ל-בת אור הערה:בעניין העונש
בכל מערכת משפטית הענישה מהווה אמצעי יעיל להדוף תוצאות שהחברה מבקשת למנוע. החברה מניחה ביסודה כי הענישה חייבת להיות בהתאם לתפיסות החברתיות והתרבותיות המצוייות באותה חברה. ענישה שאינה עונה על קריטריון זה, בהכרח תגרום למערכת המשפטית לקרוס ללא הועיל. כיום בעידן המודרני, עונש מוות הוא נחשב לדבר לא מקובל. ולכן נמצאו דרכים אחרות לביצוע העונש. אולם השאלה היא: מהיכן הסמכות ליטול חירותו של אדם? האם בזה שמשיתים על עבריין עונש של מאסר עולם פטרנו את בעיית הענישה? כלום שלילת חירותו של האדם וכליאתו בתנאי חיים הפחותים משל חית השדה, אינם צורמים ומהדהדהדים לגבי טיב הצדקת העונש? מכאן שלא עצם עונש המוות הוא בעייתי אלא עצם הסמכות להטיל עונש. והחברה המודרנית אינה מתנזרת מלהעניש. ומבחינה זו, היא ממשיכה ואף מצדדת בעיקרון הענישה לא חת. זאת ועוד: גם בארץ עדיין עונש המוות קיים. חוק העונשין קובע עונש מוות על פושעי מלחמה הקשורים לשואה. הדרך לביצוע העונש גם היא נבדלת ומשתנה בהתאם להתפתחות הטכנולוגית. יצויין כי דווקא היהדות גילתה ערכי מוסר נאותים ביותר ביחס לחברה ולתרבות הקדומה, בכך שבדרך פרשנות משפטית צומצם עונש המוות עד כדי מניעתו בכלל. בהקשר לזאת הייתי ממליץ בחום לעיין בדבריו המאלפים הם דבריו של השופט חיים כהן המנוח הערכים של אמת וצדק ושלום מתגלים לנו לא פעם באמרותיהם ובתקנותיהם של תנאים ואמוראים, ... שומה עלינו לנסות לחשוף את המסר, הבשורה המוסרית, הצפונים במדרשיהם ובסברותיהם. ואם ...מתגלים לנו אנושיות מזהירה ומוסר עילאי, אזי מסתמא הצלחנו לכוון לדעתם בקודש..." (´עונש המוות ערך יהודי?´ כתב עת ´תרבות דמוקרטית´ כרך א, ע"מ 37) מכלל הן נשמע לאו שאם איננו מצליחים למצא בשורה מוסרית חזקה כי לא הצלחנו לכווין לדעתם בקודש.