטיני בפיגועי התאבדות או בכל סוג של קיצוניות, ולא לשלול כל דבר שמקורו בישראל על הסף. במילים אחרות, ובלי לגלוש לפסים אישיים - כל מי ששולל בהתמדה את טענותיו של הישראלי, ומאידך מסכים או מזדהה (בגלוי או בשתיקה) עם כל טענותיו של הפלסטיני, הינו בסה"כ לוחם לטובת הצד הפלסטיני, שמתגורר בישראל ומנצל את המיקרופון כדי להחליש את החברה הישראלית. זה הכל. ובלוחמים כאלה איני יכול לתמוך. במקרה הנ"ל, שוב מבלי לגלוש לפסים אישיים, הבנתי באופן סופי מול מי אני מתמודד.
