תשובתה של פ´ לנדאו-טסרון:
1. יש בקוראן פסוקים הקוראים להילחם בלא-מאמינים, אך כנראה הכוונה המקורית היתה לאויבי הנביא, כלומר לעובדי האלילים בחצי האי ערב במאה ב-7. אפשר כמובן לפרש פסוקים אלה כקריאה למלחמה בכל מי שאינו מוסלמי בכל הדורות. צריך להדגיש שבקוראן יש גם פסוק שאסור לאסלם בכוח. אין בשום מקום בקוראן העמדת ברירה של התאסלמות או מוות. 2. התוכנית ששודרה בערוץ ההיסטוריה הפריזה ביותר בהדגשת הסובלנות כביכול של האיסלאם. האיסלאם כמו הדתות המונותאיסטיות האחרות, רואה את עצמו כדרך הנכונה היחידה, ואת כל האחרים כנחותים ממנו. אומנם היו תקופות של דו-קום ושיתוף פעולה תרבותי, בעיקר בספרד המוסלמית, אך בשום אופן אי אפשר לומר שהאיסלאם מקבל את האחר כשווה (שזה פירושה של סובלנות). הוא מוכן לקבל את הדתות המונותאיסטיות בתוך גבולותיו, אבל במעמד נחות. 3. הרס הכנסיה בירושלים: הסיבה אינה ידועה, אל-חאכם היה כנראה מטורף. הקשרים בין הנצרות לאיסלאם השתנו בתקופות שונות, באזורים שונים ותחת שליטים שונים. אי אפשר לומר שמעשהו של אל-חאכם הרס את הקשרים או שהוא גרם למסעי הצלב. סיבה חשובה הרבה יותר למסעי הצלב היתה פלישת הטורקים המוסלמים לשטחי ביזנץ הנוצרים בסוף המאה ה-11. הביזנטים ביקשו את עזרת האירופים הנוצרים ואז קמו מסעי הצלב.