הגיל כפקטור

[galyarok]

הגיל כפקטור

במבדקים שעורך מכון סולד לאבחון ילדים אין הם משתמשים בגיל הילד כפקטור למדידה אלה מתייחסים לכל שכבת גיל באופן אחיד, לכן לילד שנשאר שנה בגן והוא גדול יחסית לשכבה יש סבירות גדולה יותר לקבל ציון גבוה במבדק לעומת ילד שהוקפץ אבל הוא קטן יחסית לשכבה, זאת למרות שבפועל יש סבירות שהקטן הוא אינטיליגנטי יותר וזאת הסיבה בגללה הוקפץ. הרי אנו רוכשים ידע ונסיון בכל יום שעובר ולכן ילד שהוא כמעט בן 9 יעשה מבחן יחד עם ילד שהוא קצת אחרי 7 יש יתרון גדול לראשון שיכול להחשב בטעות למחונן בגלל שלא לוקחים בחשבון את אלמנט הגיל. מה דעתכם?

 

[E s t e b a n]

לא משתמשים בגיל?

מבחני אינטיליגנציה לוקחים בחשבון את אלמנט הגיל - עד גיל 16 שמאמינים שאחריו כל היכולות הדרושות להבנת המבחן ה"בוגר" וביצועו התפתחו כבר. מבחנים לגילאים נמוכים יותר נבנים לרוב ע"פ קבוצות גיל. ספציפית המבחנים של מכון סאלד נערכים לקבוצת גיל מסויימת מאוד והם מתוקננים על פיה (לפי מספר פרסומים שלהם - אם למישהו יש נתונים אחרים, אני מאוד מבקש שיעבירם אלי..). ואגב, לא רק לגיל יש השפעה, אלא גם לאיזור. באופן כללי יותר, יש כל מיני שיטות לבנית מבחנים פסיכולוגיים. בניית המבחן תקף ואמין לוקחת בחשבון את הרגישות שלנו לטעויות מכמה סוגים (כולל: לקבוע שמישהו מחונן כאשר הוא לא, או לקבוע שמישהו לא מחונן כאשר הוא כן). יכול להיות שלא אכפת לנו לקבוע שהרבה ילדים הם מחוננים כאשר הם לא, ולעומת זאת נורא חשוב לנו לא לפספס אף מחונן אמיתי. אז מבחינה מדעית טהורה, הדבר תלוי בקביעה שרירותית של העדפות. מבחינה ערכית של "מה אנחנו מאמינים עדיף" -- כל אחד ושיקוליו.

 

[neko]

מצד שני, תוכניות למחוננים עולות

כסף, ולכן דווקא יש אינטרס לאתר פחות מחוננים. בכלל, אני חושב שבמבחנים לאיתור מחוננים מאתרים לפי כמות התקנים בכיתות המחוננים, ולא בהכרח לפי 2% העליונים.