הגיע הזמן...

alissa

New member
הנצח הוא ההווה

הנצח הוא הרגע הזה. הרגע הזה שאין בלתו. אקהרט טול על הנצח: ההווה, הוא כל מה שיש, הוא הדבר היחיד שיש. ההווה הנצחי הוא המרחב היישומי בו מתרחשים כל החיים. המרכיב היחיד שנשאר יציב. החיים הם עכשיו. מעולם לא היה זמן בו החיים לא היו עכשיו, ולעולם לא יהיה כזה. אף פעם איננו עושים, חושבים, מרגישים מחוץ לרגע הזה. שום דבר לא יכול להתרחש או להיות מחוץ לרגע הזה. עבר ועתיד הם נטולי קיום משל עצמם. בדיוק כפי שלירח אין אור משלו והוא רק מחזיר את אור השמש, כך גם העבר והעתיד אינם אלא החזרה חיוורת של ההווה הנצחי. מציאותם "שאולה" מן הרגע הזה. (כוחו של הרגע הזה/טול.א, ע"מ 46) אקהרט טול מוסיף ואומר שדברים אלו, כלומר את מהותו של הנצח לא ניתן להבין בשכל. רק כשהחשיבה תהפוך להוויה וכשהזמן יהפוך לנוכחות מלאה, תוכל להבין את הנצח. וזה בארסי, בדיוק ההפך הגמור מביטול העולם הזה. הנצח הוא הנוכחות המלאה בעולם הזה.
 

בארס

New member
אהבתי

הייתי רק מתקן את המשפט האחרון ל.. הנצח מתבטא בנוכחות מלאה בעולם הזה (ובכל עולם אחר). כי הנצח עצמו, מכיל את כל העולמות ואינו תלוי בהם. עכשיו נשאלת השאלה האם העולם הזה נברא סתם בשביל השעשוע נברא כי אפשר או שיש עוד איזו מחשבה וכוונה מאחורי הדברים כזו שמעניקה לחיים עצמם משמעות ואולי אף אחריות מסויימת.
 

alissa

New member
החיים הם חסרי משמעות

מלבד המשמעות אשר אנו יוצקים לתוכם. ההתעסקות בסיבות העומדות מאחורי הבריאה וקיומו של העולם, היא עיסוק בפרשנות, ניחושים ורעיונות . לא חושבת שיש סיבות ולא או משמעות אובייקטיבית, או איזושהיא "תוכנית על" וגם אם יש כזו..מה זה משנה? איזו דרך יש לנו לדעת?. החיים הם דף חלק מהם אתה יכול ליצור מה שאתה רוצה (אמנים ויוצרים יודעים זאת היטב). כל רגע הוא חדש ועומד בפני עצמו. הכאן ועכשיו הוא אוטארקי, בלתי תלוי בעבר או בעתיד. ברגע שאתה נוכח, השאלות ששאלת הופכות ללא רלוונטיות.
 

בארס

New member
לא מקבל.

לתפיסתי, האגו יכול להשתעשע ברעיון שהוא יוצק לתוך החיים משמעות ובאותה מידה לבטל כזו. או לחשוב שאין ביכולתו להכיר אותה...וכיו"ב. אלא אם כן..."את" היא המשמעות אז אין לך ברירה אלא לגלות אותה. אחר כך הקטע האומנותי ;)
 

alissa

New member
דווקא האגו מחפש לחיים משמעות

מאחר והוא נפרד, הוא משער שקיימת איזושהיא "תוכנית" מחוצה לו. אני אומרת, אין תוכנית מחוצה לנו, אנחנו היא התוכנית. אני ואתה שהם למעשה, אותו אחד. עכשיו נשאר רק לגלות את זה
.
 

בארס

New member
זה שהאגו ממציא משמעויות

ותוכניות...לא אומר שלעולם אין משמעות ואין מאחוריו תוכנית. עכשיו איך מבדילים? :) בינתים מה שברור (במידה חלקית ואולי קלושה לפעמים) ומוסכם בינינו הוא שתהיה התוכנית אשר תהיה או לא, אנחנו חלק ממנה. אז מה?...ממשיכים?
 

בארס

New member
נו באמת

אל הנצח כמובן. ככה עם הקוקו והזיפים חבל על הזמן :) (לפעמים אני פשוט לא מבין בשביל מה אני כותב כל כך הרבה ;)
 

alissa

New member
מה סתומרת?

אנחנו כבר שם . גמני עם קוקו, רק בלי הזיפים תודה לאל
. והדיון שפתחת הוא יפה, שלא יגידו שאנחנו רק מתווכחים פה
.
 

בארס

New member
תודה

אבל אנלא בטוח אולי אנחנו בתודעת החלום של ויגורו בכלל יאללה זזים. :)
 

alissa

New member
אין מצב ../images/Emo13.gif ויגורו ער

זה אומר, שאנחנו אמיתיים לחלוטין
. אבל על כל מקרה, חכה לי, אני אורזת.
 

alissa

New member
לא. הקשבתי להוראות של דויד בואי

על נסיעה לחלל. Ground control to major Barse Take your protein pills and put your helmet on
 

Vguru

New member
הלו הלו

אני מבקש אני מבקש!! לא להחליט עלי כל מיני דברים! אין אף אחד בתודעת החלום שלי!! :)
 

בארס

New member
אף אחד

לא מחליט עליך שום דבר חחח סתם לא לוקחים צ'אנס P:
 

גלינקה2

New member
התפוצצות

לדעתי יש שתי אפשרויות למשמעות ביקום. א. העולם קיים כתוכנית, ובכל פעם כשמופנה זרקור לחלק מסויים הוא מתממש. כמו שיש סרטים ותוכניות בטלוויזיה ובכל פעם שמדליקים אותה ומתמקדים באיזשהו ערוץ התוכניות קמות לתחיה. התוכניות הן אמיתיות ולא אמיתיות בעת ובעונה אחת. והזמן הוא תמיד בהווה כי הכל קיים כל הזמן. אפשר גם להמשיל את זה לבית. אם מסירים את הגג מהבית ומביטים מלמעלה רואים הכל בבת אחת, זהו הנצח. אם נכנסים דרך הדלת חייבים לעבור מחדר לחדר ואז קיים מוטיב הזמן. ב. האנרגיה התפוצצה פעם והעולם גדל וגדל מעצמו על ידי כל מיני יחסי גומלין וישנה התפתחות וישנם כל מיני חוקים שמכוונים את האירועים כמו אחדות וסיומים ארעיים. ייתכן שידוע מה יהיה הסוף וייתכן שלא ידוע מה יהיה ההמשך ואז קיים מוטיב הזמן. גם כאן העולם יכול להתפתח ללא אגו (הכל צפוי) ועדיין יש בו גמישות ואירועים לא צפויים מראש (והרשות נתונה).
 

R A M1

New member
אולי המוות הוא המשמעותי

הדחף לחיות הוא אחד מהדחפים העמוקים ביותר שלנו, אנחנו מערכת שביסודה מייצרת חיים. איפה יכולה התודעה - בהנחה שתודעה שונה מחיים, לדון בשאלות כאלה. ללא החיים לא תהיה כל משמעות לדיון כזה. החיים הם מעבר לכל משמעות שהאדם יכול לתת להם. ואולי זו הסיבה שאמנות החיים מורכבת כל כך. כשמתבוננים בחיים כהוויתם, בריבוי העצום של איכויות ומלבושים שהחיים לובשים ולא רק על האדם כביטוי של החיים אולי משהוא מהאנוכיות שמאפיינת אותנו כאינטליגנציה. משמעות החיים הם החיים עצמם.
 
למעלה