יאללה.... הצבא לא השתנה וגם אני לא
קודם כל, אותו מתאבד שרץ אל חיילים במחסום (ארז?) ופוצץ את עצמו, במזל שני חיילים נפצעו קל ואף אדם לא נהרג (המחבל בעיני אינו אדם) - רק מוכיח עד כמה האירגונים האלה (חמאס, ג´יהאד) מטורפים ואין אפילו אסטרטגיה פוליטית הגיונית מאחורי הפעולות שלהם. ברור שטירוף כזה לא גורם לחיילים במחסום לקבל את הפלסטינים בחיבוק ובאהבה, ואם אתמול הם סבלו מהמצב (החיילים והפלסטינים) - הרי שמחר הפלסטינים יסבלו שבעתיים. אלא שכאשר התגייסת לצה"ל, חתמת על מסמך המחייב אותך לקבל את מרותו של הצבא, ולמלא את הנדרש ממך, ובדיוק את הנדרש ממך, עד כדי הקרבת חייך - אם יש בכך צורך. ברור שמסוכן לאייש מחסום צה"לי - אבל הסיכון נכלל מראש בשבועה לצה"ל... תפקיד איוש המחסום הוגדר מראש, ובשום אופן לא נכלל בו סעיף האומר "עליך להתעלל בפלסטינים העוברים כאן". לכן, כל הסדיסטים והמתעללים למיניהם עוברים על חוקי הצבא. הצרה היא שבד"כ אין מי שיפקח על החיילים. אחי הצעיר נכח פעם במחסום כזה למשך כמה שבועות (לפני פרוץ האינתיפאדה הנוכחית), וגם הוא סיפר על יחס משפיל מצד מפקד המחסום (שגם הוא היה חייל צעיר יחסית). אמנם לא השפלות בסדר גודל שמגיע לעיתונות, אבל זה היה יותר ממספיק כדי להבין שאת כל הפנטזיות הסדיסטיות שאסור לחולי הנפש האלה לממש על ישראלים - הם מממשים על פלסטינים, וכולם שותקים. למשל: לילה אחד מפקד המחסום עצר מכונית, ואמר לנהג לחנות בצד. בינתיים הוא נכנס לבוטקה, כאילו כדי לבדוק משהו, ולמעשה סתם ספר עשר דקות מעצבנות על השעון. כשאחי התחיל לשאול שאלות כמו "נו, מה איתו"?, המפקד ענה: "הוא בסדר, ומה איתך"? כל אותו זמן נמצא הפלסטיני המבוהל במכוניתו וקרוב לוודאי ניסה לנחש באיזה כיוון יתגלגלו הדברים. לבסוף, אחרי שאחי התחיל לריב איתו, יצא המפקד מהבוטקה ואמר לנהג בבוז מופגן: "יאללה, תחפף"... אז אני שואל אותך - מהם סיכוייו של אותו פלסטיני (שרואה בחיילים שבמחסום נציגים של צה"ל ושל מדינת ישראל) להרגיש משהו חיובי כלפי ישראל?? אם באותו ערב באו פעילי חמאס לביתו של האיש והציעו לו להתגייס לאירגון (הם בוודאי מתחילים מתפקיד זוטר שאין לו קשר לתכנון פיגועי טרור) מה הסיכויים שהוא יסרב?? לפעמים מדובר "רק" בסוג של יחס בלתי הולם, שאולי קשה לקרוא לו "התעללות" של ממש. דוגמאות: במחסום עוברת משאית עמוסה בקבוקי קוקה-קולה - החיילים לוקחים לעצמם. משאית עם אבטיחים - כנ"ל. סיגריות - אדרבה. אולי העובדה שאף נהג משאית פלסטיני לא ניסה להתווכח עם החיילים (ה"למה מה קרה"?? הישראלי האופייני), תמחיש לך באיזה פחד נמצאים הפלסטינים בעת המעבר במחסום. כמי שחושב שמגיע לו להיקרא בן אנוש, עליך לחשוב כל הזמן על העובדה שמולך נמצאים בני אדם. כן, גם אם הם "רק ערבים" - ביטוי שלצערי הרב אני שומע הרבה מאד בזמן האחרון.
