אחרי שחשבתי שוב על הדברים
יש משהו שאני מרגישה מחויבת לומר לך. את אולי לא תאהבי את זה, אבל זו כמובן נקודת מבטי. חשוב לי לומר לך שהדברים לא נאמרים כדי לבאס אותך או כדי לדכא אותך. אני מאמינה שלכותבות כאן יש רצון כנה ואמיתי לתת עצות מניסיונן ולפי הבנתן. את מוזמנת לבחון את העצות האלו ולהחליט - מה מתאים לך ומה לא. אם את מחפשת אישור להחלטות שלך, אני מניחה שזה לא המקום המתאים. אם את מבקשת לקבל נקודת ראות נוספת / זווית נוספת מאנשים אחרים עם ניסיון שונה מזה שיש לך, זה המקום הנכון. אומר בקצרה את שלושת הנקודות שבעיני הן בעייתיות: ראשית, חשוב שתבחני האם בעקבות הדברים שנאמרו על ידך התעורר דיון אמיתי. בפעם הראשונה שפנית אליו בנושא, הוא הגיב בבוטות ואת חששת שהוא יעזוב אותך. העובדה שעכשיו הוא התקשר ורוצה לחזור אליך ו"לעבור הלאה" לא אומרת שהוא מקבל את מה שאמרת. למעשה, כרגע, אין לך מדד להתייחסות שלו לדברים שלך. אחרי שתדברו, חשוב מאד שתראי האם מתפתח דיון אמיתי או שמתוך האידיליה של החזרה להיות ביחד, הדברים נדחקים הצידה. שנית, בזוגיות חשוב שקבלת ההחלטות תהיה זוגית. גם ההחלטה שלו לעזור לאמא שלו משליכה עליך. היא משליכה עליך גם עכשיו והיא תשליך עליך עוד יותר אחרי שתתחתנו (למרות שבעיני ההפרדה הזו מלאכותית). כשההחלטה היא רק שלו והוא לא מתחשב בדעתך, את צריכה להכין את עצמך למצב בו גם אחרי הנישואין הוא לא יתחשב בדעתך. כלומר, הוא ימשיך לתת לה כסף וישים את הצרכים שלה לפני הצרכים שלך. את צריכה לשאול את עצמך האם את מוכנה לקבל את זה? שלישית, מהדברים שלך עולה תחושה שמה שמניע אותך הוא החשש שהוא יעזוב אותך ושהכי חשוב לך שתישארו ביחד. זה מובן מאד, אבל... את עוד צעירה. אם הוא עוזב אותך בגלל שהבעת בפניו חששות על ההתנהלות הכלכלית שלו - כנראה שהוא לא בן הזוג בשבילך. את לא צריכה לבטל את החששות שלך ואת התחושות שלך רק כדי שהוא ישאר איתך. את צריכה לחשוב האם את מוכנה להישאר איתו בכל מחיר? גם במחיר של לוותר על להעיר לו על דברים שחשובים לך. כלומר, מערכת יחסים שבה לא מתייחסים לחששות שלך או בן זוג שמוכן לעזוב אותך רק בגלל שאת העלית חששות לגיטימיים שקשורים למשהו גדול מאד בחיים שלכם - שהולך להשפיע עליך ישירות בשנים הבאות - זה בעיני מצב בעייתי. ולטעמי, את צריכה לחשוב האם את מוכנה להישאר בזוגיות כזו בכל מחיר. כתבת שלא מפרקים זוגיות על בעיות עם המשפחה. אני חושבת, וזו כמובן רק דעתי, שהבעיה שלכם היא לא עם המשפחה שלו, הבעיה שלכם היא איתו - בחוסר היכולת שלו להציב גבולות לאמא שלו יש משהו שפוגע ישירות בך. את לא יכולה להגיד לאמא שלו מה לעשות עם הכסף שלה- הוא זה שצריך לקבל החלטה האם הוא עוזר לה או לא והוא זה שצריך להבין שעצם זה שהוא עוזר לה, זה משליך באופן ישיר גם עליך, במיוחד אחרי שתתחתנו - אבל גם היום. ולסיום. אני לא כאן כדי להגיד לך מה לעשות. אני כאן כדי לפרוס בפניך נקודת מבט אחרת. את יכולה לקבל את הדברים ואת יכולה גם לא להסכים. אני לא כותבת את הדברים כדי לבאס או לדכא אותך, אבל את ביקשת להתייעץ וזו העצה שלי - מנקודת מבטי. אני מקווה שאיזו החלטה שלא תקבלי, את תהיי שלמה איתה- כי זה מה שהכי חשוב, שתקבלי את ההחלטה שנכונה עבורך. אבל כמובן, את שאלת ואני מרגישה מחויבות פנימית לתת לך תשובה כנה ולא תשובה שתשביע את רצונך.
