הגיע הזמן...

[סגול כהה1]

ובכן ....

אני כמובן לא מומחה גדול לטאו אבל עיינתי בתרגום של אותו בחור אלון מאיר פאר ורוצה להגיד לך שאהבתי אותו מאוד ! עולה ממנו אוירה של התיחסות מינימאלית פשוטה ונטולת אינטרפרטציה וזה בדיוק מה שחיפשתי אז שוב תודה ...

 

[בארס]

מומי לוי

...לנצח טוב לי שאת כאן אבל לנצח אין איתך די זמן.

 

[ofer8888]

סטיקר- }עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה{

 

[ofer8888]

גם שאר העמים לא מפחדים מדרך ארוכה

 

[בארס]

סליחה אח שלו...

דודי לוי כמובן.

 

[קמהדנו]

ניל"י

נצח ישראל לא ישקר רק לפעמים יבלף, יעגל פינות, יעשה ספין?

 

[בארס]

כן...לא ברור המשפט הזה.

 

[קמהדנו]

טוב, יש הקלאסי...

To see a world in a grain of sand And a heaven in a wild flower, Hold infinity in the palm of your hand And eternity in an hour ויליאם בלייק ויש עוד כמה שלו He who binds to himself a joy Does the winged life destroy; But he who kisses the joy as it flies Lives in eternity’s sun rise. Eternity is in love with the productions of time And throughout all eternity I forgive you, you forgive me

 

[אישה ממאדים]

הו, הבתים האלמותיים האלה

עושים לי צמרמורת. ואני תוהה: בואו נניח שקיים איזה "נצח", סתם כך בשביל הדיון; האם קיים דבר-מה נצחי, מלבד השינוי?

 

[שנטידווה]

הנירוונה

(

)

 

[קמהדנו]

שינוי

רביעייה קאמרית מנגנת מוזיקה צלולה מעבירות בי שוב אותן צמרמורות עונג ידועות וגם בגוף שלי צמרמורת - שיר רוקסן צמרמורת יש לי מקיפוח גם השלמה ארצי הזה, כל הזמן יש לו צמרמורות! סתם בשביל הדיון

שינוי הוא תפיסה השוואתית שלנו בין מה שהיה למה שיש. ברגע הזה אין שינוי ברגע הזה יש ביטוי של הנצחי

 

[אישה ממאדים]

שיר רוקסן?!

זה לא "שיר או סם?"? אהה, אז העכשיו זה הנצחי. יצאת מזה הפעם

.

 

[קמהדנו]

אם כבר

פעם כשקראתי את השורה מהשיר בחתימה שלך, חשבתי שמדובר במילים של ש (שין, כמו מוטי ש), ולא הבנתי למה רק המילה הראשונה מתחילה ב-ש? תחת שמי ים התיכון

 

[אישה ממאדים]

לא הבנתי...

...את העניין עם הש'. זה מסובך לי

 

[קמהדנו]

הפעם אסביר לאט ../images/Emo13.gif

בחתימה שלך כתוב "ונותר העולם במִלים שלֹש, בשדות רחבים ורוח." ואני קראתי "ונותר העולם במילים של שין" וחיפשתי מילים שמתחילות בשין... ובכלל, למה נותר העולם במילים של שין? או אפילו שלוש? יותר נכון לאמר "ונותר העולם במִלים שבע, בשדות רחבים ורוח."

 

[אישה ממאדים]

אהה...

כשמסבירים לי לאט אני מבינה לאט.

 

[L i z a r d]

ת.ס. אליוט

מתוך ארבעת הקוורטטים. If you came this way, Taking the route you would be likely to take From the place you would be likely to come from, If you came this way in may time, you would find the hedges White again, in May, with voluptuary sweetness. It would be the same at the end of the journey, If you came at night like a broken king, If you came by day not knowing what you came for, It would be the same, when you leave the rough road And turn behind the pig-sty to the dull facade And the tombstone. And what you thought you came for Is only a shell, a husk of meaning From which the purpose breaks only when it is fulfilled If at all. Either you had no purpose Or the purpose is beyond the end you figured And is altered in fulfilment. There are other places Which also are the world's end, some at the sea jaws, Or over a dark lake, in a desert or a city— But this is the nearest, in place and time, Now and in England.

 

[L i z a r d]

ניסיון

If you came this way, Taking the route you would be likely to take From the place you would be likely to come from, If you came this way in may time, you would find the hedges White again, in May, with voluptuary sweetness. It would be the same at the end of the journey, If you came at night like a broken king, If you came by day not knowing what you came for, It would be the same, when you leave the rough road And turn behind the pig-sty to the dull facade And the tombstone. And what you thought you came for Is only a shell, a husk of meaning From which the purpose breaks only when it is fulfilled If at all. Either you had no purpose Or the purpose is beyond the end you figured And is altered in fulfilment. There are other places Which also are the world's end, some at the sea jaws, Or over a dark lake, in a desert or a city— But this is the nearest, in place and time, Now and in England

 

[L i z a r d]

לא הולך. הנה בעברית

אִלּוּ בָּאתָ לְכָאן, בְּדֶרֶךְ כָּלְשֶׁהִי, מִמָּקוֹם כָּלְשֶׁהוּ, בְּכָל זְמַן אוֹ בְּכָל עוֹנָה שֶׁהֵם, תָּמִיד כָּךְ הָיָה: הָיָה עָלֶיךָ לִדְחוֹת חוּשׁ וּמוּשָג. אֵינְךָ כָּאן כְּדֵי לְאַמֵּת, לְהַשְכִּיל, לְהַבִּיעַ סַקְרָנוּת אוֹ לְדַוֵּחַ. אַתָּה כָּאן כְּדֵי לִכְרוֹעַ בֶּרֶךְ בְּמָקוֹם שֶׁנוֹדָע בּוֹ תֹּקֶף לִתְּפִלָּה, וּתְּפִלָּה הִיא יוֹתֵר מִסֵּדֶר הַמִּלִּים, עִסּוּקוֹ הַמּוּדָע שֶׁל הַמֹּחַ[1] הַמִּתְפַּלֵּל אוֹ צְלִיל הַקוֹל הַנּוֹשֵא תְּפִלָּה. וּמַה שֶׁלַמֵּתִים, בְּחֲיֵיהֶם, חָסְרוּ מִלִּים לְהַבִּיעוֹ, בְּמוֹתָם יְכוֹלִים הֵם לוֹמַר לְךָ: דְּבַר הַמֵּתִים יֵאָמֵר בְּלָשׁוֹן שֶׁל אֵש מֵעֵבֶר לִלְשׁוֹנָם שֶׁל הַחַיִּים. כָּאן, נְקוּדַת הַהִצְטַלְבוּת שֶׁל הָרֶגַע הָאַל-זְמַנִּי הִיא אַנְגְלִיָה וְשׁוּם מָקוֹם. לְעוֹלָם-לֹא וּלְעוֹלָם.

 

[L i z a r d]

שזה בעצם

If you came this way, Taking any route, starting from anywhere, At any time or at any season, It would always be the same: you would have to put off Sense and notion. You are not here to verify, Instruct yourself, or inform curiosity Or carry report. You are here to kneel Where prayer has been valid. And prayer is more Than an order of words, the conscious occupation Of the praying mind, or the sound of the voice praying. And what the dead had no speech for, when living, They can tell you, being dead: the communication Of the dead is tongued with fire beyond the language of the living. Here, the intersection of the timeless moment Is England and nowhere. Never and always.​