הגדה של פסח

היי צופית...

אני מתחבטת עם עצמי בשאלה זו... ושמחה מאוד שהשיתוף שלי נגע בעוד לבבות... אני לא חושבת שעלינו לתפקד כמו רובוטים "כי זה המנהג". מסכימה שביהדות יש המון חוכמה ויופי. יחד עם זאת, מגיע שלב בחיים שיש מקום לבחון מה עושים ולשאול למה. ואולי גם לקבל החלטות בהתאם לתשובות שנמצא. וגם אם ממשיכים עם "המנהג" (בוריאציה זו או אחרת) אז לעשות זאת מתוך בחירה ומודעות, ולא מתוך הכרח מדומה או מכח האנרציה. אני מכירה הרבה מאוד אנשים, יהודים כשרים וטובים
, שנפגשים בליל הסדר לארוחת ערב חגיגית, בלי הגדה. כי היא לא מדברת אליהם. ועדיין חוגגים את בוא האביב ... חומר למחשבה ...
 
תודה שאת כותבת את זה! ../images/Emo140.gif

זה באמת גרם לי לחשוב ואולי לא לעשות אוטומטי. היה זמן שהלכתי לתפילות בבית כנסת. ובשלב מסויים המילים הפריעו לי. חלק מהן. אז אני מתפללת במילים שלי. לאלוהים שאני מבינה. יש קושי לשנות מנהגים במשפחה שלמה. אבל בהחלט נכון לחשוב על זה.
 
../images/Emo24.gif

ללא ספק יש קושי לשנות מנהגים. אני סבורה שאנחנו יכולים לשנות רק את הרגלנו שלנו, מה אחרים עושים אין לנו שליטה. אני מאמינה שתמצאי עם הזמן את הדרך שהכי נכונה ומתאימה לך
כמה דוגמאות... יש מי שבוחר (רבים רבים) לחגוג ליל סדר, בשלב מסויים בחיים, במסגרת אחרת מאשר החוג המשפחתי, שמנהגיו הנוקשים כבר לא מתאימים... אפשרות נוספת היא לעשות כנהוג "למען המשפחה" ובמקביל למצוא דרך פנימית להתנתקות מהתכנים... יש המון שבילים שאפשר ללכת בהם...אני חושבת שזה הרבה תלוי במבנה האישיות של הבן אדם... את וודאי מבינה מהשירשור שאני בעצמי תוהה מה יהיה הכי נכון לי לעשות ... קשה לי לשחק את המשחק...
 
נושא מעניין ../images/Emo140.gif

הייתי פעמיים בסדר נשים במדרשת אורנים. הם מלמדים יהדות פתוחה, לומדים תכנים יהודיים בלי צורך להיות דתיים. הסדר הזה היה מה שהנשים כתבו. החירות שלהם, הרגשות שלהם. היה מקסים! ואז הציעו להוסיף לסדר המסורתי משהו משם. אני במשפחה שלנו, מילאתי כוס מים יפה למרים. כמו לאליהו. המים מסמלים אותה ונשים בכלל. הסברתי וסיפרתי על סדר הנשים וזה מצא חן בעיניי המשפחה שלי.
 
אז יש לך משפחה נאורה ופתוחה ../images/Emo45.gif

נשמע לי מאוד מעניין הסדר הזה... יש היום יותר ויותר אלטרנטיבות ... רק נותר להתחבר למה שמתאים לנו
יש תקווה
חג שמח
 
לצערי, אין עם מי לדבר ...

משפחתי חסרת כל שביב מודעות. הם עושים כי "צריך", מדובר על "גזרה משמים". דין. אקסיומה. כלום לא פתוח לדיון. ככה הם. את הסוגיות הללו עליי לפתור ביני לבין עצמי.
 
זאת התחלה

מחשבה ובדיקה עם עצמך. ככה מתחילים שינוי. ואז יבואו רעיונות מה לעשות הלאה. גם סובלנות וקבלת האחרים שייכת לעבודה הרוחנית. שיהיה חג שמח!
 
למעלה