הבדידות שלי

[הצהרת כוונות]

הבדידות שלי

זאת לא הרגשת בדידות פנימית. זאת לא בדידות ללא בן/בת זוג.
זאת לא בדידות בגלל בעיה אצלי שאני יכולה לזהות.
זאת בדידות קשה ולא טבעית למין האנושי.

נדמה שהבדידות שלי מזן מאד שונה משל הרוב פה -
מסתבר שאין עוד נשים נשואות באושר שאין להן אף אחד מחוץ למשפחה הגרעינית.
כמו שכבר הרבה הגדירו את זה - אין אף בן/ת משפחה / חבר/חברה להרים טלפון, לשתף, להפגש

אני שמחה ומעריכה את מה שיש לי בחיים
נעה בין הבזקי תקווה שהמצב עוד יכול להשתנות לבין השלמה עם המצב

 

[פריאל12]

מעט על עצמי בעניין הזה

מי שיתבונן בי מהצד בהתנהלותי עם אנשים, יהיה בטוח שאין איש בעולם שאיני מכירה,
ושאני חברה של 95% מהאנשים.
זה הרושם שאנשים חברותיים יוצרים. אך זה שטחי כמעט כמו הרושם שנוצר
כן, קל לי להתחבר לאנשים, לשוחח עימם ובעיקר להקשיב להם מתוך אמפטיה רבה,
אני בדר"כ גם יודעת לשאול את השאלות הנכונות שגורמות לאחר להיפתח בפניי ולתת עצות
ענייניות ואובייקטיביות ועם זאת עם רגישות רבה.
אין רע בכל מה שסיפרתי עד כה, ועם כל זאת, אני אדם מאוד מופנם וקנאית לפרטיותי.
עם כל 'מעטה' החברתיות העוטף אותי, יש לי בחיי בסה"כ 3 אנשים שאיתם אני מרגישה
מספיק בטוחה כדי להיפתח, וגם בפניהם אני לא גלויה לחלוטין.
תמיד קיימת הפינה הקטנה שלי שבה אני מסתתרת מהעולם...

לפעמים אני חושבת שאולי כך זה צריך להיות,
ומצד שני, אולי זו רק אני.

יקירתי (הצהרת כוונות),
תודה לך על שבפתיחותך פתחת עבורי את המקום לכתוב על הדברים

 

[הצהרת כוונות]

שאלות חטטניות

תרגישי חופשי להתעלם מהן

אני מבינה את העמדה שלך ואת הצורך בפרטיות.
היית רוצה שיהיו יותר אנשים בחייך שתוכלי להפתח בפניהם? את מרגישה בחוסר בזה?

כשאת מתחברת לאנשים כפי שתיארת
הם לא מחפשים קשר יותר קרוב אלייך?
מציעים הצעות? מתקשרים?

 

[פריאל12]

זה לא מעמדה של חוסר

זה פשוט המצב.
נוח לי ואולי התרגלתי לזה.
וכן, אנשים מחפשים להתקרב אבל לרוב אני חוסמת.

כאנתרופולוגית חובבת

אני יכולה לספר לך שגיליתי שהחברים מחולקים
לקבוצות מסוימות:
יש חברים שאיתם אדבר בעיקר בנושאי עבודה,
חברים שאיתם אדבר בנושאי הלב ....
החברים המשמעותיים לי ביותר הם אלו שאיתם אני מסוגלת לשוחח על רוב הנושאים.

 

[הצהרת כוונות]

אני קוראת אותך

וחושבת על עצמי
תסלחי לי

בפגישות מקריות אני מקשקשת עם אנשים בקלות
מדברים איתי ומשתפים אותי
אבל אין אף אחד שנשאר קשר כלשהו איתה/ו
מספרים לי על עצמם, על החברים שלהם, על מעגלי חברים/חברות שונים
ולי אין אף אחד
כלום
מצב בלתי נתפס

 

[פריאל12]

אולי המצב נתפס יותר מכפי שנדמה לשתינו

לי זה מתאים, שוב, אולי כי זה מה שאני מכירה.
ואולי זה המצב הנורמלי - מי הוא המחליט מה הנורמה כאן?
אל תרגישי רע עם זה.

 

[ירון מקשקש]

מרגיש דומה...

לפעמים אני חושב שאני הבודד הכי שונה ומיוחד בעולם...ומגלה שזה נכון כל אדם זה עולם שלם....בפני עצמו.

פעם בצעירותי הייתי אוד מופנם שמרתי בבטן המון דברים...עד שהבנתי זה לא טוב..הלכתי הפוך...שיחררתי סיפרתי אמרתי דיברתי שפכתי...גם את הלא נעים את המכוער את הרוע המוחלט שעשיתי..כמובן לא לכולם אבל סיפרתי....הנטל ירד..האמת אכן משחררת...ואולי איפושהו אני משדר בעיות ריכוז דיעות שונות (יהדות...)...שאנשים לא מתחברים..אולי זה הפער בין היכולות שלי
למצב הריאלי המעשי שלי שלאנשים קשה להתמודד עם זה ( לי זה בטח קשה אני לפעמים נסגר בבית שלא יראו שיש תקופה קשה בלי מספיק מזון למשל..עד שאני מקבל את הקצבה..)..

נראה לי אני קצת יותר מאוזן היום....אומנם לא מחובר ממש לאנשים..אולי כי קשה לי למצוא חברים ברמה השכלית שלי. אולי כי עוד נשארו בעיות אמון לאור פגיעות עבר...אולי כי אני רוב הזמן בבית בלי עבודה...לימודים קורס או משהו

לכן אני מאחל לי עבודה ולימודים שניהם (אני אוהב ללמוד)...ואולי כך יבואו חברים יותר...אולי לא חברי אמת כי זה קשה למצוא בימינו והן בגילי אבל יותר חברים לדבר לשתף לבלות יחד וכו'.....

ואולי אולי עוד חבר אמת אחד שיהיה איתי בכל מצב בטוב ברע תמיד.

ואחרון אישה טובה... עוד לא אבדה תקוותי להתחתן אולי ילד...

שבת שלום

 

[פריאל12]

ירוני

אמן לכל איחול שאיחלת לעצמך ויותר!

יש מצב שתתחבר לאנשים שלא ברמתך השכלית?
אם זה אפשרי לפחות תרחיב את מעגל האנשים הקרובים אליך.

 

[הצהרת כוונות]

אופטימיות נהדרת

גם אני מצטרפת לאיחולים שלך לעצמך

כל אחד מהם פנינה אמיתית

שיהיה שבוע טוב