הגיע תורי...

Nightmare18

New member
הוא לא יחלק כסף משותף...

ואם כן , אני עדיין לא אוותר עליו יש אנשים שלא משנה מה לא מוותרים עלייהם כי הם פשוט יקרים מידי ואיכותיים מידי ... כמו שכבר כתבתי, הכעס שלי הוא כלפייה ולא כלפיו, הוא פשוט מסכן שהיא מנצלת אותו.. אם אמא שלי הייתה מבקשת גם אני הייתי נותנת לה ואז הוא היה במצב שלי... אני לא מוצאת פה פתרון חוץ מלחכות... אולי הזמן יגרום לחבר שלי להיות יותר חזק כלפיי ההתנהגות שלה, יותר אדיש כלפיי המילים שהיא אומרת...
 

restart2

New member
גבולות

היי מדברייך עולה כי יש הסכמה לכאורה על הדרך המשותפת, את פועלת בנחישות להגיע ולצור לכם בית.. אבל החבר שלך "נאלץ" להענות לאמו למרות שאינו רוצה/מסכים. למה את כועסת על האם? החמות לעתיד רואה את חייה ,רואה את צרכיה - מתמרנת או לאו.. אבל בן זוגך הוא זה שנרתם פעם אחר פעם לסייע . אם את חושבת שחרי שתתחתנו המצב ישתנה- הסבירות נמוכה עד אפסית. . קבלת החלטות זוגית אינה משתנה כתוצאה מסטטוס בתעודת זהות לבן הזוג יש קושי אמיתי - וההמלצה לייעןץ /סיוע בקבלת כלים להתמודדות בעתיד נבונה. ממליצה לשחרר את הכעס העצור בך כי הוא עלול להשתחרר ולצור לך תוצאה הפוכה. נסי לקרוא שונה את המפה של מציאות חייך ולהבין כי יצירת גבולות ברורים ובהירים עם אחריות ומחויבות שונה אפשרית. בהצלחה
ומזל טוב אירית
 

Nightmare18

New member
לרוב המציאות כן משתנה כתוצאה מהסטטוס

במיוחד עצם העובדה שאני אהיה האישה שלו ואוכל לבקש ממנה שתפסיק
 
את כל-כך טועה!!

ואת מוזמנת לדפדף פה קצת בפורום. שום דבר לא משתנה אחרי חתונה. יש נשים שעדין חיות בלה-לה-לנד שהן ישנו אחרי החתונה את הגבר שלהן, המכה, הבוגד, המהמר. במקרה שלך זה לא חלילה כ"כ גרוע, אבל את לא תשני אותו. החבר שלך מאמין שהוא שם בשביל לעזור לאמא שלו. ואמא קודמת לאשה. אתם תריבו ותהרסו כל חלקה טובה. ובעיקר כי את תרגישי שכאשה מותר לך להגיד דברים שלא אמרת בדיוק כשהית צריכה להגיד - כארוסה.
 
את חולמת. אל תתחתני אם את חושבת

שחתונה משנה הכל. זה ישתנה רק אם בעלך לעתיד ישתנה - ואת יכולה להאשים את חמותך עד מחרתיים, הוא לא מסכן הוא חסר אחריות. רוצה לעזור לאמא? הולכים לשלם לה את החשבונות, נותנים שיק לפקודת הספק. לא רושמים שיק מזומן. היום זו אמא, מחר זה אולי חבר - והכי חשוב, הוא לא מקשיב לך בכלל. זה לא ישתנה כי יש לך טבעת על האצבע.
 
אוי כמה שזה הולך להיגמר בבכי...

את באמת רוצה להתחתן עם רכיכה חסרת חוליות שלא מסוגל לשמור על האינטרסים שלו (ושלך)? אני הייתי מעדיפה להתחתן עם גבר שיודע לעבוד גם עם הלב (והב את אמא) אבל לא פחות - עם השכל (להקים משפחה זה לא בחינם). ולסיום - את יכולה להאשים את אמא שלו כמה שאת רוצה, אבל בסופו של יום אם תמצאי את עצמך מפרנסת אתכם בזמן שבעל מפרנס אותה - הזוגיות שלכם תהיה מאוד אומללה. מאוד יומרני מציד לחשוב שהאהבה שלכם יכולה לכל. רבות וטובות חשבו ככה וברגע האמת, כאשר הלחץ גבר/הכסף נגמר/העסק נשבר - לא עמדו בזה. תהיי בטוחה שאת לא שונה מהן.
 
תשמעי, תלוי בסטטוס שלכם

את כותבת שאתם מתכננים להינשא, אם זה כך ורציני, הייתי מציעה לכם לפתוח חשבון משותף שמטרתו אחת - לחסוך לחתונה, כל אחד מכם יכניס לחשבון הזה חלק מסויים ממשכורתו בכל חודש ובכסף ששם לא נוגעים. אפשר אפילו ליצור מצב שבו ניתן למשוך כסף מהחשבון הזה רק בחתימת שני השותפים. אני גם הייתי לוחצת לכיוון ייעוץ נקודתי כלכלי שיעזור לכם להכין תכנית פעולה כלכלית לשנים הקרובות (לייעוץ אפשר לשלם מהחשבון המשותף). כפי שאמרתי - נאיבי מצידך לחשוב שבעיות כלכליות לא יכולות לשבור את הזוגיות שלכם. את מאוד צעירה ועדיין לא גרת מחוץ לבית, יש לי הרגשה שאת לא באמת מבינה כמה זה עולה ומה זה לחצים כלכליים וכמה הם משפיעים על החיים בכלל ועל הזוגיות בפרט. חוץ מזה, אם אינכם דתיים, הייתי מציעה לכם לגור יחד כמה חודשים לפני שמחליטים על חתונה, זה יעזור לך להבין את הדברים הללו.
 
אני חושבת שכאן יש לך טעות

בן זוגך אחראי למצב הזה בדיוק כמו אמא שלו בגלל שהוא נוהג בחוסר אחריות בכך שהוא לא מציב לה גבולות. לפעמים, כשאנחנו אוהבים מישהו, אנחנו צריכים ללמוד שאהבה אפשר לבטא גם על ידי הצבת גבולות. כשאנחנו מציבים גבולות למישהו שאנחנו אוהבים - אנחנו עוזרים לו הרבה יותר מאשר כשאנחנו נותנים לו ללא גבולות. את מכירה את המשפט עם הדג והדייג - "אם תיתן לבן אדם דג, הוא יהיה שבע ליום, אם תלמד אותו איך לדוג, הוא יהיה שבע כל חייו". יכול להיות שבטווח הקצר, אחרי שבן זוגך יציב לאימו גבולות, היא תכעס עליו. בטווח הרחוק היא תבין שהוא רק עשה לה טובה. במקרה שלכם, הגבול שבן זוגך צריך להציב לאימו הוא בנוגע להתנהלות כלכלית חכמה. כל עוד בן זוגך נותן לה כסף - הוא תומך בבזבוזים שלה. היא יודעת שהוא יתן לה כסף ולכן היא מבזבזת והוא תומך בהרגל הגרוע הזה. אם היא תדע שנסגר הברז, היא תתקע כמה פעמים, תהיה במצוקה כלכלית אבל בסוף היא תלמד ותבין ותמצא איך להתסדר. כל עוד הוא נותן - אין לה סיבה לא לקחת. את לא צריכה לכעוס עליה, את צריכה דווקא "לכעוס" עליו שהוא לא יודע למתוח את הגבול. (כעס הוא לא פרודקטיבי, את צריכה להביא אותו למצב שבו הוא מציב לה גבולות ואם הוא לא מסוגל לעשות זאת, את צריכה למתוח לו את הגבול).
 
חמותך אינה הבעיה

חברך הוא הבעיה. הוא זה שאיתו את מקימה תא משפחתי, והוא זה שבוחר לקחת מהתא הזה לטובת אמו, בלי להתייעץ עם שותפתו, בניגוד לדעתה ולרצונה. שניכם צריכים להבין שאת והוא כרגע זו משפחה גרעינית חדשה, תא משפחתי חדש. אמא שלו הופכת עכשיו למשפחה מורחבת וכבר אינה משפחתו הגרעינית והתא המשפחתי העיקרי שלו. חמיות רבות מתקשות להפנים את העניין הזה, וגם גברים רבים. בעיני, זה שורש להרבה מהבעיות בין חמיות לכלות.
 

Nightmare18

New member
כותבת לכולם,

אני מודה לכל אלה שכתבו לי וייעצו לי, הייתי בבאסה לפני ועכשיו אני עוד יותר בבאסה... חלקכם כתבתם לי לפתוח חשבון משותף ואני מוצאת שזה מיותר לעשות את זה כי אנחנו מתחתנים רק בעוד חצי שנה ואני לא צריכה את הבאלגן הזה עכשיו... חלקכם כתבתם לי לדבר עם חמותי ועם בן זוגי אבל גם פה יש בעיה, אני לא יכולה לבוא ולדרוש ממנה לרדת לו מהגב מהסיבה הפשוטה שאני אפגע בו ואני לא רוצה לפגוע בו גם ככה הוא מתבייש ממני. חלקכם (רובכם יותר נכון) ייעצתם לי לשקול שוב את הנישואים בגלל שהבעיות האלה לא יפסקו והבעיה היא בבן זוגי, אך לשמחתי אני יודעת שבן זוגי שונא את המצב וניסה להילחם בו והצליח (בערך) ואני יודעת שהוא ישבר בסוף ויתרחק ממנה כמו שקרה לפני חצי שנה... אז להפסיק את הנישואים- אין מצב! ופתרון עדיין אין לי... פשוט עצוב לי, אני רוצה לדבר עם חבר שלי אבל אני מרגישה שאני שוב קודחת בראש ... המצב בלתי נסבל כבר.
 
אני חושבת שהמושג שלך לגבי

"לדבר עם חבר שלך" הוא שונה מזה שאליו התכוונו חלק מהכותבות. בטוח שונה משלי. בשיחה שאני התכוונתי אליה, זה לא "תפסיק לתת לאמא שלך כסף", אלא שיחה מקיפה בהרבה. על הבנה של מי התא המשפחתי, מה זו משפחה גרעינית, מה המחוייבויות שלו, הרבה מעבר לכסף. אחרי שתבהירו את העניין, תוכלו לקבל החלטה משותפת, כיחידה אחת, לגבי הכסף. בנת?
 

Nightmare18

New member
אפשר לפרט קצת יותר?

אני קצת מפחדת, אני לא רוצה לפגוע בו יותר הוא גם ככה פגוע מכל הצרחות שלי ומזה שהוא מתבייש בגלל אמא שלו... איך אני יכולה להעלות את זה מבלי להראות רודפת בצע? אלא באמת מישהי שדואגת לעתיד שלנו?
 
נייטמר יקרה

לא מתוך התנשאות אני מוכרחה לשאול אותך אם את באמת חושבת שאת בשלה ומבינה מה זה נישואים ולחלוק חיים משותפים יחד? מעבר לחלום החתונה, כשזוג מחליט לשלב את חיו יחד בתקוה לעולם, ולהביא לעולם ילדים משותפים, כדי לעשות שיחת הבהרה על ציפיות. איך אתם רואים את חייכם יחד כזוג, איך היתם רוצים לגדל את הילדים שלכם - לאיזה ערכים, איך אתם רואים התנהלות כלכלית של משפחה, מי אמור לנהל את העניינים הפיננסים במשפחה, מי הראש החזק של המשפחה (לכל אחד יש יכולות בתחומים שונים וכל אחד צריך להיות אחראי על התחומים שהוא טוב בהם יותר) בתוך מגוון הנושאים שיש לדון בהם לפני מה התאריך שבו כולם יכולים להגיע ואיזה אולם שווה לבחור, ישנם גם נושאים שקשורים לאיך מחליטים על מה מוציאים כסף. מה חשוב יותר. האם יותר חשוב להציל את החנות של אמא שלו או האם יותר חשוב שהילד שלכם יקבל מורה פרטי. האם החנות באמת צריכה הצלה (כי לאמא שלו מסתבר יש כסף לבילויים פרטים שרב האנשים לא מבזבזים עליהם) או שיש כאן צורך שלו בהבעת תמיכת בן אוהב. אם אמנם הוא רוצה להביע את עצמו כבן אוהב איך כדאי לעשות את זה. מבחינת ההורים שלך, באיזה מצבים אתם מבקשים מהם עזרה, באיזה מצבים אתם עוזרים להם. ליד מי אתם מעדיפים לגור, על מי אתם יותר סומכים. איפה אתם רואים את החיים שלכם בעוד 5-10 שנים - מבחינת קריירה, משפחה... איך הבית הולך להתנהל? האם האישה אמורה לשטוף,לנקות,לבשל, לגדל, לטפל, לארגן והבעל לוקח את האוטו לטסט או שיש חלוקה אחרת. יש כ"כ הרבה נושאים לדון בהם. את עומדת להיכנס לתוך חיי נישואים עם אפס ידע באיך את והחבר שלך תהיו כזוג נשוי. כזוג שחי יחד. כהורה. נושא האמא הבזבזנית שלו הוא רק סימפטום. אני כבר כתבתי לך קודם ואכתוב לך שוב, ברור לי שעוד שנה את תגיעי לכאן, או תרצי להגיע לכאן מתוסכלת מתמיד. אלא אם תכיני שיעורי בית כמו שצריך. את מאוד מאוד מאוד צעירה ואת עומדת לקפוץ למשהו שאמורים לעשות בגיל הרבה יותר מבוגר, נסיון בחיי נישואים אין לאף אחד מאתנו לפני שאנחנו מתחתנים. רובנו צוברים חלק ממנו בלגור יחד - משהו שלא ברור למה החלטתם לוותר עליו. כדאי לך מאוד להתחיל לחשוב עם עצמך מה זה בעל ואישה ואז לנסות לתרגם את זה לו ולראות על מה אתם מסכימים. החלק העצוב הוא שברור לי שגם אם תגלו שיש לכם מחשבות שונות לגמרי על העולם,את עדין תלכי על זה. כי אין לך את האומץ לוותר עליו.ואם זה באמת המצב את צריכה להבין 2 דברים, אחד, תצטרכי ללמוד לסתום את הפה גם אם זה אומר שתגיעי לפשיטת רגל. ודבר שני את צריכה להבין שכדאי להגיע לכל מקום עם כמה שיותר מוכנות אמיתית ולא חלומות. המון המון המון בהצלחה.
 

Nightmare18

New member
את רצינית?

זה ממש לא יפה מה שאת כותבת, יש לי הרגשה כאילו את באה בכוונה לשכנע אותי לא להתחתן... כל הדברים שכתבת מזמן ידועים אני ובן זוג שלי מכירים כבר 6 שנים ומתאימים אחד לשני כמו כפפה ליד. הבעיה היחידה שלנו זאת הבזבזנות של אמא שלו , שוב זאת היא ולא הוא כי הוא חסכן כמוני... שמעת פעם על משפחה ללא בעיות? אולי כל העולם צריך להתגרש ולהיפרד בגלל שצצה בעיה בזוגיות? את לא הצעת לי אף דרך לפתרון חוץ מלהתבגר ולהיפרד, אני לא ראיתי שום דבר אופטימי במה שאת כותבת... אני מבינה שאת מגדת עתידות אם את רואה שאני בעוד שנה אהיה פה , תודה רבה גם על ה"המון המון המון בהצלחה" בסוף אחרי שביאסת לי את כל המצב רוח. מאחלת לך גם המון המון המון בהצלחה בחיים אותה הצלחה שאת איחלת לי. כשכתבתי כאן חיפשתי עצה ופתרון , ואם פתרון בעינייך זה לברוח אז את טועה. רוב הנשים היום מתחתנות בגיל 30 ואיזה קטע אחוז הגירושים לא קטן עם השנים אלא גדל... אז אם את חושבת שהנוסחא שהמצאת (להתבגר+ לחיות יחד) עובדת לנישואים מוצלחים אז את טועה. אני לא מבינה כלום בנישואים אני יודעת שאנחנו מתאימים ואנחנו אוהבים וזה מספיק כדי למצוא יחד פתרונות לבעיות שלנו... בעיות שיש בכל משפחה. לא סתם את פה נכון? הרי גם לך יש חמה בעייתית... את לא ברחת כנראה אז כנראה שגם אני לא.
 
חבל שאת מתייחסת למתנה שקיבלת בכזה זילזול

ההצעה לא היתה להיפרד, אני קראתי את הפוסט של השטנית הכחולה והבנתי שההצעה שלה היא לערוך תאום ציפיות והבתאם לו לתכנן קדימה. כמובן שאי אפשר לחזות את העתיד ואי אפשר להקדים תרופה לכל המכות בחיים - אבל - כדאי לנסות להתכונן לפחות לחלק מהן ובעיקר לאילו שאנחנו יכולים להתכונן לקראתם ולצפות אותם כמו קשיים כלכליים. אז הינה, נקרתה לידייך הזדמנות נפלאה לבדוק עם בן הזוג של איך אתם מתמודדים עם בעיה כלכלית משותפת ואת עושה הכל כדי להתחמק מהתמודדות ולעקוף אותה, אם את לא מסוגלת להתמודד יחד איתו עם בעיה כל כך פעוטה איך תתמודדו אם חלילה יהיו בעיות פיריון או בריאות? בעיות אחרות שיצריכו משאבים, כוחות, זמן? תתעלמי? תחכי שיגיע פיתרון מהשמיים? שימי לב שקיבלת לא מעט ביקורת על ההתנהלות שלך (למרות שאף אחת פה לא מכירה אותך ולא "נגדך"), אז מה את אומרת, שכולנו טיפשות ולא מבינות כלום בחיים? (אה, ולכולנו יש יום-יומיים ניסיון באהבה/זוגיות/חמיות ולחלקנו גם בפרדות..) אז אם את מתעקת, את מוזמנת לעשות את כל הטעויות האפשריות לבד לבד לבד, ואם את רוצה לחסוך מעצמך חלק מעוגמת הנפש, תקראי שוב, תחשבי מה לעשות ותפעלי בחוכמה.
 
מיציפיצי תודה,הבנת נכון

הכונה היתה לערוך תיאום ציפיות, זו ההצעה שהצעתי למן ההתחלה. התגובה שלה מראה לדעתי את חוסר הבגרות. אני לא מגדת עתידות, אבל מנסיון אני אומרת שמי שלא עורך תיאום ציפיות ימצא עצמו בתקלים גדולים בהמשך הדרך.
 
ממש עצוב שככה הבנת את הדברים

נתתי לך עשרות נושאים לשיחה. כל אחד מהם מתאים לשיחה בפני עצמו. כל אחד יעזור לכם להגדיר את הראיה שלכם לעתיד משותף. ואת פסלת הכל במחי יד כי כתבתי לך שבלי השיחה הזו תמצאו את עצמכם בבוץ. אפילו לשניה אחת לא אמרתי לך להיפרד! ולא לברוח. אמרתי לך להתבגר! אמרתי לך לנהל שיחה בוגרת! אמרתי לך לפקוח את העיניים ולהתנהג כמו בוגרת! בתגובה שלך הוכחת שאת ממש ממש לא. אני פה כי ביקשו ממני לנהל את הפורום הזה. אין לי חמה בעייתית.
 

dify

New member
את הגעת לפורום הזה כי את אדם מודע,

את מבינה שיש בעיה. עכשיו השאלה היא מה עושים. למעשה בבעיה הזו מעורבים ישירות שלושה אנשים- את, חברך ואימו. סביר שאמא שלו לא תשנה את דרכה. להיפך, יתכן שעם הזמן הצרכים הכלכליים שלה יעלו (בכל זאת היא מזדקנת ונשמע שהיא לא חוסכת לעתיד שלה), וסביר שאם כרגע היא נשענת חזק על הבן שלה, אז היא בטוחה שבעתיד הוא יהיה שם בשבילה (ואולי אף מרגישה שהוא חייב לה..) מה שמשאיר אותך ואת בן זוגך. את מתארת מצב שבו את מאמינה שכשתתחתנו זה יחזק את מעמדך מולו. אולי זה נכון במידה מסוימת, אבל הרגשות ישארו אותם רגשות, אם היום הוא מרגיש מחוייב לאימו ולא רואה את חוסר האחריות שלה- האם הוא ירגיש פחות מחוייב לה בעתיד כשהיא תהיה בקשיים רק כי עכשיו את אישתו? אני קוראת לא פעם נשים שכותבות על בעיות בזוגיות, אחרי שהן כבר נשואות או עם ילדים, ואז הפתרון שלהן הוא אחד... להתפשר להתפשר להתפשר... הן פשוט מוותרות על מה שחשוב להן כדי לא לעורר ריבים. לכן, סביר שאם הוא לא ישתנה מי שתצטרך לשנות את עצמה תהיה את... עכשיו לדעתי יש לך שתי שיחות קשות לעשות, אחת איתו. אחרי שש שנים שאתם יחד, שאתם מרגישים שאתם כל כך מתאימים ומכירים, הייתי מצפה שתרגישי נוח לבוא ולשתף אותו בחששות שלך לגבי העתיד. שתוכלו לשבת עם נייר ועט ולבנות לעצמכם איזשהו מסגרת תקציבית צפויה לאיך אתם חושבים לבנות את העתיד (חיסכון ללימודי מקצוע, הון עצמי ראשוני לקניית דירה, אולי קניית רכב, וחיסכון קטן לצורך הוצאות ראשוניות עבור ילד עתידי). הנושא הוא בכלל לא אמא שלו אלא השאלה האם אתם שניכם רואים את התמונה הגדולה באותה צורה וכיצד אתם חושבים, באופן מעשי, להגיע אליה. השיחה הקשה השניה שלך צריכה להיות שלך עם עצמך, תשאלי את עצמך במלוא הרצינות- מה זה אומר שאחרי 6 שנים קשה לך לבוא ולהיות גלויה איתו? שבעוד חצי שנה אתם מתחתנים אבל לאחד עכשיו חשבונות נראה לך "כאב הראש הזה"? האם את באמת ובתמים בתוך יודעת בוודאות שהוא ישתנה ולא תצטרכי לדאוג? האם תוכלי לחיות איתו ולאהוב אותו ולקבל אותו כמו שהוא אם הוא ישאר כמו שהוא היום? האם את מבינה שיתכן שהחלום שלך לקנות דירה משלכם ידחה בכמה שנים, שתצטרכו לחיות יותר בצנעה, כי את והוא לא רואים עין בעין את סדר החשיבות הכלכלית והמשפחתית- מבחינתו לעזור לאמא שלו המזדקנת והנזקקת (ככה הוא רואה את זה) לא פחות חשוב מאשר לבנות את המשפחה העתידית שיכולה לחיות עוד כמה שנים בדירה שכורה... את צריכה לענות לעצמך מה את תרגישי ותעשי ואיך זה ישפיע על הזוגיות שלכם אם אחרי החתונה הוא ימשיך באותו דפוס כמו עכשיו וגם מעמדך לא יגרום לו להרגיש שלם לסרב לאמא שלו... אם התשובה שלך זה שאת מוכנה לזה. את לא רוצה הרב מהחיים ותסתפקי במעט אם זה מה שחשוב לו והעיקר להיות יחד- אז כנראה שאת מוכנה לקבל אותו כמו שהוא. אבל אם את לא מוכנה לעבוד בשביל להקים משפחה בזמן שהוא מממן את אמא שלו, אז אני מסכימה עם שאר הכותבות- אתם נכנסים לבעיה רצינית וטוב שאת תופסת את זה בזמן! כי עכשיו זה הזמן לבירורים הקשים, לפני שמאוחר מידי. וכן, אנחנו חיים במציאות שכ50% מהחילונים מתגרשים... אלו שהתחתנו צעירים ואלו שהתחתנו מבוגרים יותר.. זה לא קשור לגיל זה קשור לבשלות של הזוגיות. לפעמים הרצון להתמסד כל כך מרגש אותנו ומעוור אותנו וגורם לנו לרצות להאמין שיהיה בסדר והכל יסתדר. כאילו חתונה היא מילת קסם. היא לא. ולכן 50% מתגרשים (ויש כאלו שחיים זוגיות מלאת ריבים ותסכולים והתפשרויות כי קשה מאד לפרק אחרי שכבר נכנסי להתחייבויות גדולות ובטח כשיש ילדים, ואז מוכנים להתפשר ולהתפשר ולהתפשר..) יום אחד זו עלולה להיות את. והיום זה הזמן שלך לעשות את הבדיקה לעומק לקראת מה את הולכת. ולכן כן, לו הייתי את, לא הייתי מחכה שיהיה מאוחר מידי... דברי איתו היום, שימי את כל הקלפים על השולחן, תבהירי היטב איך את מרגישה לגבי הנושא ובררי איתו בדיוק מה עמדתו וכוונותיו, כדי שלא תמצאי את עצמך מפרנסת בחלומותך את חמותך בעתיד. העתיד שלך בידיך. ועכשיו זה הזמן. זה המוטו שלי (ראי את החתימה
)
 

Nightmare18

New member
מודעת אך...

איך אני יכולה לבוא אליו ולהציב לו אולטימטום? או אמא שלך או אני? מי אני לעומתה? זאת אמא ! אני גרמתי לו בשנה האחרונה להפסיק לשלם לה בכלל כסף ולפני כן הוא שילם לה קבוע 3000 שקל בחודש מתוך משכורת של 4500.... אז הוא לא שילם לה הרבה זמן ובום היא באה לפני שבוע וביקשה 5000 שקל ואני תוהה איזה חוצפה יש לה הרי אנחנו מתחתנים עוד 6 חודשים וזה הכסף לשמלה שלי , כל פעם שאני מריצה את זה מחדש בראש שלי אני מתמלאת כעס שבה לי להתקשר אלייה ולהגיד לה את זה לשאול אותה למה היא עושה את זה , למה המניקור פדיקור שלה או הקורסים יותר חשובים מהבן שלה ומהכלה שלה? בקיצור אין דרך חזרה , אפשר רק מפה לשנות משהו...את ה5000 האלה אני כבר לא אחזיר... היום בערב אני אדבר איתו אני אשמח אם תכתבי לי איך להתחיל את השיחה כי אני ממש לא יודעת... אני גם רשמתי נקודות בצד כי אני לא חושבת שאני אצליח לדבר רגוע בלי דף אני פשוט אתחיל בסופו של דבר להתעצבן ולהגיד " אמא שלך עושה מניקור פדיקור הולכת למאה קורסים ואתה צריך לשלם על החנות????? שתסגור את החנות ותלך לעבוד בניקיון כמו כל האנשים שאין להם השכלה ...." אני מתוסכלת כל כך...
 
למעלה