האירוח מתחיל כאן

[Marinette]

האירוח מתחיל כאן

אלה לנדאו-טסרון לא מחוברת למחשב והיא תענה דרך החשבון שלי.

 

[Marinette]

שאלתה של חנה גונן

כיצד ישפיעו יחסי העבר בין השיעה לסונה על הדומיננטיות של כל אחד מן הזרמים ועל צביונו הפנימי והחיצוני של האיסלם בכלל בעתיד?

 

[Marinette]

תשובתה של פרופ´ אלה לנדאו-טסרון

יחסי העבר בין הסונה לשיעה אינם משפיעים על הדומיננטיות של כל אחד מהזרמים כיום. אמנם לשיעה קיימים גיבורי העבר שלה שהיא מעריצה גם כיום, אך מדינה שיעית כמו איראן שמנסה להנהיג את העולם המוסלמי בכללותו, מנסה לסייע גם לתנועות לא שיעיות.

 

[hastings]

שאלה לגבי היווצרות האימפריה

עבר פרק זמן קצר למדי בין ראשית הכיבושים של האסלאם (אפילו אם נציב את ראשית התקופה בכיבוש מכה, 630) ועד להופעתה של אימפריה שלה מנגנונים מסודרים למדי לניהול המשטר והשטחים הכבושים (גם אם נרחיק תאריך זה לסוף המאה השביעית ולא לראשיתה של השושולת האומיית, או אפילו יותר קרוב לח´ליפות של עמר). מה לדעתך הם הם גורמי המפתח שאיפשרו לעם נומאדי בעיקרו, שלא היה אמון על מנגנון "ביורוקרטי" מסודר לבסס מנגנונים מורכבים כאלה?

 

[Marinette]

תשובתה של פרופ´ אלה לנדאו-טסרון:

גורם המפתח להצלחת הערבים להקים אימפריה תוך זמן קצר הוא הסתכלותם לארצות הכבושות. הערבים כבשו כיבוש חכם. הם לא הרסו תשתיות ולא הגלו את האוכלוסיה, אלא השאירו הן את החקלאים והן את מנגנוני המינהל המקומיים על כנם, תוך הכנסת שינויים קטנים בלבד, וכמוכן תוך העמדת עצמם בראש הפירמידה.

 

[mbn]

השמצות על עם הספר - במקום המתאים

בחלק מפרקי הקוראן מוחמד אומר בנשימה אחת שיש להתיחס בסבלנות לעם הספר ומספר שורות אחר כך הוא אומר שאין להאמין ליהודים כי הם שקרנים וגנבים. כיצד הניגוד נתפס בעיני האיסלם

 

[Marinette]

תשובתה של פ´ לנדאו-טסרון

יש לפרשנים המוסלמים שיטות שונות לפשר בין ניגודים בקוראן, שהם רבים ומופיעים בעניינים שונים. השיטה העיקרית היא להסביר שאחד הפסוקים התגלה מוקדם יותר ולכן הוא מבוטל ע"י הפסוק המאוחר יותר. עניין אחר שצריך לשים לב אליו הוא שיש בקוראן הבחנה בין עם ישראל ההיסטורי לבין "היהודים" מזמנו של מוחמד. היחס לשתי הקבוצות האלה הוא שונה, וזה יכול להסביר כמה מהסתירות.

 

[mbn]

האם לפי המוסלמים דברי האלוהים יכו..

האם לפי המוסלמים דברי האלוהים להתבטל ? האם אלוהים יכול לשנות את דעתו מהתגלות להתגלות ? היהדות מתנגדת לתפיסה זו נחרצות בגלל שאלוהים תמיד צודק ועל כן כל מה שהוא אומר או אמר לא יכול להשתנות ? האם זה שונה אצל המוסלמים ?

 

[Marinette]

תשובתה של אלה לנדאו-טסרון:

כן, זה שונה. בפרשנות הקוראן יש חוקים שנחשבים כאילו האל ביטל אותם והוריד פסוקים אחרים יותר טובים מהם. זה לא סותר את יחסם של המוסלמים אל הקוראן כאל נצחי וקדוש.

 

[Megalepozy]

ניסיון מחודש פה

שלום, למיטב ידיעתי יש פסוקים מסויימים בקוראן אשר חורצים דינו של אי מאמין באיסלם למוות. 1. האם זה נכון בכלל? או שמדובר על קבוצות אנשים מסויימים בלבד? 2. לפי התוכנית של ערוץ ההיסטוריה האמונה האיסלאמית הינה אמונה של סובלנית המקבלת את האחר וחייה איתו בהבנה, כיצד זה מסתדר עם הכיבושים הרבים שלהם? 3. מה היו הסיבות להרס הכנסייה בירושלים ע"י השליט האיסלאמי (דבר הגרם להרס הקשרים בין הנצרות לאיסלם)? זהו לבינתיים תודה מראש

 

[Marinette]

תשובתה של פ´ לנדאו-טסרון:

1. יש בקוראן פסוקים הקוראים להילחם בלא-מאמינים, אך כנראה הכוונה המקורית היתה לאויבי הנביא, כלומר לעובדי האלילים בחצי האי ערב במאה ב-7. אפשר כמובן לפרש פסוקים אלה כקריאה למלחמה בכל מי שאינו מוסלמי בכל הדורות. צריך להדגיש שבקוראן יש גם פסוק שאסור לאסלם בכוח. אין בשום מקום בקוראן העמדת ברירה של התאסלמות או מוות. 2. התוכנית ששודרה בערוץ ההיסטוריה הפריזה ביותר בהדגשת הסובלנות כביכול של האיסלאם. האיסלאם כמו הדתות המונותאיסטיות האחרות, רואה את עצמו כדרך הנכונה היחידה, ואת כל האחרים כנחותים ממנו. אומנם היו תקופות של דו-קום ושיתוף פעולה תרבותי, בעיקר בספרד המוסלמית, אך בשום אופן אי אפשר לומר שהאיסלאם מקבל את האחר כשווה (שזה פירושה של סובלנות). הוא מוכן לקבל את הדתות המונותאיסטיות בתוך גבולותיו, אבל במעמד נחות. 3. הרס הכנסיה בירושלים: הסיבה אינה ידועה, אל-חאכם היה כנראה מטורף. הקשרים בין הנצרות לאיסלאם השתנו בתקופות שונות, באזורים שונים ותחת שליטים שונים. אי אפשר לומר שמעשהו של אל-חאכם הרס את הקשרים או שהוא גרם למסעי הצלב. סיבה חשובה הרבה יותר למסעי הצלב היתה פלישת הטורקים המוסלמים לשטחי ביזנץ הנוצרים בסוף המאה ה-11. הביזנטים ביקשו את עזרת האירופים הנוצרים ואז קמו מסעי הצלב.

 

[Megalepozy]

ירושלים

שלום שוב! האם ישנה חשיבות מיוחדת לעיר ירושלים בקוראן ובדת האיסלאמית מימי עבר או שמדובר בתופעה חדשה? האם זה גם נכון שירושלים לא מצוינת אפילו פעם אחת בקוראן? תודה

 

[Marinette]

תשובתה:

כן, נכון שירושלים לא מצוינת בקוראן בכלל. יש פסוק אחד שמפרשים אותו כאילו הוא מתייחסת לירושלים, והוא קשור לסיפור של "מסע הלילה". לפי הסיפור הזה הנביא הוסע מחצי האי ערב ל"המסגד החיצון" (אל מסגד אל אקצה) בתוך לילה אחד, והוחזר. יש ויכוח בין חוקרים ממתי ירושלים חשובה לאיסלאם. יש גורסים מהתחלה, בתור יורשי הדתות המונותאיסטיות הקודמות, יש גורסים מהתקופה הצלבנית בגלל כיבושי הצלבנים.

 

[האייל הקורא]

תוספת שתופסת לענינו

שורש הבעיה בירושלים אלו הם הכתבות שעל כיפת הסלע שאינן מזכירות פסוקים שקשורים לאותו מסע לילי .... אבל אלו פסוקים שבאים להתפלמס עם הדתות המונוטיאוסטיות בעיקר הנצרות בפסוק "...אלוהים לא ילד ולא נולד..." ... אין תשובה חד משמעית למה בונה כיפת הסלע השתמש בפסוקים אלו וכמו כן מדוע אין התיחסות כל שהיא לירושלים ולמסע הלילי... (גם לי אין תשובה על זה) עכשיו...אולי תוכלו לקבל את התשובה בספר הגריזם של מיקל קוק וקורן פטרישה (הספר כתוב באנגלית ואין לו כרגע תרגום).

 

[טרה10]

אני לא ממש זוכר אבל מקובל שמסע

הצלב של 1095 החל בקריאתו של אורבן ה-2 להציל את כנסית הקבר בירושלים מהמשך החילול שלה בידי הכובשים המוסלמים.? המסע הימי יצא מונציה, לאחר שהצלבנים עברו בארצות השפלה ולאורך הריין.

 

[hastings]

מותר לענות? לא בדיוק

ראה הלינק הבא למשל http://www.brighton73.freeserve.co.uk/firstcrusade/Overview/Overview.htm המסע התעב רבות, אבל הוא קשור לאיום שחשו הביזנטים, בעירק לאחר התבוסה בקרב מניזקרת (1077 אאז"נ). מניעים עמוקים יותר של מסעי הצלב קשורים לפוליטיקה, לכלכלה ולדמוגרפיה של אירופה באותה תקופה.

 

[Marinette]

הערתה של אלה לנדאו-טסרון ../images/Emo13.gif

תיקון: האיום שחשו הביזנטים היה באנטוליה, לא בעירק.

 

[hastings]

אופס... זה היה אמור להית "בעיקר"

 

[L67]

שאלה על האותנתיות של הקראן.

ידוע לי שמייחסים את עריכת הקראן לתקופה מוקדת יחסית, סמוך לאחר מותו של הנביא מחמד. האם הנוסח שיש בידינו היום הוא הנוסח שנערך אז או שהוא נוסח מאוחר יותר? האם היו נוסחאות שונות של הקראן וכמה מהן נשתמרו עד ימינו?

 

[Marinette]

תשובתה של פרופ´ לנדאו-טסרון:

הנוסח שישנו בידינו אכן נחשב לנוסח האותנטי שנערך די קרוב למותו של הנביא. היו נוסחאות שונות שחלק מהן השתמרו, אבל לא כקוראן שלם אלא כחלקים שיש להם נוסחאות שונות. חלק מהנוסחאות האלה התקבל כקאנוני תחת הכותרת של "קריאות". קיבלו את זה כקריאה שונה אפשרית של אותו חומר. מס´ הקריאות הנוספות המסורתי המקובל הוא 7 או 10. חומר עתיק של קריאות שאפילו לא התקבלו כקאנוניות, השתמר ונאסף ע"י חוקרים.