על מה דע
בין לומר שהמדע הנוכחי אינו מקבל את "מוצא המינים" ככתבו וכלשונו, לבין לומר שאיש מדע בן ימינו לועג בליבו לדארווין המרחק גדול למדי. אלא אם תוכלי להראות לי אחרת (ואשמח אם תוכלי להראות לי מקורות מוסמכים על מנת למנוע ממני טעויות מבישות), אני עומד על דעתי, שהביולוגיה כיום עדיין מחזיקה ברעיון של ברירה טבעית על בסיס מוטציות אקראיות ו"הישרדות המתאימים ביותר" כדרך בה מרחשת האבולוציה (על אף שיש כמה ממצאים התומכים בורסיה למרקנית של אבולוציה, אולם הם אינם מהווים בעיה של ממש לעקרונות הדארווינסטים, אלא, אם בכלל, לתורשה הגנטית - שהיא, כמובן, מאוחרת לדארווין). בתחום הרעיונות והמחשבות, תיאוריה התפתחותית לא ממש מקובלת (לפחות מאז ירד קרנו של המרקסיזם במדעי החברה והרוח). שם דארווין אכן נזנח כמעט לגמרי (לדארווין היתה גם תיאוריה באשר להתפתחות התרבות, לא רק באשר לאבולוציה של בע"ח). למעט, אולי, כמה הגליאנים ניאו שמרנים, כמו פרנסיס פוקוימה, ומרקסיסטים שטרם נאספו אל אבותיהם, הסבורים כי ההיסטוריה האנושית אכן מתקדמת לאנשהו, הגישה הרווחת היא כי אין התפתחות ממשית בתחומי החברה והרוח. תהליכים של שינוי מתמיד - כן. שינוי מתמיד בכיוון של השתפרות מתמדת - בהחלט לא. ישנה תאוריה, שראשיתה בניסוי מחשבתי של דוקינס, המנסה להשתמש בעקרונות דארוויניסטים על מנת להסביר שינויים חברתיים ותרבותיים. התיאוריה הזו מדבר על ממים (Mems - המקבילה של גנים), הנושאים רעיונות. מעבר לכך שהתחום בחיתוליו (עדיין מתווכחים שם האם הממים הם הגנוטיפ או הפנוטיפ, ומה הם בדיוק אמורים לתאר), לא נראה שהוא מקבל אחיזה בקרב הקונצנזוס המדעי בתחום. תחום נוסף שעדיין דוגל בהתפתחות (ואליו יש לי סנטימנטים מיוחדים) הוא הפילוסופיה התהליכית (שמזוהה היום, בעולם דובר האנגלית, בעיקר עם ממשיכיו של וויטהד), שגם היא פחות אופנתית היום - אך לא בלתי מעניינת. באשר לבריאה, אני לא יודע למה סביר יותר להניח שהעולם לא נברא יש מאין בדיבור - מעבר לכך שהדבר תואם לתפישה המדעית של המאתיים שנה האחרונות. אני לא חושב שיש איזשהו היגיון פנימי במקרא המחייב בריאת מינים התפתחותית (להתפתחות היסטורית מונחת מלמעלה אפשר למצוא אולי יותר חיזוקים). הרחבה של הבריאה, וזליגתה אל תוך ההיסטוריה, באופן היוצר רצף התפתחותי הדרגתי, מנוגדת אמנם לפרשנות היהודית המסורתית המקובלת, אך אני מסכים שהיא מעניינת ומרתקת בפני עצמה. בהודעתי הקודמת ציינתי את הכנסיה הקתולית, שקיבלה את הדארוויניזם די מהר - עמדתה הרשמית די דומה לעמדה הזו: אלוהים הנחה את האבולוציה במטרה ליצור אדם, ובשלב מסויים "הזריק" רוח אל תוך החומר המתפתח (הדבר נאמר פחות או יותר כך בנאום שנשא ז'אן פול ב- 1992, בכנס מדענים בותיקן).
בין לומר שהמדע הנוכחי אינו מקבל את "מוצא המינים" ככתבו וכלשונו, לבין לומר שאיש מדע בן ימינו לועג בליבו לדארווין המרחק גדול למדי. אלא אם תוכלי להראות לי אחרת (ואשמח אם תוכלי להראות לי מקורות מוסמכים על מנת למנוע ממני טעויות מבישות), אני עומד על דעתי, שהביולוגיה כיום עדיין מחזיקה ברעיון של ברירה טבעית על בסיס מוטציות אקראיות ו"הישרדות המתאימים ביותר" כדרך בה מרחשת האבולוציה (על אף שיש כמה ממצאים התומכים בורסיה למרקנית של אבולוציה, אולם הם אינם מהווים בעיה של ממש לעקרונות הדארווינסטים, אלא, אם בכלל, לתורשה הגנטית - שהיא, כמובן, מאוחרת לדארווין). בתחום הרעיונות והמחשבות, תיאוריה התפתחותית לא ממש מקובלת (לפחות מאז ירד קרנו של המרקסיזם במדעי החברה והרוח). שם דארווין אכן נזנח כמעט לגמרי (לדארווין היתה גם תיאוריה באשר להתפתחות התרבות, לא רק באשר לאבולוציה של בע"ח). למעט, אולי, כמה הגליאנים ניאו שמרנים, כמו פרנסיס פוקוימה, ומרקסיסטים שטרם נאספו אל אבותיהם, הסבורים כי ההיסטוריה האנושית אכן מתקדמת לאנשהו, הגישה הרווחת היא כי אין התפתחות ממשית בתחומי החברה והרוח. תהליכים של שינוי מתמיד - כן. שינוי מתמיד בכיוון של השתפרות מתמדת - בהחלט לא. ישנה תאוריה, שראשיתה בניסוי מחשבתי של דוקינס, המנסה להשתמש בעקרונות דארוויניסטים על מנת להסביר שינויים חברתיים ותרבותיים. התיאוריה הזו מדבר על ממים (Mems - המקבילה של גנים), הנושאים רעיונות. מעבר לכך שהתחום בחיתוליו (עדיין מתווכחים שם האם הממים הם הגנוטיפ או הפנוטיפ, ומה הם בדיוק אמורים לתאר), לא נראה שהוא מקבל אחיזה בקרב הקונצנזוס המדעי בתחום. תחום נוסף שעדיין דוגל בהתפתחות (ואליו יש לי סנטימנטים מיוחדים) הוא הפילוסופיה התהליכית (שמזוהה היום, בעולם דובר האנגלית, בעיקר עם ממשיכיו של וויטהד), שגם היא פחות אופנתית היום - אך לא בלתי מעניינת. באשר לבריאה, אני לא יודע למה סביר יותר להניח שהעולם לא נברא יש מאין בדיבור - מעבר לכך שהדבר תואם לתפישה המדעית של המאתיים שנה האחרונות. אני לא חושב שיש איזשהו היגיון פנימי במקרא המחייב בריאת מינים התפתחותית (להתפתחות היסטורית מונחת מלמעלה אפשר למצוא אולי יותר חיזוקים). הרחבה של הבריאה, וזליגתה אל תוך ההיסטוריה, באופן היוצר רצף התפתחותי הדרגתי, מנוגדת אמנם לפרשנות היהודית המסורתית המקובלת, אך אני מסכים שהיא מעניינת ומרתקת בפני עצמה. בהודעתי הקודמת ציינתי את הכנסיה הקתולית, שקיבלה את הדארוויניזם די מהר - עמדתה הרשמית די דומה לעמדה הזו: אלוהים הנחה את האבולוציה במטרה ליצור אדם, ובשלב מסויים "הזריק" רוח אל תוך החומר המתפתח (הדבר נאמר פחות או יותר כך בנאום שנשא ז'אן פול ב- 1992, בכנס מדענים בותיקן).