A k a s h a
New member
התלבטתי קשות אם להגיב או לא
לשרשור הפלצות הזה. והגבתי דווקא בגלל התגובה שאליה אני משרשרת. ניל"י כתבה על הולנד הנאורה. אם היא נאורה או לא אני משערת שזה בכלל לא משנה.. מה שמשנה הוא שהם החליטו לקחת את הענינים לידים. הם הוציאו חוק עיקורים/סירוסים חובה. פקח עוצר אותך ברחוב "שלום? לכלב יש תעודות? אין? אוקי, רוצה לראות תעודת עיקור/סירוס" אם אין תעודת עיקור/סירוס הכלב *מוחרם* ומוחזר אחרי ניתוח. הבעלים משלם על הניתוח (מחיר רגיל) + קנס. אני מאוד תומכת בזה. במיוחד במדינה כמו שלנו שמצפצפת על החוקים. ולגבי עניין הגזעיים עם תעודות ועניין ההרבעות. גם אני וגם ניל"י *לא* תומכות בכך שכל גזעי עם תעודות יורבע. מי כמוני יודעת. כמה פעמים שאלה אותי המגדלת של הדנית שלי "תרביעי אותה?" ותמיד עניתי לה "נראה, קודם שיהיה זכר ראוי" כי עם הכלבים שיש כאן, עדיף שתשאר הכלבה שלי ולא תורבע לעולם. (עכשיו כבר יש גורון שהגיע מבלגיה אבל זה לא העניין) כלב גזעי זה נחמד וטוב. מי שמתאים לו - יופי. אבל רובם *לא* צריכים להיות מורבעים אלא אם יש להם באמת מה לתרום. כך שלהגיד על ניל"י שהיא "מעדיפה" את הגזעיים על פני הרב-גזעיים נשמע לי קצת מצוץ מהאצבע. אבל יכול להיות שצריך להכיר אותה באופן אישי ומעבר לשורה שתיים שקוראים פה בשביל לדעת את זה. בהמשך להולנד.. ובהתייחסות לישראל. בישראל יש *המון* עמותות. בעצם, הרבה יותר מידי. ולא בגלל שאין בהם צורך, דווקא בגלל שמספר הכלבים הנטושים הוא היסטרי. אנשים כאן מתלוננים על צב"ח. אומרים שהם רוצחים כלבים וכו' אבל כשאני חושבת על זה, אם אני מוצאת כלב ברחוב ואין באפשרותי לקחת אותו, ואני לא מכירה אף אחד שמחפש כלב, מה אני יעשה איתו? הפתרון הוא בדר"כ להעביר אותו לעמותה. אבל מה לעשות שהעמותות מוצפות? המקום היחידי שמוכן לקבל אותו (וכולנו יודעים למה..) הוא צב"ח וזה כיוון שהם מעדיפים להרדים מאשר שהוא יחזור לרחוב. זה נורא יפה ואוטופי להגיד שאסור להרדים אף כלב. ואולי להרדים רק את החולים או משהו כזה. אבל בשורה התחתונה כולם כלבים, לכולם מגיע לחיות אבל מה עושים כשאין אפשרות למצוא להם מקום לחיות בכבוד? בעולם האוטופי האישי שלי, אין עמותות. כל הכלבים למסירה נמצאים בבתים אומנים ששייכים לעמותת "על" כזאת. העמותה מממנת טיפולים ואוכל עבור הכלב וישנם גם ימי אימוץ מרוכזים (סטייל SOS) וגם אפשר להגיע לראות את הכלב בביתו (או בחוץ אם מישהו קצת נרתע מזרים בבית). הבעיה בקונספציית העמותות (וזאת גם הדעה של ניל"י) שכל עוד אנשים יודעים שיש עמותות כלומר יש איפה "להפטר" מהכלב אז הם ישימו אותו שם. כמה מאנשי העמותות כאן ראה קרטון גורים בכניסה לעמותה? כמה פעמים ראיתם כלב קשור בבוקר כשהגעתם? אני משערת שמספיק. אם אני צריכה להחליט מה סדר הדברים שצריכים לקרות במדינה הוא כך: 1. חוק עיקור/סירוס חובה לכל הכלבים המעורבים. 2. שיניים להי"ל (ההתאחדות הישראלית לכלבנות). היו כאלה שלא הבינו את ההודעה של ניל"י לגבי האמסטפים שאין הרבעות מאושרות. היא התכוונתי שלהי"ל אין מה לעשות ואין איך לאכוף. היא דיברה על כך בתור חברה בחוג לטריירים... כמובן שיש מה לעשות ברמה הגלובלית, אבל צריך מעט כוח מהרשויות בשביל לבצע. 3. במקביל להתחיל להכין מערך של קנסות ומערך כל שהו של פקחים שיהיו מסוגלים לבדוק האם הכלב אכן מנותח. וכמובן שעם ותוך כדי לקבל מידע מוטרינרים אילו כלבים לא מנותחים. (חשוב להזכיר שהייתי מגדירה שמעל גיל מסויים אין צורך לעקר/לסרס. אני את קנט לא סירסתי בגלל שהיה קשיש ופחדתי להרדים אותו. הרי בשביל מה נחוצות לי פה בבית 2 ביצים?!) 4. בחינה מחודשת של כל קונספציית העמותות. סגירת כל העמותות שבהם התנאים לא ראויים. קביעה של חוקים לגבי החזקה של בע"ח במתקנים הללו. אם מדובר על צפיפות, תנאי האכלה וכו' וכמובן *פיקוח*. 5. פרוייקט אימוצים מסיבי!!!! (זה האמת אפשר ורצוי מהיום, מעכשיו) שבו מפרסמים ובגדול כלבים לאימוץ, מביאים לידיעת הציבור חשיבות האימוץ וכו'. כולל תמונות מזוויעת (כמו הפרסומת הזאת לתאונת הדרכים. ראיתם? שרואים דם בשביל להפחיד קצת את הציבור. אז כאן, שיראו כלבים מסכנים ומורעבים או כאלה שנפצעו מאנשים ברבריים) לצערי כאן מגיע השלב שבו אני חלוקה עם רבים אחרים. אני חושבת שאחרי פרוייקט מסיבי באמת של אימוצים ועיקור/סירוס כל הכלבים הנמצאים יהיה איזשהו צורך לדלל את האוכלוסיה של הכלבים שבנמצא. לדעתי הקיום שלהם ביחד הוא זה שמביא למחלות. וזה אגב, מה שעשו בהולנד. עשו פרוייקט אימוץ של יותר משנה שלמה! ולאחר השנה הזאת הם סגרו עמותות רבות. כרגע, איך שאני רואה את זה, גם אם ימחקו היום את כל העמותות הקיימות, בעוד נגיד 2-3 חודשים העמותות שוב יהיו מלאות ואז שוב יחזרו להרדים כלבים. בגלל זה המצב כמו שאני רואה אותו הוא אקוטי. וצריך לפעול ועכשיו. הכלבים בעמותות, כרגע, הם לא האישיו. לדעתי כרגע מה שצריך זה לפחות לעצור את התופעה. אני חושבת שהסיבה שניל"י כותבת את הדברים שהיא כתבה היא שהיא יודעת שרוב הכלבים שנמקים להם עכשיו בעמותות הם כלבים חסרי סיכוי והם הולכים לחיות חיים מאוד רעים עד שהם ימצאו בית. ולפעמים התקופה "בפנים" הורסת/שוברת אותם. כתבתי הרבה, ואני לא יודעת כמה אנשים באשכרה יגיעו לשורה הזאת. אבל חשוב לי לציין משהו חשוב. הסיבה שאני וגם ניל"י לא נמצאות כאן באופן מלא והחלטנו לעבור לפורטל אחר הוא בגלל הבעיה כאן עם כלבים גזעיים. אמנם מנהלי תפוז וגם מנהלי הפורום (הנוכחים והקודמים) לא מונעים כניסה של בעלי גזעיים, מצד שני, לא נעים כאן לבעלי גזעיים. הם מרגישים לעיתים קרובות מותקפים. אני חושבת שזה יפה מאוד שהפורום הזה כ"כ פעיל. ולאחרונה (לא יודעת אם משינוי באנשים במנהלות או שניהם) אני רואה פחות "כסח" אבל היום, באמת שזה עבר את כל הגבולות. נכון, היו כמה הודעות "מתגרות" או "קיצוניות" אבל אני חושבת שחשוב מאוד לזכור שהדעות שלי, ושל אחרים כאן בפורום הן כולה דעה.. כמו הדעה שלי על אולמרט. כל עוד אני לא יגאל עמיר, אין לזה שום משמעות מה אני חושבת על ההוא ועל הזה. אז אני חושבת, אז מה? שתהיה שבת שלווה ורגועה.
לשרשור הפלצות הזה. והגבתי דווקא בגלל התגובה שאליה אני משרשרת. ניל"י כתבה על הולנד הנאורה. אם היא נאורה או לא אני משערת שזה בכלל לא משנה.. מה שמשנה הוא שהם החליטו לקחת את הענינים לידים. הם הוציאו חוק עיקורים/סירוסים חובה. פקח עוצר אותך ברחוב "שלום? לכלב יש תעודות? אין? אוקי, רוצה לראות תעודת עיקור/סירוס" אם אין תעודת עיקור/סירוס הכלב *מוחרם* ומוחזר אחרי ניתוח. הבעלים משלם על הניתוח (מחיר רגיל) + קנס. אני מאוד תומכת בזה. במיוחד במדינה כמו שלנו שמצפצפת על החוקים. ולגבי עניין הגזעיים עם תעודות ועניין ההרבעות. גם אני וגם ניל"י *לא* תומכות בכך שכל גזעי עם תעודות יורבע. מי כמוני יודעת. כמה פעמים שאלה אותי המגדלת של הדנית שלי "תרביעי אותה?" ותמיד עניתי לה "נראה, קודם שיהיה זכר ראוי" כי עם הכלבים שיש כאן, עדיף שתשאר הכלבה שלי ולא תורבע לעולם. (עכשיו כבר יש גורון שהגיע מבלגיה אבל זה לא העניין) כלב גזעי זה נחמד וטוב. מי שמתאים לו - יופי. אבל רובם *לא* צריכים להיות מורבעים אלא אם יש להם באמת מה לתרום. כך שלהגיד על ניל"י שהיא "מעדיפה" את הגזעיים על פני הרב-גזעיים נשמע לי קצת מצוץ מהאצבע. אבל יכול להיות שצריך להכיר אותה באופן אישי ומעבר לשורה שתיים שקוראים פה בשביל לדעת את זה. בהמשך להולנד.. ובהתייחסות לישראל. בישראל יש *המון* עמותות. בעצם, הרבה יותר מידי. ולא בגלל שאין בהם צורך, דווקא בגלל שמספר הכלבים הנטושים הוא היסטרי. אנשים כאן מתלוננים על צב"ח. אומרים שהם רוצחים כלבים וכו' אבל כשאני חושבת על זה, אם אני מוצאת כלב ברחוב ואין באפשרותי לקחת אותו, ואני לא מכירה אף אחד שמחפש כלב, מה אני יעשה איתו? הפתרון הוא בדר"כ להעביר אותו לעמותה. אבל מה לעשות שהעמותות מוצפות? המקום היחידי שמוכן לקבל אותו (וכולנו יודעים למה..) הוא צב"ח וזה כיוון שהם מעדיפים להרדים מאשר שהוא יחזור לרחוב. זה נורא יפה ואוטופי להגיד שאסור להרדים אף כלב. ואולי להרדים רק את החולים או משהו כזה. אבל בשורה התחתונה כולם כלבים, לכולם מגיע לחיות אבל מה עושים כשאין אפשרות למצוא להם מקום לחיות בכבוד? בעולם האוטופי האישי שלי, אין עמותות. כל הכלבים למסירה נמצאים בבתים אומנים ששייכים לעמותת "על" כזאת. העמותה מממנת טיפולים ואוכל עבור הכלב וישנם גם ימי אימוץ מרוכזים (סטייל SOS) וגם אפשר להגיע לראות את הכלב בביתו (או בחוץ אם מישהו קצת נרתע מזרים בבית). הבעיה בקונספציית העמותות (וזאת גם הדעה של ניל"י) שכל עוד אנשים יודעים שיש עמותות כלומר יש איפה "להפטר" מהכלב אז הם ישימו אותו שם. כמה מאנשי העמותות כאן ראה קרטון גורים בכניסה לעמותה? כמה פעמים ראיתם כלב קשור בבוקר כשהגעתם? אני משערת שמספיק. אם אני צריכה להחליט מה סדר הדברים שצריכים לקרות במדינה הוא כך: 1. חוק עיקור/סירוס חובה לכל הכלבים המעורבים. 2. שיניים להי"ל (ההתאחדות הישראלית לכלבנות). היו כאלה שלא הבינו את ההודעה של ניל"י לגבי האמסטפים שאין הרבעות מאושרות. היא התכוונתי שלהי"ל אין מה לעשות ואין איך לאכוף. היא דיברה על כך בתור חברה בחוג לטריירים... כמובן שיש מה לעשות ברמה הגלובלית, אבל צריך מעט כוח מהרשויות בשביל לבצע. 3. במקביל להתחיל להכין מערך של קנסות ומערך כל שהו של פקחים שיהיו מסוגלים לבדוק האם הכלב אכן מנותח. וכמובן שעם ותוך כדי לקבל מידע מוטרינרים אילו כלבים לא מנותחים. (חשוב להזכיר שהייתי מגדירה שמעל גיל מסויים אין צורך לעקר/לסרס. אני את קנט לא סירסתי בגלל שהיה קשיש ופחדתי להרדים אותו. הרי בשביל מה נחוצות לי פה בבית 2 ביצים?!) 4. בחינה מחודשת של כל קונספציית העמותות. סגירת כל העמותות שבהם התנאים לא ראויים. קביעה של חוקים לגבי החזקה של בע"ח במתקנים הללו. אם מדובר על צפיפות, תנאי האכלה וכו' וכמובן *פיקוח*. 5. פרוייקט אימוצים מסיבי!!!! (זה האמת אפשר ורצוי מהיום, מעכשיו) שבו מפרסמים ובגדול כלבים לאימוץ, מביאים לידיעת הציבור חשיבות האימוץ וכו'. כולל תמונות מזוויעת (כמו הפרסומת הזאת לתאונת הדרכים. ראיתם? שרואים דם בשביל להפחיד קצת את הציבור. אז כאן, שיראו כלבים מסכנים ומורעבים או כאלה שנפצעו מאנשים ברבריים) לצערי כאן מגיע השלב שבו אני חלוקה עם רבים אחרים. אני חושבת שאחרי פרוייקט מסיבי באמת של אימוצים ועיקור/סירוס כל הכלבים הנמצאים יהיה איזשהו צורך לדלל את האוכלוסיה של הכלבים שבנמצא. לדעתי הקיום שלהם ביחד הוא זה שמביא למחלות. וזה אגב, מה שעשו בהולנד. עשו פרוייקט אימוץ של יותר משנה שלמה! ולאחר השנה הזאת הם סגרו עמותות רבות. כרגע, איך שאני רואה את זה, גם אם ימחקו היום את כל העמותות הקיימות, בעוד נגיד 2-3 חודשים העמותות שוב יהיו מלאות ואז שוב יחזרו להרדים כלבים. בגלל זה המצב כמו שאני רואה אותו הוא אקוטי. וצריך לפעול ועכשיו. הכלבים בעמותות, כרגע, הם לא האישיו. לדעתי כרגע מה שצריך זה לפחות לעצור את התופעה. אני חושבת שהסיבה שניל"י כותבת את הדברים שהיא כתבה היא שהיא יודעת שרוב הכלבים שנמקים להם עכשיו בעמותות הם כלבים חסרי סיכוי והם הולכים לחיות חיים מאוד רעים עד שהם ימצאו בית. ולפעמים התקופה "בפנים" הורסת/שוברת אותם. כתבתי הרבה, ואני לא יודעת כמה אנשים באשכרה יגיעו לשורה הזאת. אבל חשוב לי לציין משהו חשוב. הסיבה שאני וגם ניל"י לא נמצאות כאן באופן מלא והחלטנו לעבור לפורטל אחר הוא בגלל הבעיה כאן עם כלבים גזעיים. אמנם מנהלי תפוז וגם מנהלי הפורום (הנוכחים והקודמים) לא מונעים כניסה של בעלי גזעיים, מצד שני, לא נעים כאן לבעלי גזעיים. הם מרגישים לעיתים קרובות מותקפים. אני חושבת שזה יפה מאוד שהפורום הזה כ"כ פעיל. ולאחרונה (לא יודעת אם משינוי באנשים במנהלות או שניהם) אני רואה פחות "כסח" אבל היום, באמת שזה עבר את כל הגבולות. נכון, היו כמה הודעות "מתגרות" או "קיצוניות" אבל אני חושבת שחשוב מאוד לזכור שהדעות שלי, ושל אחרים כאן בפורום הן כולה דעה.. כמו הדעה שלי על אולמרט. כל עוד אני לא יגאל עמיר, אין לזה שום משמעות מה אני חושבת על ההוא ועל הזה. אז אני חושבת, אז מה? שתהיה שבת שלווה ורגועה.
