דת והגיון

L7

New member
אולי זה ממחיש לך את מחשבות

הנוצרי והמוסלמי עלייך. רק דתם אמיתית בעיני עצמם. הייתי מצפה לכיבוד אמיתי לקולגות דתיות - מוסלמים ונוצרים. לתפיסתי אין כמעט הבדל בין הדתות. 95% מתכולת הדתות : #השגחה אישית #תקשורת תפילתית עם כוחות עליונים #חיים אחרי המוות.
 
דתות והמצאות

הנצרות והאסלאם, שניהם נשענים ונסמכים על היהדות ומודים שאינה המצאה. ע"כ על אמיתות ומקוריות היהדות מודות רוב דתות העולם. הינדואיזם - חלקו המצאה, חלקו יכול להיות רעיונות נכונים, לפני שתחליט שמאפס באת ולאפס אתה הולך, אתה מוזמן לבדוק גם את ההינדואיזם וגם את היהדות ולהחליט מי מהם אינו המצאה ומי מהם מדבר אליך. מיני כישופים אינדיאנים או אפריקאנים - גם בהם אל תזלזל לחלוטין, אך בין עם הם המצאה או לא, הם לא מתיימרים אפילו להציע לך מה שהדת מציעה.
 
לתפיסתך אין הבדל בין הדתות -

ואתה (לא) מכבד את כולן בצורה שווה. בעיני שאר הדתות משחק ילדים - ואני מתייחס אליהן בסלחנות מבודחת, במקרה ואינן מפריעות לי.
 

vizini

New member
אולי, אך אין זה הגיוני.

ההגיון אומר שאם היה רוצה שנעשה משהו, היה אומר לנו זאת בעצמו.
 
שאלה טובה

"למה שיאמר לנו? למה שלא יטפטף לצלחת הפטרי חומר שיגרום לנו לעשות כרצונו? " בשיא הרצינות. זו שאלה מעולה וצודקת ולא רק זאת אלא שעליה עומדת כל התורה וכל הדת היהודית. והתשובה היא - כי אכן איננו וירוסים בצלחת פטרי ולא נבראנו לשום צורך של הבורא כמו הוירוסים המתרבים בצלחת הפטרי לצרכו של המדען. נבראנו למענינו. וכדי להטיב לנו בראנו ולא לצרכו. וכל כך רצה להיטיב לנו עד שלא די לו בהשפיעו לנו טוב וקבלינו הטוב כסבילים וחסרי בחירה. כי אז אכן היינו כוירוסים או כאבן המונחת היכן שהציבוה. אלא רצה בטובו שנהיה אנו בעלי הטוב ונרכוש אותו בבחירתינו ובמעשינו. וזהו גם פרוש "בצלם אלקים". כי רצה לחנננו אף בבעלות על הטוב כמוהו יתברך שלא קיבל את טובו מאיש.
 

L7

New member
ללא הטריק הדתי הזה הדת מתמוטטת.

הדת הומצאה גם כדי לנסות ולשנות התנהגות אנושית. אם כל מעשה אנושי - מוכתב למעשה ע"י אלוהים, אין דת.
 

vizini

New member
תראה מה אתה אומר:

לא זו בלדב שהנחת: 1. קיום בורא 2. שברא אותנו לשם תכלית כלשהי 3. שאמר לנו מה רצונו מאיתנו שלש הנחות שאינן נובעות האחת מקודמותיה ושכל אחת מהן מנוגדל להגיון ולשכל הישר, אלא עכשיו אתה מניח הנחה רביעית, שלא רק שהיא מנוגדת להיגיון, אלא היא נמצאת בסתירה מוחלטת למציאות - שמטרתו של הבורא היא להיטיב איתנו... אכן, טחו עיניך מלראות את המציאות.
 
אין ספק

שטח ששכלך מכל אפשרות ויכוח לוגי ועניני. קיום הבורא - את דעתי על הוכחות קיום הבורא טרחתי כבר להסביר בשרשורים רבים. בשאלתך, אם לא שמת לב, גם אתה הנחת קיום בורא. אלא ששאלת, שאלה טובה ובצדק, אם בורא בראנו ורצה מאתנו דבר מה מדוע אינו כופה אותנו לעשות רצונו. השאלה היא טובה ונכונה, אך מסתבר שאין לך את הקישורים להבין תשובה. תשובתי כאן, בניגוד לויכוחים אחרים, לא באה לשכנע אותך בנכונותה אלא רק לאמר - השאלה היא טובה ונכונה וזוהי תשובת התורה. מעצם שאלתך (מדוע אינו מטפטף לצלחת הפטרי וכופנו לעשות רצונו) ניכר שמעולם לא בחנת אפשרות תשובה זו (אינו כופנו כי רצה שנעשה זאת בעצמינו, וכפי שכבר רמז לך לאברורלי ואני רק הרחבתי מעט). אז היצגתי כאן את התשובה ואף החמאתי לך על השאלה ועניתי ברצינות וקיויתי שלפחות תבין את תשובתי בהקשרה ותהרהר בה. לא ציפיתי שתשתכנע, רק שתבחון סברא חדשה שטרם בחנתה. תראה מה היא עונה ותבחון את אפשרותה לוגית ואח"כ תנסה להבין מה ראייתה. צר לי שאין לך את הכשרון להניח הנחה לוגית ולבחון את המתחייב ממנה והמתחייב מהמתחייב וכן הלאה. יש הנולדים עם כשרון זה ויש הרוכשים אותו בעמל. אתה לא זכית לא לזה ולא לזה.
 

vizini

New member
הבה ונבחן שוב את דבריך

ונראה באיזה צד נמצא ההגיון. ולא למענך אני עושה זאת, אלא למען כל האחרים. כי אתה, בדבריך ובסגנונך, הוצאת את עצמך מכלל הראויים לתגובה. ובכן, ההנחה היא שמטרת הבורא היא להיטיב עם בני האדם. מבט אל המציאות יראה לנו עד כמה הנחה זו היא בסתירה למציאות. "טוב" הוא כמובן מונח יחסי, ועם זאת, מרבית בני האדם אינם במצב "טוב". בדיוק להיפך. מרבית בני האדם הם במצב רע. רעב, מחלות, מלחמות ואסונות הם מנת חלקם של מרבית תושבי העולם. גם אלה שמצבם טוב יחסית, עדיין טוב זה רחוק מלהיות מושלם, וכפסע בינו לביו רע מוחלט. המציאות פשוט סותרת את הנחתך. ולאחר שהנחנו בדרך שלש הנחות מפוקפקות שאינן עולות בקנה אחד עם ההגיון, הרי הגענו למבוי סתום בהנחה רביעית מופרכת זו.
 
ובכן

לאחר שתניח לצורך בחינת הרעיון את ההנחה המוקדמת שבורא כל יכול בראנו, יוורה אותך ההגיון, לשאלות ותשובות הבאות: א. מה יותר הגיוני? שבראנו סתם בלי תכלית או לתכלית מה? סתם, בלי לדעת, מה יותר הגיוני? תשובה - לתכלית מה. ב. מה יותר הגיוני - שהתכלית היא לאיזה צורך שלו או תכלית הקשורה בנו, להיטיב או להרע לנו? תשובה - מכיוון שכלום לא חסר לו אין לו צורך בנו ואם כן בראנו למענינו (להטיב או להרע לנו) ולא למענו. ג. מה יותר הגיוני - שתכליתו להטיב עמנו או להרע עמנו? תשובה - יותר הגיוני שלהטיב. כי הטוב נתפס אצלנו כשלמות והרע כחסרון והגיוני שהשלם מכל יפעל טוב ולא רע. ד. מאחר שהוא כל יכול ורצה להטיב עמנו וביכלתו להעניק חיי נצח, מה יותר הגיוני - שבראנו ונטע בנו רצון לחיות ובאכזריות לוקח את נשמתינו לבלי שוב, או שבראנו לחיי נצח? - תשובה, מאחר שרצונו להטיב וביכלתו להעניק טוב נצחי, ונטע בנו רצון לחיות - הגיוני יותר שבראנו לחיי נצח. ה. אז אם כל זה נכון, והוא בראנו, ורצונו להעניק לנו טוב אינסופי לנצח, אז מדוע העולם חסר? מדוע לא נבראנו מושלמים? מדוע יש מוות? מדוע יש רע ומחלות ומגפות ואסונות וטפשות ודכדוך וכל הצער העולמי הזה? והתשובה - כי רצה לתת לנו טוב שלם, "צלם אלקים", שאנו נברא את עצמינו, כי נולדנו בעולם חסר ונולדנו חסרים ופגומים ובידינו ובבחירתינו להשלים את עצמינו. ולא לנצח ימשך זמן הבחירה הזה ובסופו של דבר יושלם העולם ויזוכך, אם בטוב ואם במוטב, וגר זאב עם כבש, ובילע המוות לנצח ויקבל כל איש את חלקו אשר עמל בו בחייו. וכל הרע שאנו רואים כעת בעולם הזמני החולף הזה, יראה בסוף שאף הוא לטובה, כי אין האור ניכר אלא מן החושך. וראיית הרע רק בהקשרו בעולם זה מבלי ראיית תכליתו בהקשר התכלית הנצחית העיקרית, כמוה כראיית חצי הכוס הריקה, ההולכת ומתמלאת.
 
Why not? Try it

אם הכרת כבר את חשיבה חיובית זו ואת המהלך הלוגי, ופסול ושגוי הוא בעיניך. אין מה לעשות. ואם רעיונות אלו חדשים לך, תן להם קרדיט מזערי ובחנם מעט. שקול רווח אפשרי לאומת הפסד. בחן זאת, נסה לראות מה לא הגיוני לך כאן, נסה לענות על כל אחת משאלות ההגיון את התשובה שהיית עונה ברגעך האחרון (שתאריך ימים עד 120). שבת שלום וחג שמח.
 

Charles Darwin

New member
"כי אין האור ניכר אלא מן החושך"..

"כי אין האור ניכר אלא מן החושך".. ומה לגבי אלו שכן "נהנים" מהחיים? יש כמה כאלה (ספורים אמנם, אבל יש). האם הם לא רואים את ה"אור"?? זה מעורר פלצות. הרי הסבל הוא מנת חלקם של כולנו, אך אין הוא מפוזר באופן שווה. האם מי שסבל יותר בעולם הזה, "יהנה" יותר ב"עולם הבא"? או שזה לא נזקף לזכותו? ומה עם תינוקות בני יומם? ומה עם "רשעים"? ומה זו בכלל "רשעות"?? הרי אנו התוצר של הגנים שלנו והסביבה בה גדלנו. אם אבינו היה גזען (לצורך העניין) וזה כל מה שידענו, רוב הסיכויים שגם אנו נלך בדרכו. כדי "לצאת מהמעגל" דרוש הרבה יותר ממה שנדרש ממי שאביו לא היה גזען. איך אפשר לבוא אליו בטענות? שהרי אילו גדל בבית "מוסרי", גם הוא היה מוסרי. ואילו אדם "מוסרי" היה גדל בביתו של ה"גזען", יש סבירות גבוהה שדווקא הוא--ה"צדיק"--היה רשע. כנ"ל לגבי אלימות. יש רוצחים שבאים מ"משפחות טובות" (וגם לזה יש בד"כ הסבר סביבתי), אבל רוב רובם של הרוצחים באים ממשפחות בעייתיות, "הרוסות", אלימות וכו'. ויש גם צד גנטי לאלימות. סתם כדוגמא הכי טריביאלית, הרי ידוע שלגברים יש נטיה גדולה יותר לאלימות (מסיבות גנטיות שמקורן אבולוציוני ולא רק מסיבות תרבותיות, אם בכלל לתרבות יש משהו בזה). אתה מוכן בבקשה להסביר לי מה זה "רשע וטוב לו"? מה זה בכלל רשע? אני גם לא מתייחס למחבל מתאבד כ"רשע". הוא יותר "מסכן" מכל דבר אחר. וגם קצת תמים ופתי. הוא מאמין לדת שהוא גדל עליה והוא גם מאמין בעולם הבא, שהוא טוב יותר...בפרט לעלוב נפש, עני, חסר כבוד, חסר תקווה... כמובן שרוצחים צריכים לשבת בכלא--גם למען יראו ויראו (כי החברה היא גם חלק מהסביבה שבה אנו גדלים ואם הסביבה מענישה רוצחים בחומרה, הרי שזה בהחלט עשוי להקטין את מספר הרציחות) וגם כדי שלא תהיה להם אפשרות לחזור על המעשה (למרות שגם בכלא יש רציחות). משמעות החיים? אין משמעות (תכלית). יש תחושה של משמעות. וזה לא אותו דבר.
 
כל השאלות טובות

ולכלם יש תשובות. הסברתי בתשובתי הקודמת את המהלך הכללי ביותר והסברו הכללי של תפקיד ומהות הרע. לא ירדתי לפרטים ולא אמרתי למי טוב ולמי רע אלא רק הסבר כללי על מהותו בעולם ועל שיש לראותו בהקשר התכלית הכללית. לגבי כל השאלות שלך, אתה ראוי לתשובות. כבכל חכמה הן לא ניתנות להבנה ביום אחד ולא על רגל אחת. קריאה קלילה ונעימה בספר זה מתחילתו עד חלק ב' פרק ג' תספק לך את סכמת התשובות. וזכור - טיפה קרדיט. לא יזיק כלום. האמן לי אני לא פרייר, לא היו עובדים עלי עם רעיונות חסרי טעם. שבת שלום וחג שמח.
 

vizini

New member
ובכן לא.

א. בהנחה שנבראנו, האם עם או בלי תכלית? העובדה שאנו פסיק ביקום גם מבחינת הזמן וגם מבחינת המרחב מובילה למסקנה ההגיונית - בלי תכלית. ואם יש תכלית - הרי היא אגבית ביחס לתכלית היקום. ב. האם התכלית היא לטובתנו? כאן אתה כבר מסתבך בסתירה לוגית. בראנו לצרכינו? זו סתירה לוגית, שכן אלמלא בראנו לא היו לנו כלל צרכים. מכאן שלא לטובתנו בראנו אלא לצרכיו. ג. להיטיב עימנו או להרע לנו? שוב, די במבט אל המציאות כדי לראות את התשובה. ד. עוד סתירה לוגית. המונח "כל יכול" הוא סתירה לוגית ידועה. רצה להיטיב איתנו - כבר ראינו שלא. ביכלתו להעניק חיי נצח - עוד הנחה מופרכת. אתה מכיר משהו נצחי? נטע בנו רצון לחיות - גם לחיות יש רצון כזה. בקיצור - אחד שמנסה בכל כוחו למצוא פגמים בסבירותן של תיאוריות, מאמין בסתירות לוגיות ובהנחות המנוגדות למציאות. ועל זה כבר נאמר - קשוט עצמך... ועוד הערה קטנה - מאחר ואתה מאמין כי הכל נברא, וכי האל מושלם, ומאחר ונראה כי ברא את העולם ואת החי בדרך של אבולוציה, הרי נסיונך למצוא פגמים בתורת האבולוציה הוא ניסיון למצוא פגמים בעבודתו, וחילול הקודש ממש.
 
ובכן כן

אני חוזר שוב על המשפט שפתחתי את הודעתי הקודמת - "לאחר שתניח לצורך בחינת הרעיון את ההנחה המוקדמת שבורא כל יכול בראנו, יורה אותך ההגיון, לשאלות ותשובות הבאות:" ורק תחת קונטקסט זה תוכל להבין דברי. אולי בעיניך הנחה זו פסולה אפילו מכדי לבחנה תאורטית ולראות מה מתחייב ממנה, אך היות והנחה זו כהנחה די מכובדת ע"י פילוסופים והוגים רבים מאז ומעולם, אני מתעלם מחוסר יכלתך לדון במתחייב מהנחה מסוימת מבלי להכניס שוב ושוב את כפירתך בעצם ההנחה. "העובדה שאנו פסיק ביקום" - שוב, בהנחה שנבראנו ע"י בורא יותר הגיוני שהיתה לו תכלית. ובהסתכלנו בכל היקום הקרוב והרחוק איננו מוצאים, לפחות לפי שעה, שום רמז לכוכב כמו כדה"א ידידותי כל כך לחיים ומלא וגדוש בחיים רוחשים. ואיננו מוצאים עוד גורם בעל אינטלגנציה כל כך מפותחת כמונו. ואם כן - לפחות ביקום הנראה לנו - אנו התכלית המרכזית ואיננו פסיק. זה מה שצריך להורות הגיונינו אם בריא הוא. כשאנו מחשבים מסלולי לוינים אנו מתחשבים בכח המשיכה של כדה"א והשמש והירח. איננו מתחשבים בשאר הככבים ביקום למרות שגם הם ודאי משפיעים אלא שהשפעתם זניחה. כך גם בבואינו לדון בתכלית, כל שאר הככבים היות ולא מצאנו בהם חיים המגיעים לקרסולינו - בטלים ומבוטלים ונחשבים לפחות מפסיק. וגם אם אנו פסיק, ההנחה היא (אם יש בורא) שיש תכלית לפסיק זה. "בראנו לצרכינו? זו סתירה לוגית, שכן אלמלא בראנו לא היו לנו כלל צרכים" - לצרכינו - במובן למענינו ולא למענו. כיוון שלא חסר לו דבר, בראנו למענינו ולא למענו - דהיינו להטיב לנו בנתנו לנו חיי נצח ומשמעות עצמית. "המונח "כל יכול" הוא סתירה לוגית ידועה" - לא ידוע לי לאיזה סתירה אתה מתכוון אבל אכן, כל יכול ואינסוף הם מושגים בעלי סתירות לוגיות רבות ואין זה אלא בגלל סופיותו של ההגיון. אבל כך גם נקודה סינגולארית בעלת צפיפות אינסופית אשר מתאפסים בה חוקי הפיסיקה - אינה נתפסת בהגיון, וכך גם מהותו של כל דבר אינה נתפסת בהגיון אלא רק מודלים המתארים את מקרי המהות. ולכן - אינסופיותו של הבורא הונחה כאן כאקסיומה וכל שרשרת ההנחות נובעות ממנה. "ביכלתו להעניק חיי נצח - עוד הנחה מופרכת. אתה מכיר משהו נצחי?" - מאד מעניין האופן בו אתה מפריך הנחות. לא ראיתי הוא הפרכה? אבל שום דבר אינו מופרך בטענה הלוגית הפשוטה - אם הוא כל יכול ביכלתו להעניק חיי נצח. כל טענותי בהודעתי הקודמת יוצאות מתשובות הגיוניות לאחר שהונחה ההנחה הראשונה. אין לזה שום קשר לאם ראיתי מישהו נצחי או אם יש בכלל עולם או בני אדם. רק היסקים לוגיים. ואשר לסתירה בין מודל זה למציאות הנראית גם לזאת השבתי בסעיף האחרון בהודעתי הקודמת. "גם לחיות יש רצון כזה" א. לא. יש להם רצון לחיות את הרגע. אמנם נכון, ישנם גם בני אדם שהם כחיות. ב. מי אמר שלחיות אין תכלית? ושאר דבריך אינם ראויים לתגובה.
 

vizini

New member
בכל זאת לא.

גם אם תחזור על דברים שגויים שוב ושוב, עדיין ישארו שגויים. הנחתי את קיומו של אלוהים. הינחתי את בריאתנו לתכלית. עדיין שום דבר מדבריך לא נובע מהנחות אלה. אנחנו פסיק ביקום, וזו הבחנה הסתכלותית פשוטה. בקשר ל"לא מצאנו" שלך, אצטט את עצמך : "מאד מעניין האופן בו אתה מפריך הנחות. לא ראיתי הוא הפרכה?" אנחנו פסיק, דבר שבדרך אגב, וזאת צריך להורות הגיוננו אם בריא הוא. "כשאנו מחשבים מסלולי לוינים אנו מתחשבים בכח המשיכה של כדה"א והשמש והירח. איננו מתחשבים בשאר הככבים ביקום למרות שגם הם ודאי משפיעים אלא שהשפעתם זניחה." האמנם? ואת ניסוי הדלי ועקרון מאך מכיר אתה? היודע אתה איך התגלו כל מסלוליהם של כוכבי הלכת? "בטלים ומבוטלים ונחשבים פחות מפסיק" - כן, זה אנחנו. לפחות אלה מאיתנו שלא סובלים משגעון גדלות לחשוב שעבורנו נוצר כל זה. "בראנו לצרכינו" הוא סתירה לוגית. לחנדרשמיקים אין כל צרכים. פשוט מפני שלא היו ולא נבראו. גם למוסדרדורנים אין צרכים, מאותה סיבה בדיוק. ואלמלא נבראנו (על פי ההנחה!) גם לנו לא היו. ומכיון שכך, לא לצרכינו נבראנו אלא לצרכיו. מה הם צרכים אלה? השד יודע. כל יכול הוא סתירה לוגית ידועה, המראה כי אין כזה דבר "כל יכול". אני בטוח שאתה יודע למה אני מתכוון. כולם יודעים. "נקודה סינגולארית בעלת צפיפות אינסופית אשר מתאפסים בה חוקי הפיסיקה - אינה נתפסת בהגיון" - אכן כך. זה המשפט הנכון היחידי בדבריך... "אינסופיותו של הבורא הונחה כאן כאקסיומה וכל שרשרת ההנחות נובעות ממנה" - לא. אינך יכול להניח כאקסיומה סתירה לוגית. "כל טענותי בהודעתי הקודמת יוצאות מתשובות הגיוניות לאחר שהונחה ההנחה הראשונה" - ראינו שבדיוק ההיפך. אף אחת מטענותיך לא נובעת מההנחה הראשונה, רובן לא הגיוניות וחלקן אף מהוות סתירה לוגית או מנוגדות למציאות.
 
כמה נקודות

"בקשר ל"לא מצאנו" שלך, אצטט את עצמך : "מאד מעניין האופן בו אתה מפריך הנחות. לא ראיתי הוא הפרכה?" אנחנו פסיק, דבר שבדרך אגב, וזאת צריך להורות הגיוננו אם בריא הוא. " - לא. מצידי אתה רשאי להניח שאי שם בגלקסיות רחוקות יש חיים ויש עוד פסיקים ויש להם תכלית משלהם. בכל היקום הענק שאנו כן רואים, אם אנו יוצאים מההנחה האמורה שבורא כל יכול בראנו, אזי כוכבינו הקטון, על אף שבגדלו הוא פסיק, אנשים הגיוניים אינם מסתכלים רק על הגודל אלא על המהות, ובמהות רואים שכדה"א הוא ה'מושקע' ביותר ע"י הבורא. רק כאן מצאנו חיים, רק כאן מצאנו את כל החכמה הזו שהשקיע הבורא במנגנוני החיים, רק כאן מצאנו אינטלגנציה, ולכן בלי שום קשר לגדלינו הפיסי, ברור שכל הסובב אותנו נחשב כפסיק ואנו המרכז. "לא לצרכינו נבראנו אלא לצרכיו. מה הם צרכים אלה? השד יודע." - לא. כאמור יצאנו מהנחה ועליה אנו דנים. ולו יתברך אין שום צורך בכלום וא"כ בראנו כדי להטיב לנו בזה. "כל יכול הוא סתירה לוגית ידועה, המראה כי אין כזה דבר "כל יכול". אני בטוח שאתה יודע למה אני מתכוון. כולם יודעים" - לא. ממש איני יודע למה אתה מתכוון. גם כשרמזת שיש בידך חשבונות מסוימים שיפרכו את קושיותי מעניין הנחשים ושאף אני יודע מה חשבונות אלו, עד היום לא הבאת את חשבונותיך ונשארנו כמהים לרמיזותיך. אני יכול לשער אולי שאתה מתכוון לבדיחה הידועה - "אם הוא כל יכול, האם הוא יכול לברוא אבן שאינו יכול להרים?" וכבר עניתי פעם - כן. הוא כל יכול ויכול הכל. עכשיו מה הקושיה? שאינו יכול להרימה? לא. הוא כן יכול. הא זה סתירה? נכון, והוא שאמרתי - אינסוף ויכולת אינסופית אינם נתפסים ברציונאל ומי שברא את הרציונאל אינו כבול בו. אבל אין לזה קשר לכאן. בתת שרשורון זה הנחנו את כל יכולתו כהנחה מוקדמת ומנסים לבחון לוגית את המהלך מכאן ולהבא. "לא. אינך יכול להניח כאקסיומה סתירה לוגית" - אני כן יכול. כשם שתורת היחסות מניחה כאקסיומה את הקביעה הבאה - "כלפי גוף נח האור נע במהירות C וגם כלפי גוף הנע במהירות 0.9C האור נע במהירות C." - או את הקביעה הבאה - "דרושה אנרגיה אינסופית כדי לנוע במהירות סופית C". אלו קביעות בלתי רצינאליות בעליל ואינן ניתנות לתפיסה. רק משהנחנום כאקסיומה נעשה הכל רציונאלי וכן בענינינו. "אף אחת מטענותיך לא נובעת מההנחה הראשונה" - לא. בעייתך היא שאינך מסוגל להניח הנחה זו אף לא לרגע בתור תרגיל מחשבתי. אם תנסה להניח זאת תראה שכל השאר טרוויאלי.
 

vizini

New member
והרבה תיקונים.

העובדות הם פשוטות: היקום קיים 14 מליארד שנים, כדור הארץ כ4.5 מליארד שנים, והאדם רק מאה אלף שנה. אם זה לא פסיק, אינני יודע פסיק מהו. "רק כאן מצאנו חיים" - וכי חיפשנו באיזה מקום אחר? רק בירח. אכן, לא נמצאו בו חיים... "לצרכינו בראנו" - עוד לא התגברת על הסתירה הפשוטה שאלמלא בראנו, לא היו לנו כלל צרכים... אין לו כלל צרכים - זוהי הנחה נוספת שאינה נובעת מהנחות קודמות, אלא סותרת אותן (את ההנחה שברא את העולם, ועשה זאת לתכלית). בקשר לכל-יכול - נכון. זו הסתירה אליה התכוונתי. ויש לה עוד הרבה וריאציות. ואינך יכול להניח סתירה לוגית כאקסיומה. משפט ידוע הוא שמסתירה לוגית ניתן להוכיח כל דבר, ואף את היפוכו. ואל תיתלה בחוסר הבנתך את הפיסיקה והנחותיה, או בתורת היחסות והנחותיה. הטענה לגבי מהירות האור איננה הנחה כי אם משפט. הטענה לגבי אנרגיה אינסופית היא טעות (שלך) בהבנה. ואם אתה רוצה באמת לדעת מה היא ההנחה האמיתית של תורת היחסות הפרטית, הרי היא זו: חוקי הפיסיקה הם זהים בכל המערכות האינרציאליות. וכל השאר מתמטיקה. זוהי תפיסה רציונלית לעילא וממנה נובעים כל טענות היחסות. איפה זה ואיפה טענותיך.
 
למעלה