הגיג

[c o p d]

הגיג

אני רוצה לעלות סוגיה שבדיוק עכשיו החלה להטריד אותי כחלק משיעורי בית קראתי היום כ 60 עמודים מספרו של מנחם אלון המשפט העברי שכבר מפה חלקכם יכול להבין שהשפה לרבות הציטוטים מהמשנה תלמוד וכו.. לא מקלה על העניין,וכמובן סיכמתי לעצמי את הנקודות שלפי דעתי החשובות והאקוטיות, כל זה ארך כ 4 שעות מחיי. לאחר המעשה פתחתי דיסק שחולק לנו מתחילת הלימודים שכולל בתוכו את כל סיכומי השיעורים ושיעורי בית כולל הסיכום שעשיתי שהסיכום של אותו סטודנט בשנים בוגרות זהה ב 98 אחוז לסיכום שלי. מה שמעלה את השאלה היתכן שסתם בזבזתי 4 שעות מחיי כשכל מה שהייתי צריך לעשות זה להעיף מבט בסיכום שלו כי במילא זה רק הדברים החשובים או שמא לקריאה מלאה וסיכומה בכוחות עצמך יש יתרון בולט לעתיד או פן אחר שנסתר מעיני. נכון גם שאני לא יודע מה מקור של הסטודנט כלומר הישגיו בתחום אך עצם העניין שגם אם אני אוכל להשיג מחברת מקיפה בנושא מסטודנט שאני מכיר וסומך עליו שווה ללכת בגישה של להיתלות באילנות גבוהים? בכלליות איפה אמורה להיות פה פשרה מתי כן מתי לא ובאיזו כמות?

 

[Atenolol]

הגיגית

תראה, ברור שקריאה מלאה של מסמך נותנת יותר מקריאת סיכום שלו. מצד שני, גם מי שרק קרא סיכום טוב עשוי במקרים רבים להצליח להוציא ציון סביר בבחינה. דווקא הדוגמא של הספר של מנחם אלון מיוחדת קצת, כי היה לנו בוחן על איזה 400 עמודים מהספר, והיו סיכומים מופלאים, ובכל זאת המרצה ירד לפרטים ודקויות שלא באו לידי ביטוי באותם סיכומים, ומי שלא קרא במקור שילם מחיר. ההתלבטות הקשה יותר היא לגבי פסקי דין. היתרון בקריאה במקור הוא שאתה תתקל בפרטים עובדתיים ביזאריים, ובהתבטאויות מיוחדות של שופטים, שמאד יעזרו לך גם לזכור וגם להבין את פסק הדין. מצד שני, אפשר לקרוא סיכום או רציו, להבין את ההלכה, ללכת להוריד איזה רד-בול בזמן שהתפנה, ועדיין להצליח בצורה סבירה בבחינה. רק אתה תוכל לקבוע את נקודת האיזון שלך, אבל דעתי האישית היא שלימודים באוניברסיטה זו הזדמנות שכדאי לנצל. אני משתדל לקרוא במקור, ואני חושב שיש בזה איכויות שאין בקריאת סיכומים.

 

[B L I M P]

הלוואי והייתי מסכימה

הרבה פעמים ראיתי אנשים שבכלל לא למדו כל השנה מוציאים ציונים טובים רק מקריאת סכומים. כאשר הבחינה היא בחומר סגור, הרבה פעמים סכומים טובים שמסדרים את החומר מבלי להכנס לכל מדי פרטים והערות של המרצה שכנראה לא יופיעו בבחינה עוזרים לעשות סדר בראש וגורמים לך לזכור מה שבאמת צריך (במיוחד אם יש זכרון טוב). אני לדוגמא שמתי לב מספר פעמים שקריאת סכומי השיעור שלי ובניית מחברת לפיהם הרבה פחות תורם לי מלקרוא מחברת מוכנה של מישהו אחר. קריאת פסקי דין במלואם גם נראית לי טיפה בזבזנית- מעבר לכך שלאף אחד אין באמת זמן לקרוא מאות עמודים ביום, גם פס"ד בד"כ עוסק במיליון ואחד דברים שבינם ובין ההלכה שמוציאים מהן אין הרבה. שלא לדבר על זה שאני, אישית לפחות, מאבדת את עצמי לפעמים אם אני קוראת פס"ד של 100 עמודים. לקרוא תקציר הרבה יותר ממקד אותי. כמה שזה מבאס ואפילו לא הוגן, עד כמה שראיתי עכשיו ניתן להצליח מאוד טוב מבלי לקרוא פס"ד מלא אחד.

 

[Atenolol]

שווה להסתכל על הטקסט של החתימה שלך ../images/Emo13.gif

 

[Atenolol]

המממ...

התפיסה שאת מציגה היא כמובן התפיסה הנפוצה והמקובלת, רק שלי אישית היא פחות מתאימה. כשאני חושב על רשלנות, מיד עולה לי לראש הילד שקפץ ראש למים הרדודים בבריכת השחיה בבית שמש. כשאני חושב על גבולות הרשלנות ועל איזונים, אני נזכר ברופא השיניים המתנדב מדרום אפריקה עם המזרק (הלא) שואב. כשאני חושב על מוצרים פגומים, קופץ לי מול העין זה שנפגע באצבע ממנגנון הנעילה של כסא נוח. כשאני חושב על סיכול בחוזים, אני נזכר בזה שאכל אותה כי לא צפה מראש את מלחמת יום הכיפורים והאינפלציה שלאחריה. לאמיתו של דבר, יש שיטות ידועות לזכירה של הרבה פרטים, שמבוססות בדיוק על העקרון הזה של הצמדת פריט לתמונה מנטלית. בשבילי זה עובד. בכל זאת, כפי שציינתי בהתחלה, רבים לא קוראים במקור, כנראה שהם אפילו הרוב, ואני גם ככה מוזר

, אז שכל אחד יעשה מה שמתאים לו.

 

[Atenolol]

לא יכולתי בלי עוד דוגמא |מתבייש|

איך אפשר לחשוב על תקנת השוק, בלי להזכר בזה שקנה תמונה של ראובן (נדמה לי) בשוק הפשפשים?!

 

[sacrament]

ואם כבר מדברים על פס"ד כנען

לפני כמה חודשים בחורה בשם זהבה כנען הופיעה בחדשות של 5 ופירסמה כאחת המוכרות את שוק הפישפשים ואת הפעילויות שיש בו בחופשת הקיץ. ישר חשבתי שזו הבחורה מהפס"ד...ואז המנחה שאל אותה אם אפשר למצוא מציאות בשוק. אז היא ענתה "מי כמוני יודע"

(לא קשור לכלום, סתם הזכיר לי שיש אנשים אמיתיים מאחורי כל פס"ד)