האם לדבר על בגידה

[דינה11]

האם לדבר על בגידה

אנא עיזרו לי! גיליתי שבעלי בוגד בי. בהתחלה הכחיש אחר כך הודה. חשבתי שלעולם לא אסלח לו אך מצאתי עצמי אומרת שאני מוכנה לסלוח ולנסות לשקם את ההריסות. פנינו ליעוץ זוגי, אך הכאב אינו מרפה ממני. המטפלת אומרת שלא כדאי לדבר על כך בבית. כיוון שהוא שותק אני מוצאת עצמי מתפוצצת. אני מרגישה שכדי שהאמון שלי אליו יחזור, הוא צריך לספר לי. כמובן עד גבול מסויים. אך לי נראה שהוא לא מספר לי את האמת וממשיך "לבלף". הבעייה היא כי התחלתי לחשוד בכל טלפון שלו ובכל יציאה שלו מהבית. האם אפשר להמשיך כך? אודה על כל התייחסות, במיוחד למי שעבר טראומה דומה.

 

[מולי 1]

אני עברתי

טראומה דומה. אין, הוא חייב לספר לך, כי ברגע שהוא לא מספר את הופכת לסהרורית, חשדנית ורדפנית. והוא מצידו לא איכפת לו מה זה גורם לך? צריך לשים את כל הקלפים על השולחן, אם הוא רוצה להמשיך בקשר ולא בשקר. הרי הוא פגע באמון שלך, את מוכנה לסלוח לו ואתם הולכים לייעוץ, מה הוא עושה בעניין, כיצד הוא תורם להמשך, כיצד הוא תורם לשיקום ההריסות? לי נדמה כי הוא לא מוכן לשתף פעולה, ואם כך- אין טע להמשיך. הוא חייב להחזיר לך את האמון בו ולספק לך ביטחון, וביטחון תקבלי רק אם הוא יישב איתך לשיחה כנה, יספר לך מה היה ולמה, ולנסות לברר אם יש טעם להמשיך ואם שני הצדדים רוצים בקשר. לפי דעתי הפסיכולוגית הזאת לא טובה, אם היא אמרה לכם לא לדבר על זה בבית. אין לה משהו יותר טוב להגיד? היא רוצה שתתפוצצי? להיפך, היא צריכה לעודד תקשורת ביניכם, לתת לכם כלים לתקשר, אולי גם תרגילים, לא? תבדקי את זה. לא, אי אפשר להמשיך ככה, אני ממש חשה את תחושותייך. הוא לא משתף פעולה, לא עושה מאמצים. הוא שותק וממשיך לבלף. תמצאי לך נחמה אצל חברות/חברים עד שהוא ישתף פעולה. רצוי גם ללכת לטיפול אישי כדי לעבד את הכאב.

 

[דינה11]

למולי

תודה מולי על דבריך, שבאמת נובעים מהלב. הערב ניסיתי להעלות קטע קטן מהנושא ע"י הצגת שאלה לבעלי. תגובתו היתה: אני לא מוכן לדבר. הספיק לי אצל המטפלת, אני מייד חוטף התקף לב. ובכלל לדעתו מה שקרה זה בגללי. הוא בסך לא חושב שזה משהו רציני.

 

[איש המערות]

העניין עדין ביותר וכדאי לנהוג בהתאם

לא הייתי קופץ לפסול את המלצת היועצת שלא לדבר על הענין בבית אלא בפגישות איתה. עובדה היא שלא מתקיימת תקשורת בטוחה ביניכם לפחות בעניין הבגידה וכנראה נדרשת הכוונה של היועצת בניהול השיחה כך שתניב תוצאות עבורכם. יתכן שהתקשרת מלחיצה גם בנושאים אחרים. אני מניח שמתוך סערת הנפש שלך את יותר "חוקרת" מאשר משוחחת וכל פיסת מידע שתעלי רק תכאיב לך יותר ואז תגובתך לדעתי די צפויה ולא בכיוון של הבנת הצד של בעלך. בעלך מסרב להיענות ל"חקירה" מטעמים ברורים למדי. אמירתו שהוא "תיכף מקבל התקף לב" רק מבטאת את מצוקתו ב"שיחה" מעין זו. "לדעתו מה שקרה זה בגללך". ברור שהוא לא מתכוון לכך שאת היכרת לו את המאהבת והכרחת אותו להיות איתה. אני מניח שהוא מתכוון למצוקות ולחסכים שחווה בזוגיות שלכם, יתכן שחלקן תלויות ישירות בך וביחסך אליו מנקודת ראותו (למשל יתכן שחווה סגנון שיחה חקרני ושופט מצידך בנושאים שונים גם כשלא היתה בגידה כלל). את יכולה להבין בעצמך שאם מצא מישהי שמקבלת אותו כפי שהוא, נהנית מ"שטויות" שאיננו יכול לבטא בבית ונותנת לו סביבה חמה ומגינה (שלכמותה הוא זקוק עדיין אפילו בשיחות אצל היועצת, שלא מרשה לכם להביאן הביתה - כנראה היא יודעת למה), ברור שירצה להיות איתה. זה עדיין לא אומר שהוא רוצה לשם כך לפרק את המשפחה שלכם או לפגוע בך - לכך כנראה התכוון במילים "לא רציני". חשבי עכשיו ברצינות, אם אכן יש ממש בהשערות שהעליתי. אם כן, שאלי את עצמך שאלה אחת בלבד - האם את מוכנה ויכולה לאפשר לו את הסביבה הבטוחה והמקבלת שהוא זקוק לה? אם התשובה חיובית, תראי אותו איתך לאחר תהליך ליבון המצוקות והחסכים שהביאו לבגידה. אם התשובה שלילית, אני חושש שלא. רק לשם ההשכלה הכללית, אני מביא שוב את המאמר בעניני בגידות והסיבות להן. בכל מקרה, אני מקווה שתשכילו ליצור תקשורת שעוסקת בגופו של עניין ולא בגופתו של עניין ותלמדו מלקחי הפרשיה כיצד לתקן ולבנות חיים טובים יותר עבור שניכם. בהצלחה.

 

[רוח ים נושבת]

העניין הוא....

לא אם לסלוח או לא לבעל הבוגד לא אם להרגיש אשם או לא וגם לא אם להבין אותו או לא העניין הוא איך להמשיך הלאה איך להחזיר את האמון איך לדעת שעכשיו הכל בסדר טוב , שחכנו ( בערך ) את העבר וגם פתחנו דף "חדש" והכל... אך האמון הוא הקושי האמיתי!!!!! אז איך באמת בונים אמון ??????????????????. לכן שיחה כנה באמת על מה שהיה גם אם מכאיב ועוד יכאב מראה על כנות ואמיתות והיא כן תחילת הדרך בעיניי צריך לדבר !!! מעבר לזה ובאמת מנסיון אל תתיחסי לבגידה כאל סוף העולם אלא כאל טריגר שהעיר אותך מתרדמתך.... ועם עצמך היי כנה ,למדי מה שאת צריכה ללמוד ותקני את הדרוש שיפור , המשיכי הלאה עם כוחות מחודשים ויותר... ואולי טיפה שינוי גישה לחיים סלחי קודם כל לעצמך ואחר כך גם לו ולמדי להנות מהדברים הקטנים והיפים(ולא חסרים כאלו אם רק רוצים) ושלא תעיזי להרגיש אשמה !!! ברור.... גם לו ובעיקר לו יש חלק כי הוא בחר לברוח במקום להתמודד לברוח במקום להיות קשוב ולנסות לתקן.

 

[דינה11]

אשם לא אשם

תודה על תגובתך. אני מרגישה שאני נושאת חלק באחריות על מה שקרה. הזוגיות שלנו לא היתה טובה. הרגשתי שאני לא רצויה באיזה שהוא שלב, אך לא הצלחתי לקרוא את הכתובת על הקיר. בגידתו נמשכת כשנה והיא היתה כל הזמן "מתחת לאף" מבלי שהרגשתי. אך להרגיש אשמה? חלילה. לא אני בחרתי בדרך הזו. הגבר שתמיד האמנתי בו בגד בי, אך יותר נכון בגד באימון שנתתי בו ושכנראה לא ישוב לעולם, כי הוא אינו כנה איתי גם היום. החלטתי אומנם להילחם עליו וזה כנראה מאוד מחמיא לו, אך איני מרגישה שגם הוא מוכן להילחם עלי ותוקף אותי כל הזמן כשהוא מטיח בי אשמה, שאני זאת שיצרתי בבית אווירה שהוא לא יכול היה להמשיך ולכן עשה מה שעשה. לו אין שום חלק באווירה זאת. הוא ממש לא עשה שום דבר שיכול היה לגרום לי לבכות או לכעוס, אני פשוט לא חלק מהמשוואה לצורך הפגיעה, רק הוא הנפגע. גם בזמן הטיפול הוא ממשיך בשלו, לא עונה לעיניין, לא מתייחס לשאלות שלי אלא עונה תשובות מוכנות. אני פצועה ופגועה.

 

[אחותו של שקספיר]

בין אחריות לאשמה

"להרגיש אשמה חלילה- לא "אני" בחרתי בדרך הזו." אשמה לא. אחראית לחלק מהדינמיקה הזוגית שאיפשרה או יצרה את הבגידה .כן. "בגד באימון שכנראה לא ישוב לעולם" למרות שזו אמירה בעידנא דריתחא, אם את חושבת שהאימון לא ישוב לעולם,על איזה בסיס את חושבת להמשיך את הזוגיות? "הוא אינו כנה איתי גם היום" מה את מצפה ממנו? אמרה היועצת, וכנראה במידה לא מועטה של ניסיון מקצועי, שכדי למנוע בדיוק את התחושות האלו שלך, ושלו (את מתחקרת פרטים, והוא בדרך לחטוף התקף לב) על הנושא הטעון של הבגידה, משוחחים רק בשעה הטיפולית אצלה. למה קשה לך לקבל את זה ? "החלטתי להילחם עליו" להילחם מול מי? מול מה? על מה? על מה את נלחמת בדיוק? באיזה כלים? מה המטרה? ובמלחמות יש תמיד חללים ופצועים ,זוכרת? "הוא מטיח בי אשמה,...." וזו שוב הסיבה למה התקשורת בנושא הזוגיות שלכם, כל כך טעונה וצריכה להתברר רק אצל היועצת. הוא אומר דברים מהבטן, את מרגישה שהוא מטיח אשמה. "גם בזמן הטיפול, לא עונה לעניין, לא מתייחס לשאלות שלי"-אבל בדיוק בשביל זה יש שם מטפלת, כדי שתכוון את התשובות לעיניין. לא בטוח שהשאלות שלך, הן אלו שהן"לעיניין". את פצועה ופגועה, ומשם את מייללת. אבל אולי גם נושכת את היד שמנסה לסייע לך? תני ליועצת את הזמן שלה, כדי לטפל בכאבים שלך ,שאין ספק שהם רבים וכואבים. אנשים עוברים בגידות בחיי זוגיות, זה שוקע עם הזמן, האימון שב, הזוגיות מתחדשת-אם באים ממקום של לעבוד יחד על ולא להלחם על... תני לעצמך זמן תני לו ותני ליועצת. בוקר טוב.

 

[דינה11]

תשובה לאחותו של שקספיר

שלום לך למרות הדברים הקשים שכתבת, שלא ממש משקפים את המציאות שלי, אני מודה לך ומתכוונת לקחת לפחות חלק לתשומת לבי. מעולם לא חוויתי טראומה כזאת. היינו זוג מעורר קינאה, אך זאת כנראה לא היתה המציאות. בכל מקרה תודה.

 

[צדק2]

צודק

אני חושב בדיוק כמוך ושמתי לב שכל הנבגדים ככה מרגישים שפשוט בן הזוג שבגד צריך לשבת ולשתף את בן הזוג בהכל כדי להחזיר את האמון. ועכשיו שאלה לי אליך איך את התגברת על המשבר שלכם והאם אתם חיים ביחד או נפרדתם?

 

[עגור הזהב]

תני זמן, למרות שקשה

תני לו זמן. אני הייתי בצד השני- כלומר בצד שלו ואם היה שם סיפור אהבה - זה לוקח זמן. שתפי אותו ברגשותייך- אך אל תלחצי. נסי לראות מה אתם יכולים להרויח ליחסים שלכם מתוך הסיפור הלא פשוט הזה.

 

[תקוה או יאוש]

כגנראה שצדרו אלה שאמרו תמיד ש...

"מה שלא יודעים לא כואב"...אז למה כל כך חשוב לך לדעת? בטוח שהאמת רק תכאיב. לא ברור מבחינתך אם הוא עדיין בוגד בך או לא וזה כנראה עיקר הבעיה מבחינתך. ישנו חוסר אמון רציני במערכת ולא ברור בשלב זה האם ניתן לשקם אותה או לא, אבל רק ימים יגידו לגבי זה.ברגע שהחלטתם על טיפול זוגי, את חייבת לעצמך להקשיב לדברי המטפלת ולעשות בשלב זה כדבריה.מה שבטוח זה שאת חייבת לבנות את עצמך בשלב זה (חשבת ללכת גם על טיפול יחידני?). להתחזק, ליצור לעצמך חיים משלך, להרגיש בעלת ערך, לתת לעצמך משמעות לחיים לידו, לא רק איתו או בשבילו. לא כל בגידה היא בגלל מה שקורה בבית, לרוב זה בגלל חסכים שיש לאדם עצמו. השאלה היא האם הבן זוג פתוח מספיק להבין ולקבל את העובדה ששוב אין דבר כזה שנקרא "נסיך על סוס לבן", לא כולנו מושלמים, כולנו עושים טעויות, לא כולנו רוצים להכאיב, ובסה"כ מנסים לשרוד את החיים. בהצלחה!!!

 

[דינה11]

שאלה

האם אפשר לדעת מה עשיתם כדי להתגבר? אם תוכל לענות אודה לך מאוד.

 

[מולי 1]

אני עוד לא התגברתי

אבל אוכל לראות את הסיטואציה הזאת: הוא יספר לך הכל, את תתמודדי עם זה- תבכי ותבכי ותבכי עד שייגמרו לך הדמעות, ואז תשאלי אותו: למה? למה בגדת בי כל כך הרבה זמן? מה עשיתי לא בסדר? והוא יגיד לך (בכעס או לא בכעס) שאת אשמה, שאת עשית ככה וככה וגרמת לו לבגוד. אז את תבכי ותגידי לו: זה מעליב אותי איך שאתה מדבר, אני הרי אוהבת אותך...תנסי להתקרב. אתה אוהב אותי? כן...אז תתקרב אליי, אל תתרחק, אני לא שופטת אותך, אני פשוט פגועה ורוצה לסלוח, כי אני כל כך אוהבת (יכול להיות שאת כבר לא כל כך אוהבת, מרוב מרירות ותיסכול, אבל אחרי שבוכים ומשחררים את זה האהבה מתגלה מחדש. כשמשחררים את הכעס יש מקום לאהבה) והוא יתרכך, ובגישה כזאת אוהבת תוכלו לדבר על זה ולפתור את זה ביחד. במידה ואת לא יכולה, תעבדי רק על עצמך בטיפול. אני לא התגברתי, כי שלי כשלך- מסתיר, מאשים. אילו שטויות- הוא בוגד ומאשים אותך! נכון, זה מגוחך, כי את הפגועה פה, אבל גם לו הצדק שלו, ואם את אוהבת אותו תנסי לראות מעבר לדברים ולעקוף את מנגנוני ההגנה שלו רק ברוך. את הכאב שלך תעבדי בטיפול כי הוא לא יכול להכיל אותו כרגע. הוא מוצף גם רגשות אשמה, ולכן מרגיש אוטומטית מואשם בבית משפט, ולכן תתני לו הרגשה שאת לא מאשימה אותו ואתם ביחד. יהיה יותר קל להתגבר עם זה איתו, אבל אפשר גם לבד. העיקר שתהיי נאמנה לרגשותיך ותרשי לעצמך להרגיש ולבכות.

 

[maof]

דינה סליחה על היתפרצות

על הבגידה לפי דעתי כדאי לדבר....... בעזרת צד שלישי זה מקל על היתמודדות ובנוסף לזה ....... זה יתן לך את התשובה האמיתית אם את מוכנה ליסלוח ולהמשיך קדימה ולא לחשוב על הבגידה בשנית או שאת תישמרי את זה בבטן וביום מהימים זה יצוץ וכל התסריט יחזור על עצמו בשנית ועל זה הייתי אומר חבל על הזמן .......... עדיף היום מאשר מאוחר חבל לימשוך את הזמן !!!!!! לגבי מה לעשות בכדי להיתגבר קשה לענות לך כי כל אדם מיתנהג בצורה שונה וכל אחד רואה את החיים בצורה שונה על סמך חוויות שהוא עבר אבל לעצם שאלתך אני פשוט הפכתי לאופטימי מידי וכל הזמן שיכנעתי את עצמי "יהיה טוב" היא תיראה בסוף שדרכיה מובילות לאבדון וניתוק היחסים עד שיום אחד הבנתי שלמעשה אני לא סולח לה ולא שוכח הדברים פשוט נימצאים אצלי כאבן תקועה וכל ההכחשה מצידי היתה למעשה לשמר את הזוגיות אבל שנפל לי האסימון והבנתי שאני לא רוצה לשמר יותר כלום הדבר היחידי שאני רוצה זה את חיי חזרה........ לא רוצה להיתחשב בדעתו של אף אחד....... ואם היא עושה כטוב בעיניה אז למה לי לאכול את עצמי כל פעם מחדש למה לי לומר כל פעם מחדש אוקי אני סולח......... אבל בעצם עמוק בפנים אני ידעתי את האמת "שאני לא סולח" שאני שותק כדי שיהיה טוב ושקט לאחרים ואת עצמי אני פסלתי והעמדתי במקום שני או שלישי אני אומר דבר נוסף.......... אדם שלא אוהב את עצמו לא מסוגל להעניק אהבה לאחרים אז תתחילי לאהוב את עצמך ולהיתחשב ברצונות שלך ואם הדברים צריכים להיסתדר אז מה טוב...... ואם הדברים צריכים להיסתים אז זה גורלך ........ ואולי בדרך אחרת תימצאי את מה שאת מחפשת מעוף

 

[דינה11]

למעוף

תודה לך על התגובה. אני מבינה שגם אתה עברת את זה. האמת, כשחשבתי בעבר מה יקרה אם אגלה בגידה, היה לי ברור שאחתוך. אך הנה הגעתי למקום הזה ומוצאת עצמי מוכנה לסלוח ואף מוכנה לקחת על עצמי חלק מהאחריות על מה שקרה. למרות שלא רק לבעלי היה רע בזוגיות שלנו, גם לי היה קשה. כשהבנתי את זה ביקשתי ממנו שנפנה לטיפול זוגי והוא סרב. לא תארתי לעצמי מדוע הוא מסרב. הוא כבר היה שקוע בתהליך הבגידה. חשב שזה לא יתגלה לעולם. והנה הכל יצא החוצה. בעל כורחו הוא הגיע לטיפול, אך הוא משדר המון חוסר אמון בתוצאות. ואני כבר מתחילה לפקפק אם ההשקעה כדאית.

 

[מולי 1]

ברור!

הוא משדר חוסר אמון בתוצאות כי הוא לא משתף פעולה- וזו מכה על מכה- מכה אחת זו הבגידה, ומכה שנייה היא שהוא מתנהג כמו אנטיפט! חדל התייפייפות אנשים, הוא לא מעוניין, ולא יעזור כמה היא תרצה ותשתדל, הוא לא מעוניין! רק ניעור יעזור כאן, הוא צריך להרגיש שהוא מאבד אותך, הוא מתנהג באדישות, חוסר איכפתיות. גם בוגד וגם אנטיפט. תתני לו אולטימטום- או שהוא משתדל יותר או שנפרדים, ואולי בתקופת הפרידה הוא יתנער ויבין שאת לא מחכה להוד מעלתו שיירד מכסא כבודו לעד. את לא מובן מאליו, את צריכה התייחסות. והוא שבוי בכבודו וגאוותו, אולי גם חושב על האחרת ולכן לא מקדיש לך חשיבות. האם זה ניגמר? זה נגמר באילוץ? תציאי לו שיילך אליה כי איתו את לא נשארת ככה.

 

[דינה11]

שאלה לעגור הזהב

השאלה הקודמת מיועדת אליך. אודה אם תוכל להתייחס.

 

[adam33]

לדעת?

תמיד נשאלת השאלה אם כדאי לדעת... כן..כדאי לדעת רק את הפרטים הכלליים..וזה במיוחד אם רוצים לשקם אין צורך לדעת את כל הפרטים הקטנים..מתיי..איך....באיזה שעות? בהנחה שיודעים שהיתה בגידה עם מישהו או מישהי מה זה יעזור? ישנה תאורהי שאומרת שישנן התנהגויות שהאדם יחזור עלהן שוב ושוב.. ולכן אם באמת את רוצה לסלוח..תקשיבי למה שאת לא שומעת ואם אינך שומעת את החרטה שלו ואם אינך שומעת ורואה את המאמצים שלו ואם את יודעת בתוכך שהוא מבלף אזיי אין תקנה..ולא משנה מה יאמרו.. רצדביזם-חזרה נשנת על אותה התנהגות..מצאו שחלק מאוד נכבד מהעברינים חוזרים לכלא על אותן עבירות אז מתיי בכל זאת יש תקנה? אם השינוי מגיע ..אם לפני ואחרי ייעוץ את מרגישה בלב ולא את צריכה שהוא יגיד לך שהוא מצטער אם הוא פורש לפנייך הכל גם בלי שתגידי לו אין צורך להתחיל לבלוש אחריו ..המון פעמים זה עניין של הרגשה.. כשאת מרגישה שהאימון חזר..את תדעי זאת כשאת מרגישה שהוא עדיין מסתיר ממך...זו הבעיה אבל לא אצלך אלא אצלו מתיי הבעיה תהיה אצלך? כאשר הוא עושה והוא משנה את הכל..ובכל זאת את אובססיבית להתנהגות שלו וכל פיפס שהוא עושה מתיי חזר מתיי הלך למה אתה ככה ולמה ככה.. איני אומר שתמשיכי להיות נאיבית.. אבל במקום שאת מרגישה שאם תעירי זה עלול להביא נזק על התועלת אל תגידי.. ובהנחה שהוא אמין איתך והאימון חזר בנכם גם בלי שתבלשי הוא כבר יתן פתרון להיכן היה ומה קרה.. אבל אם את מרגישה שדברים לא משתנים ומה שהשתנה אלו רק המילים..תזרקי אותן לפח הזבל..כי מילים קל לומר..ומעשים יותר קשים להיות מבוצעים אז מצאי לך נתיב אחר לפרוק את החשדנות ומצד שני תהיי על המשמר בצורה אחרת..

 

[דינה11]

לאדם33

תודה. זה מאוד עוזר מה שכתבת. הבעיה היא שמדובר על אדם הגון וישר מעין כמוהו. לכן המכה כל כך כואבת. האמון היה תמיד הבסיס לזוגיות שלנו. מעולם לא חשדתי. לא בדקתי שיחות טלפון, או פתקים בכיסים ויומנים. היום אני מרגישה מושפלת על שנאלצתי לעשות זאת לאחר תגלית אחת מקרית שאחריה חשך עולמי. מעולם לא חשבתי ש ל י ז ה י ק ר ה. חשבתי ש"זה קורה רק לאחרים". וסליחה על המשפט האחרון.

 

[adam33]

ההפך הנכון הוא

זה קורא תמיד למי שהבן זוג חושב שהוא מובן מאיליו תמיד אצל האנשים שאף פעם לא הית חושדת בהם תמיד מגיע הביתה מחייך ומאוד מאוד " הבן זוג המתחשב" אבל אצלו הכל מחושב הכל מתוכנן בצורה כזו שנאמר עליו " מים שקטים" הקטע שאת בדיעבד אומרת לעצמך איך ומתיי? אבל ככה זה בני אדםיש כאלה ויש כאלה..ויהיו תמיד מי שיגידו שהיו סמנים רק שלא ראינו אותם והעדפנו לא להתעמק וזה מהאימון שנתנו בבן או בבת זוג אז..בדיעבר מגיע לך להתעצבן..ובגיע לך להפגע..השאלה תמיד מה עושים לאחר מכן.. ומי שעבר את זה יאמר לך לכאן ולכאן.. העיקר..שלפני שאת עושה צעד תמיד תשקלי ואל תהיי פזיזה.. המוטו שלי אומר..לא צריך להתחנן למי שפוגע בנו.. ומי שעשה את זה צריך להפנים את המעשה שלו.. ורק אחרי שהוא מפנים..וכנה..אז ניתן לגשר.. היו בני ובנות זוג שכשתפסו אותם התחרטו למראית עיין וכשהכל שכך..המשיכו במעשהם.. אז כמו שאמרתי זה לכאן ולכאן.. מקוה שיש בך את מלא הכח והשיקול דעת להמשיך..ולנסות לראות מה באמת עושים כעת.