הגיע הזמן...

[alissa]

הנצח הוא ההווה

הנצח הוא הרגע הזה. הרגע הזה שאין בלתו. אקהרט טול על הנצח: ההווה, הוא כל מה שיש, הוא הדבר היחיד שיש. ההווה הנצחי הוא המרחב היישומי בו מתרחשים כל החיים. המרכיב היחיד שנשאר יציב. החיים הם עכשיו. מעולם לא היה זמן בו החיים לא היו עכשיו, ולעולם לא יהיה כזה. אף פעם איננו עושים, חושבים, מרגישים מחוץ לרגע הזה. שום דבר לא יכול להתרחש או להיות מחוץ לרגע הזה. עבר ועתיד הם נטולי קיום משל עצמם. בדיוק כפי שלירח אין אור משלו והוא רק מחזיר את אור השמש, כך גם העבר והעתיד אינם אלא החזרה חיוורת של ההווה הנצחי. מציאותם "שאולה" מן הרגע הזה. (כוחו של הרגע הזה/טול.א, ע"מ 46) אקהרט טול מוסיף ואומר שדברים אלו, כלומר את מהותו של הנצח לא ניתן להבין בשכל. רק כשהחשיבה תהפוך להוויה וכשהזמן יהפוך לנוכחות מלאה, תוכל להבין את הנצח. וזה בארסי, בדיוק ההפך הגמור מביטול העולם הזה. הנצח הוא הנוכחות המלאה בעולם הזה.

 

[בארס]

אהבתי

הייתי רק מתקן את המשפט האחרון ל.. הנצח מתבטא בנוכחות מלאה בעולם הזה (ובכל עולם אחר). כי הנצח עצמו, מכיל את כל העולמות ואינו תלוי בהם. עכשיו נשאלת השאלה האם העולם הזה נברא סתם בשביל השעשוע נברא כי אפשר או שיש עוד איזו מחשבה וכוונה מאחורי הדברים כזו שמעניקה לחיים עצמם משמעות ואולי אף אחריות מסויימת.

 

[alissa]

החיים הם חסרי משמעות

מלבד המשמעות אשר אנו יוצקים לתוכם. ההתעסקות בסיבות העומדות מאחורי הבריאה וקיומו של העולם, היא עיסוק בפרשנות, ניחושים ורעיונות . לא חושבת שיש סיבות ולא או משמעות אובייקטיבית, או איזושהיא "תוכנית על" וגם אם יש כזו..מה זה משנה? איזו דרך יש לנו לדעת?. החיים הם דף חלק מהם אתה יכול ליצור מה שאתה רוצה (אמנים ויוצרים יודעים זאת היטב). כל רגע הוא חדש ועומד בפני עצמו. הכאן ועכשיו הוא אוטארקי, בלתי תלוי בעבר או בעתיד. ברגע שאתה נוכח, השאלות ששאלת הופכות ללא רלוונטיות.

 

[בארס]

לא מקבל.

לתפיסתי, האגו יכול להשתעשע ברעיון שהוא יוצק לתוך החיים משמעות ובאותה מידה לבטל כזו. או לחשוב שאין ביכולתו להכיר אותה...וכיו"ב. אלא אם כן..."את" היא המשמעות אז אין לך ברירה אלא לגלות אותה. אחר כך הקטע האומנותי

 

[alissa]

דווקא האגו מחפש לחיים משמעות

מאחר והוא נפרד, הוא משער שקיימת איזושהיא "תוכנית" מחוצה לו. אני אומרת, אין תוכנית מחוצה לנו, אנחנו היא התוכנית. אני ואתה שהם למעשה, אותו אחד. עכשיו נשאר רק לגלות את זה

.

 

[בארס]

זה שהאגו ממציא משמעויות

ותוכניות...לא אומר שלעולם אין משמעות ואין מאחוריו תוכנית. עכשיו איך מבדילים? בינתים מה שברור (במידה חלקית ואולי קלושה לפעמים) ומוסכם בינינו הוא שתהיה התוכנית אשר תהיה או לא, אנחנו חלק ממנה. אז מה?...ממשיכים?

 

[alissa]

יש לאן להמשיך?

 

[בארס]

נו באמת

אל הנצח כמובן. ככה עם הקוקו והזיפים חבל על הזמן (לפעמים אני פשוט לא מבין בשביל מה אני כותב כל כך הרבה

 

[alissa]

מה סתומרת?

אנחנו כבר שם . גמני עם קוקו, רק בלי הזיפים תודה לאל

. והדיון שפתחת הוא יפה, שלא יגידו שאנחנו רק מתווכחים פה

.

 

[בארס]

תודה

אבל אנלא בטוח אולי אנחנו בתודעת החלום של ויגורו בכלל יאללה זזים.

 

[alissa]

אין מצב ../images/Emo13.gif ויגורו ער

זה אומר, שאנחנו אמיתיים לחלוטין

. אבל על כל מקרה, חכה לי, אני אורזת.

 

[בארס]

../images/Emo112.gif

 

[alissa]

../images/Emo222.gif../images/Emo61.gif

 

[בארס]

קסדה???

האם את ר ו מ ז ת משהו על איך שאני נוהג?

 

[alissa]

לא. הקשבתי להוראות של דויד בואי

על נסיעה לחלל. Ground control to major Barse Take your protein pills and put your helmet on

 

[בארס]

../images/Emo41.gif

 

[Vguru]

הלו הלו

אני מבקש אני מבקש!! לא להחליט עלי כל מיני דברים! אין אף אחד בתודעת החלום שלי!!

 

[בארס]

אף אחד

לא מחליט עליך שום דבר חחח סתם לא לוקחים צ'אנס P:

 

[גלינקה2]

התפוצצות

לדעתי יש שתי אפשרויות למשמעות ביקום. א. העולם קיים כתוכנית, ובכל פעם כשמופנה זרקור לחלק מסויים הוא מתממש. כמו שיש סרטים ותוכניות בטלוויזיה ובכל פעם שמדליקים אותה ומתמקדים באיזשהו ערוץ התוכניות קמות לתחיה. התוכניות הן אמיתיות ולא אמיתיות בעת ובעונה אחת. והזמן הוא תמיד בהווה כי הכל קיים כל הזמן. אפשר גם להמשיל את זה לבית. אם מסירים את הגג מהבית ומביטים מלמעלה רואים הכל בבת אחת, זהו הנצח. אם נכנסים דרך הדלת חייבים לעבור מחדר לחדר ואז קיים מוטיב הזמן. ב. האנרגיה התפוצצה פעם והעולם גדל וגדל מעצמו על ידי כל מיני יחסי גומלין וישנה התפתחות וישנם כל מיני חוקים שמכוונים את האירועים כמו אחדות וסיומים ארעיים. ייתכן שידוע מה יהיה הסוף וייתכן שלא ידוע מה יהיה ההמשך ואז קיים מוטיב הזמן. גם כאן העולם יכול להתפתח ללא אגו (הכל צפוי) ועדיין יש בו גמישות ואירועים לא צפויים מראש (והרשות נתונה).

 

[R A M1]

אולי המוות הוא המשמעותי

הדחף לחיות הוא אחד מהדחפים העמוקים ביותר שלנו, אנחנו מערכת שביסודה מייצרת חיים. איפה יכולה התודעה - בהנחה שתודעה שונה מחיים, לדון בשאלות כאלה. ללא החיים לא תהיה כל משמעות לדיון כזה. החיים הם מעבר לכל משמעות שהאדם יכול לתת להם. ואולי זו הסיבה שאמנות החיים מורכבת כל כך. כשמתבוננים בחיים כהוויתם, בריבוי העצום של איכויות ומלבושים שהחיים לובשים ולא רק על האדם כביטוי של החיים אולי משהוא מהאנוכיות שמאפיינת אותנו כאינטליגנציה. משמעות החיים הם החיים עצמם.