האישיות שלי ומי שהשפיע עליה
בתקופת הילדות - אני זוכרת שבגן שנאתי לאכול בצל ושום. המון שנים לא הייתי מסוגלת לאכול בצל ושום. היום אני כן מסוגלת לאכול בצל, אבל עם שום עדיין לא מסתדרת. איך השינוי חל בי? לחץ חברתי - בצל זה בריא. כשהייתי פעם אחת חולה, לקחתי תרופות, הן לא עזרו, הרעלתי את הגוף בתרופות ואז אמא שלי אמרה לי שימי בצל עם דבש וזה מרפא את מחלות החורף, עניתי לה - אני בצל? מה לי ולבצל, גועל נפש אחד גדול. בסוף מרוב נדנודים וכאב ראש - ניסיתי את זה וזה באמת עזר. מסקנה - לפעמים ההורים צודקים, גם אם הם נודניקים, גם אם מביאים תרופות של סבתא מלפני ימי הספירה, לפעמים הם צודקים והם רוצים רק בטובתנו, גם אם קצת "מתלבשים" לנו על הנשמה
בתקופת הבגרות - הייתי בחורה ביישנית מאוד ובזכות שיחות עם אחותי על בנים קיבלתי את האומץ להתחיל עם בנים. הייתי מאוהבת ומטורפת על בחור אחד משהו חבל על הזמן, העיניים הכחולות שלו עשו לי את זה כל יום מחדש באוטובוס, ידעתי באיזו תחנה הוא עולה, חיכיתי וספרתי את התחנות עד שהוא עלה, נדמה כאילו עבר נצח עד שהייתי רואה אותו באוטובוס, ויייי איזו שמחה זאת היתה, הייתי מתרגשת לראות אותו על הבוקר ואיזה בוקר שמח זה היה בשבילי, היינו מחליפים מבטים מאוהבים אחד בשני כאילו איזה רומן יש לי איתו. יום אחד כתבתי את מספר הטלפון שלי על דף נייר, הוא עמד ליד דלת האוטובוס, לפני שירדתי מהאוטובוס אמרתי לו בשקט אפשר לתת לך משהו? הוא כמובן לא שמע, אלוהיםםםםם, חזרתי על זה עוד פעם, צריך לרדת מהאוטובוס כבר, איזה לחץ, הבחור שואל אותי מה זה? נו באמת מה זה - מה אתה חושב שזה? חוזה? אתה לא רואה שזה פתק? בקיצור הבחור נשאר עם היד שלו מחזיק את העמוד ואפילו לא הזיז אותה מהמקום או התאמץ לעשות משהו בענין. לא התייאשתי אמרתי לעצמי בטח הוא מתבייש, היה בהלם של בוקר, לא ידע באמת מה רציתי ממנו. אני לוקחת את אחותי, מחפשת ברחוב מסויים משפחה שיש לה בן בגיל כזה וכזה וקוראים לו ככה וככה. שמחתי סוף סוף שמצאתי, לחצתי על האינטרקום, אין קול ואין עונה. חוזרת הביתה, מחפשת במדריך הטלפון את מספר הטלפון, מוצאת
ובערב מתקשרת, מדברת עם הבחור, מוודאת שזה אכן הוא - לא זוכרת מה הבחור אמר לי, אבל תשובה שלא הבנתי באותו זמן, לא הבנתי למה הוא עשה עיניים, האם נהנה רק שמחזרים אחריו? האם נהנה רק מהיחס? למזלי זאת היתה תקופת הבגרויות ולא ראיתי אותו לאחר מכן הרבה או שהחליט לעלות על אוטובוס אחר בגלל אי נעימות.