בכל הפעמים שהזדמן לי לשמוע יוצרים גדולים מדברים על יצירתם, שמתי לב שהם תמיד מדברים על היצירה כמשהו חיצוני להם. "חוויה" זו מילה שמתקשרת לי עם משהו פנימי, לא חיצוני.
היוצרים עליהם דיברת מדברים על הדיאלוג שהם מנהלים עם החוץ (יש מאין) לעומת יוצרים אחרים שיוצרים במנותק מהסביבה ומנהלים דיאלוג פנימי סגור באם יתמזל מזלם של האחרונים הצופים ביצירתם יצליחו להבין ואולי גם לאהוב מאוד. ויש כאלה שיוצרים תוך דיאלוג פנימי כאשר "החוץ" מוטמע בתוכם ואז הדיאלוג לא מנותק...