דת / לא דת. מה ביניהם?
קיצוניות בעיני=הפסד של חצי חיים
לא?
פתאום אני חושבת על זה-
אני רואה את סוק ועוד כמה כאן קצת בקצה בדעות המוצקות שלהם והחד משמעיות
לגבי הדת וההשלכות שלה....
הם מבחינתי מפסידים את האנשים המדהימים באמת, הטובים לגמרי *בלי תנאים* האיכותיים
הערכיים-גם ללא האמונה שלהם בדת.
מצד שני אני רואה את הקיצוניים האחרים, דניאל ועוד כמה כאן.....*בעיקר נשים*
הם בגלל הקיצוניות והאנטי שלהם כלפי הדת או כל נגזרת מהדת, שכוללת אנשים שנכנסים בעיניהם לתוך
אותו אנטי....
הם מפסידים כל כך הרבה גם-*למרות ההסתייגויות שלהם, והאמירה שזה ללא הכללה. בולשיט*
כי כל אחד וכל מה שקשור בנושאי שיחה בדת-מבחינתם עולה למקום של האנטי אצליהם, ומשם הם רואים את זה.
כלומר מהחשיבה השלילית. רק מהפן הזה...
כך שגם אם הם מנסים לקרוא את התנך הם באים ממקום סקפטי מושרש. מקום לא פתוח...
חשיבה שבא ממקום אטום וסגור-מובילה לכלום. חבל על האנרגיה.
ובתוך כל הכאוס-יש אנשים שהם בשני המקומות. הם רואים תמונה גדולה יותר טובה יותר, רחבה.....
והכי הכי?
בזמן הזה שאותם אנשים שנמצאים קרוב יותר לקן ה"איזון" מסתכלים על התמונה כולה-
הם רואים את הכאוס ואת חוסר האונים שבאמירה המאוד בסיסית לאדם-
חייה-ותן לחיות..
גם במחשבות. גם בדעות. קבל אותי-אני אנסה לקבל אותך גם איך שאתה.....
ו ב ט ו ב. ואיפה הטוב הזה נעלם?
ומאיפה מגיע הקיבעון החשיבתי הבטוח כ"כ הזה.........
ומה צומח ממלחמות של "מי ניצח?"
לאן מוביל כל ויכוח כזה בעצם, והאם יש בו התפתחות? שכר של חכמה?התפתחות?
סתם שיתפתי אתכם במחשבות שעלו לי כשאני קוראת פה את המסך
לא משהו רציני.......
קיצוניות בעיני=הפסד של חצי חיים
לא?פתאום אני חושבת על זה-
אני רואה את סוק ועוד כמה כאן קצת בקצה בדעות המוצקות שלהם והחד משמעיות
לגבי הדת וההשלכות שלה....
הם מבחינתי מפסידים את האנשים המדהימים באמת, הטובים לגמרי *בלי תנאים* האיכותיים
הערכיים-גם ללא האמונה שלהם בדת.
מצד שני אני רואה את הקיצוניים האחרים, דניאל ועוד כמה כאן.....*בעיקר נשים*
הם בגלל הקיצוניות והאנטי שלהם כלפי הדת או כל נגזרת מהדת, שכוללת אנשים שנכנסים בעיניהם לתוך
אותו אנטי....
הם מפסידים כל כך הרבה גם-*למרות ההסתייגויות שלהם, והאמירה שזה ללא הכללה. בולשיט*
כי כל אחד וכל מה שקשור בנושאי שיחה בדת-מבחינתם עולה למקום של האנטי אצליהם, ומשם הם רואים את זה.
כלומר מהחשיבה השלילית. רק מהפן הזה...
כך שגם אם הם מנסים לקרוא את התנך הם באים ממקום סקפטי מושרש. מקום לא פתוח...
חשיבה שבא ממקום אטום וסגור-מובילה לכלום. חבל על האנרגיה.
ובתוך כל הכאוס-יש אנשים שהם בשני המקומות. הם רואים תמונה גדולה יותר טובה יותר, רחבה.....
והכי הכי?
בזמן הזה שאותם אנשים שנמצאים קרוב יותר לקן ה"איזון" מסתכלים על התמונה כולה-
הם רואים את הכאוס ואת חוסר האונים שבאמירה המאוד בסיסית לאדם-
חייה-ותן לחיות..
גם במחשבות. גם בדעות. קבל אותי-אני אנסה לקבל אותך גם איך שאתה.....
ו ב ט ו ב. ואיפה הטוב הזה נעלם?
ומאיפה מגיע הקיבעון החשיבתי הבטוח כ"כ הזה.........
ומה צומח ממלחמות של "מי ניצח?"
לאן מוביל כל ויכוח כזה בעצם, והאם יש בו התפתחות? שכר של חכמה?התפתחות?
סתם שיתפתי אתכם במחשבות שעלו לי כשאני קוראת פה את המסך
לא משהו רציני.......
