אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
דתיה נגד המימסדד
- פותח הנושא tangi4
- פורסם בתאריך
האיש והמסכה
New member
נו
למהההההההההההה באמת?
למהההההההההההה באמת?
WildH0urse
New member
יש לי בעיה עם חתונות בכלל
אני בעד טקס צנוע למשפחה הקרובה ( אם בכלל) בלי יותר מדי ברדק
אני בעד טקס צנוע למשפחה הקרובה ( אם בכלל) בלי יותר מדי ברדק
וואו בהחלט מפתיע
לשניה אחת אפילו חשתי חרטה על ההחלטה שלנו להתחתן דרך הרבנות (אבל התגברתי על זה) אני תוהה עם קהת חשבה על עוד דברים, שמטרידים גם חילונים שלא מחוייבים להלכה - למשל מה עם הרגשות של ההורים - הדתיים או החילוניים שהמסורת חשובה להם (ההורים שלו (קיבוצניקים חילונים) הדגישו עד כמה חשוב להם שהרבנות תהייה בתמונה, בדיוק כמו ההורים שלי (דתיים לאומיים מהסוג המקפיד)), ומה עם זה שחתונה אזרחית זה ים-כסף (ממה שיצא לי לשמוע), ומה יקרה כשהילדים של הזוג שנשוי אזרחית יחליטו, משום מה, להתחתן דווקא עם הרבנות - האם מובטח שלא יהיו צרות אז? ומה עם הדברים היפים שיש בחתונה "יהודית", שגם החילוניים שבינינו רוצים להנות מהם, מה אם דווקא בא לי רב, ודווקא בא לי כוס שבורה ושבע ברכות וכו' - למה לעזאזל שהדפיקות של הממסד הרבני תקח ממני את הטקסים שאני רוצה לנהל במסגרת שאני רוצה לנהל. אני שמחה שיש פמיניסטיות דתיות אורתודכסיות מהפכניות כל כך, אבל המהפכה שהיא מציעה מוזרה: לשיטתה - אם אני לא יכולה לנצח, אני צריכה להכנע: הרבנות לא מייצרת מסגרת דתית נאותה, אז נוותר על המסגרת הדתית. אבל מה עם הרבנות מרגיזה אותי והמסגרת הדתית דווקא מוצאת חן בעיני, ולא בגלל שאני דתיה? ועוד משהו, היא בעצם אומרת לכל הדתיות: יודעות מה, לדעתי אכלתן אותה. כאשה דתיה (שחובשת כיסוי ראש, עוד אספקט שוויוני להפליא של החיים) אני מודיעה לכן שאתן לכל החיים תהיו כבולות במערכת מחורבנת. אבל חילוניות יקרות - לכן כדאי לתפוס ראש טוב. למה היא לא פועלת מתוך המערכת? היא בעצם אומרת שלה אין ברירה אלא לחיות במערכת לא שוויונית (היא תינוקת שנשבתה) אבל מי שיכולה לברוח שתברח - אז שתתן דוגמא ותברח בעצמה, לא?
לשניה אחת אפילו חשתי חרטה על ההחלטה שלנו להתחתן דרך הרבנות (אבל התגברתי על זה) אני תוהה עם קהת חשבה על עוד דברים, שמטרידים גם חילונים שלא מחוייבים להלכה - למשל מה עם הרגשות של ההורים - הדתיים או החילוניים שהמסורת חשובה להם (ההורים שלו (קיבוצניקים חילונים) הדגישו עד כמה חשוב להם שהרבנות תהייה בתמונה, בדיוק כמו ההורים שלי (דתיים לאומיים מהסוג המקפיד)), ומה עם זה שחתונה אזרחית זה ים-כסף (ממה שיצא לי לשמוע), ומה יקרה כשהילדים של הזוג שנשוי אזרחית יחליטו, משום מה, להתחתן דווקא עם הרבנות - האם מובטח שלא יהיו צרות אז? ומה עם הדברים היפים שיש בחתונה "יהודית", שגם החילוניים שבינינו רוצים להנות מהם, מה אם דווקא בא לי רב, ודווקא בא לי כוס שבורה ושבע ברכות וכו' - למה לעזאזל שהדפיקות של הממסד הרבני תקח ממני את הטקסים שאני רוצה לנהל במסגרת שאני רוצה לנהל. אני שמחה שיש פמיניסטיות דתיות אורתודכסיות מהפכניות כל כך, אבל המהפכה שהיא מציעה מוזרה: לשיטתה - אם אני לא יכולה לנצח, אני צריכה להכנע: הרבנות לא מייצרת מסגרת דתית נאותה, אז נוותר על המסגרת הדתית. אבל מה עם הרבנות מרגיזה אותי והמסגרת הדתית דווקא מוצאת חן בעיני, ולא בגלל שאני דתיה? ועוד משהו, היא בעצם אומרת לכל הדתיות: יודעות מה, לדעתי אכלתן אותה. כאשה דתיה (שחובשת כיסוי ראש, עוד אספקט שוויוני להפליא של החיים) אני מודיעה לכן שאתן לכל החיים תהיו כבולות במערכת מחורבנת. אבל חילוניות יקרות - לכן כדאי לתפוס ראש טוב. למה היא לא פועלת מתוך המערכת? היא בעצם אומרת שלה אין ברירה אלא לחיות במערכת לא שוויונית (היא תינוקת שנשבתה) אבל מי שיכולה לברוח שתברח - אז שתתן דוגמא ותברח בעצמה, לא?
אבל לפי נוסח הדברים שלה
היא פונה רק לחילוניות (אגב, אני אשמח לקבל קישור למקור, ולהפיץ לכל בני משפחתי) זו בדיוק הבעיה, שהיום המונופול של הרבנות הדתית-חרדית והמסגרת הדתית, בארץ, הם היינו הך. זה נכון שאני יכולה להתחתן באופן אזרחי וליצור טקס מסורתי (עם חבר שינחה את הטקס, או רב רפורמי או קונסרבטיבי), אבל עדיין - עבור אנשים רבים הטקס יהיה טקס "חילוני", ויש אנשים שזה מפריע להם. זו חלק מהבעיה, כמו שאמרת: יש מונופול. מה שאני אומרת בעצם, ונכון שאני מדברת על אוטופיה, זה שהיה נחמד אם במקום להנשא באמצעים אחרים, היינו יכולים להפוך את הנישואים באמצעות הרבנות לנישואים שוויונים והוגנים (מבלי שהדבר יחשב פחות דתי).
היא פונה רק לחילוניות (אגב, אני אשמח לקבל קישור למקור, ולהפיץ לכל בני משפחתי) זו בדיוק הבעיה, שהיום המונופול של הרבנות הדתית-חרדית והמסגרת הדתית, בארץ, הם היינו הך. זה נכון שאני יכולה להתחתן באופן אזרחי וליצור טקס מסורתי (עם חבר שינחה את הטקס, או רב רפורמי או קונסרבטיבי), אבל עדיין - עבור אנשים רבים הטקס יהיה טקס "חילוני", ויש אנשים שזה מפריע להם. זו חלק מהבעיה, כמו שאמרת: יש מונופול. מה שאני אומרת בעצם, ונכון שאני מדברת על אוטופיה, זה שהיה נחמד אם במקום להנשא באמצעים אחרים, היינו יכולים להפוך את הנישואים באמצעות הרבנות לנישואים שוויונים והוגנים (מבלי שהדבר יחשב פחות דתי).
כשלעצמי קשה לי לראות איך דת שמוציאה
נשים להסגר בזמן הווסת עשויה להיות שוויונית (וזה מדאורייתא). אבל למזלי זו לא הבעיה שלי, אלא של אלה שרוצות לחיות, להינשא, להתדיין ולהיפרד כיהודיות. בכולופן קהת לא יצאה נגד נישואים יהודיים או דתיים אלא נגד "נישואים על פי ההלכה", כי לדעתה "זה לא טוב הלכתית, זה לא טוב דתית, זה לא טוב אנושית, זה לא טוב נשית". היא במקביל מתאמצת לשנות את ההלכה, כמובן. מה שהיא שואלת זה - למה נשים כמוני, שאין להן שום סיבה טובה "להתחתן" ו"להתגרש" כשהן יכולות להקים בפשטות זוגיות ולפרק אותה, חייבות לתקוע את ראשן למיטה חולה, שאפילו הנשים שמחוייבות לה נאבקות לשנות אותה.
נשים להסגר בזמן הווסת עשויה להיות שוויונית (וזה מדאורייתא). אבל למזלי זו לא הבעיה שלי, אלא של אלה שרוצות לחיות, להינשא, להתדיין ולהיפרד כיהודיות. בכולופן קהת לא יצאה נגד נישואים יהודיים או דתיים אלא נגד "נישואים על פי ההלכה", כי לדעתה "זה לא טוב הלכתית, זה לא טוב דתית, זה לא טוב אנושית, זה לא טוב נשית". היא במקביל מתאמצת לשנות את ההלכה, כמובן. מה שהיא שואלת זה - למה נשים כמוני, שאין להן שום סיבה טובה "להתחתן" ו"להתגרש" כשהן יכולות להקים בפשטות זוגיות ולפרק אותה, חייבות לתקוע את ראשן למיטה חולה, שאפילו הנשים שמחוייבות לה נאבקות לשנות אותה.
אז אנחנו נכנסות לדיון על מוסד
הנישואין, או שאנחנו נשארות בדיון על נישואין עם רב לעומת נישואין בלי רב? (רק שאני אהיה בטוחה, כי אני נוטה להשמיע טענות לטובת הוויכוח הלא נכון...) בגדול, אני מסכימה איתך, יש גבול כמה אפשר "לשוויין" את היהדות, אבל אפשר לעשות הרבה. העובדות הפשוטות הן שעד המאה החמישית-שביעית לספירה היתה כאן איזו רוח פלורליסטית, היו דיונים, היה אחד שאכל עוף בחלב וכמה שלא, אמנם ברוריה עדין היתה אשה שדעתה קלה, אבל זה כיוון שהגל הראשון עוד לא חלם על בואו - האמוראים, תסכימי איתי, ניסו להתאים את ההלכה למציאות. אי שם במאה העשירית למישהו נשבר, הוא החליט לשבור את הכלים ולהקפיא את המערכת. מאותו רגע מתאימים את המציאות להלכה, בא גל ראשון, בא גל שני, בא גל שלישי, והם עדיין מקיימים את המציאות של שלהי העת העתיקה. הפרשנות האמוראית למקרא מוציאה את הדברים מפשוטם, כל כך הרבה פעמים, מהפכת את משמעות הכתוב ועושה בו כרצונה, מדוע לא יכולים לעשות זאת - בצורה מסוימת גם היום? במובן מסוים, כמו שאת אומרת, למזלי זו לא הבעיה שלי, כיוון שבסופו של דבר אני עושה מה שאני רוצה והדתיים יכולים לבלות עם הדת המקובעת שלהם כמה שהם רוצים. אבל זה נראה לה חבל ומוטה, וכל עוד המדינה הזו נותנת לדת לנהל אותה (והלוואי שזה יפסק) הייתי רוצה להפוך את הדת היהודית לכמה שיותר גמישה ולהחזיר לה את הצורה שהיתה לה בעבר - דיאלוגית ומגוונת הרבה יותר. ואם נשים כמו קהת, שזו כן הבעיה שלהן, היו יכולות לפעול בכיוון הזה, הייתי שמחה לתמוך בהן בקריאות עידוד מהצד... ולדיון בעניין הנישואין - זו שאלה סבוכה. מרצה לי, דתייה דווקא, ניסתה לשכנע אותי שנעשה הסכם קדם נישואין לפני שנתחתן, היא אמרה שזה עקרוני (כדי להתמודד עם ענייני הכתובה). אבל אני פשוט לא מסוגלת לקבל החלטות שנוגעות לרגע הגירושים בשלב שבו אני מרגישה שזה יהיה לנצח. ובינינו החלטנו שנעשה את הטקס הדתי, על פרטיו השונים (כתובה וכו'), מתוך תקווה ואמונה ששנינו לא נעשה צרות אחד לשני, ואם זה יגמר נגמור את זה יפה, ואף אחד לא ינצל את הכתובה לרעת השני. ואני הכרזתי קבל ועם ומשפחה, שהיה וכן יהיו צרות, בעקבות הכתובה, אז אני באמת אשבור את הכלים - אותי אף אחד לא יעגן. אם מישהו יסרב לתת לי גט, אני אסתדר בלי זה ואחיה עם האדם הבא ללא נישואין, או ללא נישואין דתיים. זה כבר פחות יטריד אותי. במילים אחרות - כל עוד קיום "המסגרת הדתית" (במקרה הזה טקס נישואין עם רב) לא פוגע בי ויש לי סיבה להכנס למסגרת, אני נכנסת אליה, אני פורשת רק בשלב שזה מפריע לי
הנישואין, או שאנחנו נשארות בדיון על נישואין עם רב לעומת נישואין בלי רב? (רק שאני אהיה בטוחה, כי אני נוטה להשמיע טענות לטובת הוויכוח הלא נכון...) בגדול, אני מסכימה איתך, יש גבול כמה אפשר "לשוויין" את היהדות, אבל אפשר לעשות הרבה. העובדות הפשוטות הן שעד המאה החמישית-שביעית לספירה היתה כאן איזו רוח פלורליסטית, היו דיונים, היה אחד שאכל עוף בחלב וכמה שלא, אמנם ברוריה עדין היתה אשה שדעתה קלה, אבל זה כיוון שהגל הראשון עוד לא חלם על בואו - האמוראים, תסכימי איתי, ניסו להתאים את ההלכה למציאות. אי שם במאה העשירית למישהו נשבר, הוא החליט לשבור את הכלים ולהקפיא את המערכת. מאותו רגע מתאימים את המציאות להלכה, בא גל ראשון, בא גל שני, בא גל שלישי, והם עדיין מקיימים את המציאות של שלהי העת העתיקה. הפרשנות האמוראית למקרא מוציאה את הדברים מפשוטם, כל כך הרבה פעמים, מהפכת את משמעות הכתוב ועושה בו כרצונה, מדוע לא יכולים לעשות זאת - בצורה מסוימת גם היום? במובן מסוים, כמו שאת אומרת, למזלי זו לא הבעיה שלי, כיוון שבסופו של דבר אני עושה מה שאני רוצה והדתיים יכולים לבלות עם הדת המקובעת שלהם כמה שהם רוצים. אבל זה נראה לה חבל ומוטה, וכל עוד המדינה הזו נותנת לדת לנהל אותה (והלוואי שזה יפסק) הייתי רוצה להפוך את הדת היהודית לכמה שיותר גמישה ולהחזיר לה את הצורה שהיתה לה בעבר - דיאלוגית ומגוונת הרבה יותר. ואם נשים כמו קהת, שזו כן הבעיה שלהן, היו יכולות לפעול בכיוון הזה, הייתי שמחה לתמוך בהן בקריאות עידוד מהצד... ולדיון בעניין הנישואין - זו שאלה סבוכה. מרצה לי, דתייה דווקא, ניסתה לשכנע אותי שנעשה הסכם קדם נישואין לפני שנתחתן, היא אמרה שזה עקרוני (כדי להתמודד עם ענייני הכתובה). אבל אני פשוט לא מסוגלת לקבל החלטות שנוגעות לרגע הגירושים בשלב שבו אני מרגישה שזה יהיה לנצח. ובינינו החלטנו שנעשה את הטקס הדתי, על פרטיו השונים (כתובה וכו'), מתוך תקווה ואמונה ששנינו לא נעשה צרות אחד לשני, ואם זה יגמר נגמור את זה יפה, ואף אחד לא ינצל את הכתובה לרעת השני. ואני הכרזתי קבל ועם ומשפחה, שהיה וכן יהיו צרות, בעקבות הכתובה, אז אני באמת אשבור את הכלים - אותי אף אחד לא יעגן. אם מישהו יסרב לתת לי גט, אני אסתדר בלי זה ואחיה עם האדם הבא ללא נישואין, או ללא נישואין דתיים. זה כבר פחות יטריד אותי. במילים אחרות - כל עוד קיום "המסגרת הדתית" (במקרה הזה טקס נישואין עם רב) לא פוגע בי ויש לי סיבה להכנס למסגרת, אני נכנסת אליה, אני פורשת רק בשלב שזה מפריע לי
חיים עם בן זוג ללא גירושין
הוא סיוט גדול בשבילך. אם הבעל יביא הוכחות שאת שוכבת עם גברים אחרים לפני שקיבלת את הגט את תנושלי מכל אחזקותייך ברכוש המשותף. בנוסף, ילדייך מ'האדם הבא' יהיו פסולי חיתון וזה אומר שגם אם הם ירצו להתחתן דרך הרבנות הם לא יוכלו, ועוד הרבה דברים שאת לא ממש חושבת עליהם. נ.ב. יפה לך האופטימיות של 'שנינו לא נעשה צרות אחד לשני, ואם זה יגמר נגמור את זה יפה, ואף אחד לא ינצל את הכתובה לרעת השני'.
הוא סיוט גדול בשבילך. אם הבעל יביא הוכחות שאת שוכבת עם גברים אחרים לפני שקיבלת את הגט את תנושלי מכל אחזקותייך ברכוש המשותף. בנוסף, ילדייך מ'האדם הבא' יהיו פסולי חיתון וזה אומר שגם אם הם ירצו להתחתן דרך הרבנות הם לא יוכלו, ועוד הרבה דברים שאת לא ממש חושבת עליהם. נ.ב. יפה לך האופטימיות של 'שנינו לא נעשה צרות אחד לשני, ואם זה יגמר נגמור את זה יפה, ואף אחד לא ינצל את הכתובה לרעת השני'.
../images/Emo13.gif לא, רק לדיון אם זיווג ופרידה
חייבים לכלול "חתונה" ו"גירושין". שני האחרונים הם טקסים אורתודוכסיים, אפשר להינשא ולהיפרד איתם ובלעדיהם, ולרוב העולם יש חרות גמורה לבחור בין 'עם' ל'בלי' (בלי לקחת הלוואות). ראשית, קחי לינק לכתבה (שכחתי להוסיף קודם). שנית, כל עוד לא עידכנו כאן את חוקי האישות לגבי יהודים, לעניין הפרידה - לא ישנה אם נישאת כדת או נשאת בלעדיה. גם אם תשתדכי בבית העיריה בקפריסין, עדיין יהא עלייך להתגרש על פי דיני היהדות ו"לקבל גט", לידך, במלוא ההכנעה ועל פי הכללים המקובלים על הרבנות. שלישית, קל לומר "אותי אף אחד לא יעגן", אבל אם תרצי בהמשך ללדת ילדים, אני מניחה שלא תהיי מעוניינת שהם יסומנו כממזרים. גם זה, דרך אגב, לא תלוי באופן בו נשאתם זו את זה. בנוסף לזה, גם מי שמאד מעוניינים לעמוד תחת חופה ולשבור כוס, לא בהכרח מעוניינים גם לעבור את סידרת ההשפלה במקווה, לדווח לזרים על עיתות הווסת שלהם, להניח להם לקבוע את מועד המסיבה, להיאלץ לשמוע במשך שעה עד שלוש שהגבר כמו שמש והאשה כמו ירח, למנוע בעד הורים אלמנים ללוות אותם לחופה, להקיף את החתן שבע פעמים, להסתפק בטבעת אחת ולשמוע תחתיה נאומים שלא נוגעים להם. המרצה שלך צודקת במאה אחוזים. הסכם חשוב לעשות כי כתובה היא תבנית חוזית מיושנת שלא מתאימה עוד למציאות של ימינו; הסדר עסקי ממון כן. למעשה חשוב להסדיר עסקי ממון גם אם לא מתחתנים, די לגור יחד ולחלוק רכוש, הוצאות והכנסות, וזה חשוב לשני הפרטנרים (מי שזקוק יותר להסכם הוא בדרך כלל מי שמכניס יותר משאבים למשק הבית המשותף). נישואין (עם או בלי טקס) הם התקשרות כלכלית. "תקווה ואמונה" הן חרא בסיס להתקשרות כלכלית, במיוחד כזו שכרוכה בהוצאה משותפת של מאות אלפי דולרים, ולעצום את העיניים חזק-חזק לפניה זו גישה לא חכמה. ההגיון שמנחה הסדרי עסקי ממון לא רלבנטי רק "לרגע הגירושים" אלא לכל הרגעים - מראשית הנישואין, במהלכם וכששוקלים פרידה. כשהכל כתוב, אנשים עושים שיקולי כדאיות נכונים יותר לפני שהם מקבלים החלטה (גם בנוגע להידוק ההתקשרות הכלכלית וגם בנוגע לפירוקה). באשר לפלורליזם יהודי, ד"ר מיכל אורון גורסת שעד תקופת בית שני היהדות היתה ליברלית בהרבה, גם ביחס למעמד האשה וגם בתחומים אחרים, ומשם ואילך היא ספגה עמדות נוקשות שהן יווניות דוקא במהותן. גם ניסיון מזמנים ומקומות אחרים מראה, שכשממסד דתי נתקל בתרבות זרה לו שהשפעתה מסכנת אותו - הוא מקשיח עמדות. התרבות המערבית המודרנית היא בהחלט איום ממין זה, והסיכוי שהממסד הרבני יגמיש עמדות מרצונו, ללא מאבק - הוא אפסי.
חייבים לכלול "חתונה" ו"גירושין". שני האחרונים הם טקסים אורתודוכסיים, אפשר להינשא ולהיפרד איתם ובלעדיהם, ולרוב העולם יש חרות גמורה לבחור בין 'עם' ל'בלי' (בלי לקחת הלוואות). ראשית, קחי לינק לכתבה (שכחתי להוסיף קודם). שנית, כל עוד לא עידכנו כאן את חוקי האישות לגבי יהודים, לעניין הפרידה - לא ישנה אם נישאת כדת או נשאת בלעדיה. גם אם תשתדכי בבית העיריה בקפריסין, עדיין יהא עלייך להתגרש על פי דיני היהדות ו"לקבל גט", לידך, במלוא ההכנעה ועל פי הכללים המקובלים על הרבנות. שלישית, קל לומר "אותי אף אחד לא יעגן", אבל אם תרצי בהמשך ללדת ילדים, אני מניחה שלא תהיי מעוניינת שהם יסומנו כממזרים. גם זה, דרך אגב, לא תלוי באופן בו נשאתם זו את זה. בנוסף לזה, גם מי שמאד מעוניינים לעמוד תחת חופה ולשבור כוס, לא בהכרח מעוניינים גם לעבור את סידרת ההשפלה במקווה, לדווח לזרים על עיתות הווסת שלהם, להניח להם לקבוע את מועד המסיבה, להיאלץ לשמוע במשך שעה עד שלוש שהגבר כמו שמש והאשה כמו ירח, למנוע בעד הורים אלמנים ללוות אותם לחופה, להקיף את החתן שבע פעמים, להסתפק בטבעת אחת ולשמוע תחתיה נאומים שלא נוגעים להם. המרצה שלך צודקת במאה אחוזים. הסכם חשוב לעשות כי כתובה היא תבנית חוזית מיושנת שלא מתאימה עוד למציאות של ימינו; הסדר עסקי ממון כן. למעשה חשוב להסדיר עסקי ממון גם אם לא מתחתנים, די לגור יחד ולחלוק רכוש, הוצאות והכנסות, וזה חשוב לשני הפרטנרים (מי שזקוק יותר להסכם הוא בדרך כלל מי שמכניס יותר משאבים למשק הבית המשותף). נישואין (עם או בלי טקס) הם התקשרות כלכלית. "תקווה ואמונה" הן חרא בסיס להתקשרות כלכלית, במיוחד כזו שכרוכה בהוצאה משותפת של מאות אלפי דולרים, ולעצום את העיניים חזק-חזק לפניה זו גישה לא חכמה. ההגיון שמנחה הסדרי עסקי ממון לא רלבנטי רק "לרגע הגירושים" אלא לכל הרגעים - מראשית הנישואין, במהלכם וכששוקלים פרידה. כשהכל כתוב, אנשים עושים שיקולי כדאיות נכונים יותר לפני שהם מקבלים החלטה (גם בנוגע להידוק ההתקשרות הכלכלית וגם בנוגע לפירוקה). באשר לפלורליזם יהודי, ד"ר מיכל אורון גורסת שעד תקופת בית שני היהדות היתה ליברלית בהרבה, גם ביחס למעמד האשה וגם בתחומים אחרים, ומשם ואילך היא ספגה עמדות נוקשות שהן יווניות דוקא במהותן. גם ניסיון מזמנים ומקומות אחרים מראה, שכשממסד דתי נתקל בתרבות זרה לו שהשפעתה מסכנת אותו - הוא מקשיח עמדות. התרבות המערבית המודרנית היא בהחלט איום ממין זה, והסיכוי שהממסד הרבני יגמיש עמדות מרצונו, ללא מאבק - הוא אפסי.
ממליץ לכולם להכנס לאתר Agunah
Agunah International, שדודתי סוזאן אחת ממקימיו, ולעבור על המאמרים שבו (שאת חלקם דודתי כתבה). אגב, כשהייתי בחב"ד, תמיד דיברו על דודתי בזלזול, כאילו היא איזו מפלצת מרשעת. לאחרי שיצאתי, התחלתי להפגש עם כל מיני קרובים שהמשפחה לכלכה עליהם, וכולם, ללא יוצא מן הכלל, הם אנשים משו-משו. סוזאן היא תותח על. אשה מדהימה, מבריקה, מלומדת, נואמת בחסד, כריזמטית, ושאר דברים טובים. אבל התכונות האלה השניאו אותה על הצד הדתי-מאד במשפחה. היא דתיה, אבל להערכתי על הגבול בין הקונסרבטים לאורתודוקסים. הארגון מנסה לחולל רפורמה בבתי הדין הרע-בניים, תוך כדי שמירה על כללי ההלכה. אפשר לשנות דברים ולהקל על סבלן של נשים גם בלי לשנות את ההלכה. אבל זה כבר מעורר תרעומת קשה נגדה. וזה שהיא למדה ולימדה גמרא, והתעקשה לקרא לאלוהים בלשון נקבה, בכלל פסל אותה במשפחה.
Agunah International, שדודתי סוזאן אחת ממקימיו, ולעבור על המאמרים שבו (שאת חלקם דודתי כתבה). אגב, כשהייתי בחב"ד, תמיד דיברו על דודתי בזלזול, כאילו היא איזו מפלצת מרשעת. לאחרי שיצאתי, התחלתי להפגש עם כל מיני קרובים שהמשפחה לכלכה עליהם, וכולם, ללא יוצא מן הכלל, הם אנשים משו-משו. סוזאן היא תותח על. אשה מדהימה, מבריקה, מלומדת, נואמת בחסד, כריזמטית, ושאר דברים טובים. אבל התכונות האלה השניאו אותה על הצד הדתי-מאד במשפחה. היא דתיה, אבל להערכתי על הגבול בין הקונסרבטים לאורתודוקסים. הארגון מנסה לחולל רפורמה בבתי הדין הרע-בניים, תוך כדי שמירה על כללי ההלכה. אפשר לשנות דברים ולהקל על סבלן של נשים גם בלי לשנות את ההלכה. אבל זה כבר מעורר תרעומת קשה נגדה. וזה שהיא למדה ולימדה גמרא, והתעקשה לקרא לאלוהים בלשון נקבה, בכלל פסל אותה במשפחה.
whitewidow
New member
כבוד!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.