פתרון הומני? תפסיק להיות מגוחך
אין לי כל ספק כי הטרנספר שאתם מציעים הוא במיטב המסורת של ז'בוניסקי , וכאן יש לי שאלה: מדוע לדעתך שלום שווארצברד רצח את פטלוריה? יצחק אורן מחניים קי"א עמ' קמח - קסז www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/oren.htm ביום 25 במאי 1926, ברחוב ראסין בפריז, לא הרחק מבולבאר סאן מישל, בקארטייה לאטן (הרובע הלטיני) יצא אלמוני ממסעדת בואיון שארטייה. עובר אורח לבוש חולצה לבנה בא לקראתו, בחנו מקרוב ושאלו: "פאן פטליורה"? האיש עמד. חזר ושאל עובר האורח בצרפתית: "האתה הוא מר פטליורה" ובעודו מדבר, שלף אקדח מכיסו. האיש ניסה להתגונן במקלו בהניפו אותו לפניו. נורו חמשה כדורים כשהיורה שואג: "רוצח ! הרי לך בעד הפוגרומים. הרי לך בעד הרציחות". מה הסתתר מאחרי מעשה ההמתה? מי היה סמיון פטליורה? מה היו מניעיו של שלום שווארצברד, שען יהודי אלמוני בפריז? ומדוע בוצע המעשה בפריז דווקא? היריות ברחוב ראסין היוו סיום לאחת הטרגדיות היהודיות במדינת אוקראינה, בעיצומה של מלחמת האחים ברוסיה, שלאחר מהפכת אוקטובר 1917, הלא היא - מעשי הפוגרומים של כנופיות ההאדמקיה השלישית" (כפי שהיא מכונה בפי דובנוב). תחת מנהיגותם של אטמאנים וראשים שונים, שאחד מראשי דבריה היה הטמאן סמיון פטליורה. בעוד שבארצות אירופה המערבית באה אל קצה מלחמת העולם הראשונה ההרסנית, נמשכה ברחבי רוסיה מלחמת האזרחים. מוסקבה והשטח הכפוף למרותה הייתה בעיצומה של הלוחמה נגד חילות הלבנים השונים, שהקיפוה מכל עבר. תקופה זו, הידועה כתקופת הקומוניזם הצבאי (ווינני קומוניזם), צוינה במאורעות רבים וחמורים, המתות בלא דין, החרמות, רדיפת הבורגנים ותומכי המשטר הישן ועושי דברו, בעוד הרעב והמחסור עושים שמות באוכלוסייה. הממשלה הסובייטית נלחמה נגד הצבאות "הלבנים" בכוחות "הצבא האדום", שזה עתה הוקם, ובראשו עמד טרוצקי. אם קשה היה המצב ברוסיה בשלטון הבולשביקים, הרי רע ומר היה מצב היהודים באוקראינה שביקשה להיות עצמאית. בראש השלטון הבדלני שמרכזו היה בבירת אוקראינה. קיוב עמדה "הדירקטוריה האוקראינית" - מעין "ממשלה" - וראש המדברים בה ההטמאן סמיון פליורה. האטאמנים והמפקדים של היחידות האוקראיניות שבהן נתערבו יסודות היידמאקיים, (פורצי מוסרות המשמעת) גילו את ה"סוד" כיצד להלהיב את פיקודיהם: התרת עריכת פרעות ביהודים. עוד בינואר 1919 נערכו עשרות פוגרומים מאורגנים ביהודים (ערי ווהלין: אוברוטש, ז'יטזמיר, ברדיטשב). המרשם היה סטנדרטי: גדוד אוקראיני היה מגיע לעיר, מאשים את הקהילה היהודית בנטייה וסיוע לבולשביקים. קונטריבוציה (קנס) כבד היה ניגבה בכוח, ולאחר מכן הייתה ניתנת האוכלוסייה לבז ולהרג, הנלווים במעשי אונס של נשים וקטינות. יצוין במיוחד הפוגרום האיום שנערך ביהודי פרוסקורוב, החרות היטב בזיכרונם של יוצאי רוסיה עד היום, שנערך ב15 בפברואר 1919, עת נמלטה הדירקטוריה, לאחר נפילת קיוב בידי הבולשביקים, לפודוליה. האטאמן (סימוסינקו) השקה לשכרה את ההיידמאקים, והשביעם להוציא להורג את כל היהודים. רק בבורחים ירו, ואלה שנמצאו בבתיהם נהרגו בנשק קר, לחסוך בכדורים... 1200 איש הובאו לקבר אחים אחד לאחר הטבח. דובנוב מציין כי כאשר התייצבה משלחת יהודים בפני פטליורה וביקשה ממנו להפסיק את הרציחות, השיב: "בבקשה מכם אל תגרמו למריבה ביני לבין הצבא". הפוגרומים נמשכו עד למחצית שנת 1919. דור דור ומוראותיו - ובשנת תשכ"ז נראים מבחינת מספרית - פוגרומים כשל פטליורה כמעט כאירועים שגרתיים, שכן מוראות השמדת ששת המיליונים בשלהי מלחמת העולם השניה מעיבים עליהם, אך כאב שנת 1919 וזיכרונותיה לא ימושו מלבות אלה שחשו בהם בגופם. אולם לא כל היהודים חשו ברווחה עם חיסולו של סימון פטלוריה, מנהיגו של וונטן האדון זאב ז'בוטניסקי לא רק שהתרועע עם פטלוריה אלא ניסה לארגן עבורו גדוד של שוטרים רוויזיוניסטים על מנת לסייע לו במלחמה כנגד הבולשביקים. אותם בולשביקים שהוציאו את האנטישמיות אל מחוץ לחוק ונלחמו בפורעים הלבנים. הוא הוזמן לוועדת חקירה על ידי הקונגרס הציוני בשל קשר זה אך הוא סרב להופיע. כל ימי חייו פשע זה רדף אותו שכן תנועת העבודה בישראל האשימה אותו בשיתוף פעולה עם הצורר של היהודים. הוא נפגש ב30 באוגוסט 1921 עם מקסים סלבינסקי שייצג את ממשלתו של סימון פטלוריה אשר נאלצה אז להימלט לגליציה. בין 1917 ו1920 פטלוריה עשה פוגרומים ביהודים בהם נרצחו עשרות אלפי יהודים. הצבא של פטלוריה ערך לפחות 897 פוגורמים נפרדים מתועדים. הוא אישית היה אחראי לרצח של 28,000 יהודים. אולם לז'בוטניסקי זה לא הפריע כפי שלוונטן זה לא מפריע כיום. לז'בוטנסקי היה קשר ארוך עם זרם זה של לאומנים אוקראינים עוד מהדומה של 1907 ועל כן הוא פגש את נציג הפוגרומיסטים האוקראיני בידידות רבה, נפגשנו כחברים קרובים מספר סלבניסקי בזכרונותיו. 1. Schechtman, The Jabotinsky-Slavinsky Agreement, Jewish Social Studies, October 1955, p.290 ז'בוטינסקי הציע כי צבא הפוגרומיסטים ילווה על ידי גדוד שוטרים יהודים. ב4 לספטמבר על דעת עצמו מבלי להתייעץ עם אף אחד הוא חתם את ההסכם של ז'בוטנסקי-סלבניסקי. Schechtman, op.cit., p.292. הסכם חשאי זה דלף בסופו של דבר לציבור היהודי קמה סערה סביב נכונותו של ז'בוטניסקי לחתום הסכם עם השטן. אולם כמובן היה זה רק ההסכם הראשון מסוג זה בקריירה של ז'בוטנסקי הוא עשה הסכם עם מוסוליני שאפשר לרוויזיוניזם להקים אקדמיה צבאית באיטליה בחסות ובסיוע הפשיסטים האיטלקים. אקדמיה שגונתה על ידי בן גוריון שראה בז'בוטניסקי ובמיוחד בתומכיו פשיסטים יהודים. אולם בכך כמובן לא הסתיימו הסכמים מסוג זה בין הימין הרדיקלי היהודי לבין הפשיסטים הוא הגיע לשיאו עם שני הניסיונות של יאיר שטרן מנהיג הלח"י לעשות הסכם צבאי-פוליטי עם היטלר ב1941.
