דרך המשי....
- פותח הנושא sarel25
- פורסם בתאריך
מזל שלא בקלווין
זה טוב בעיקר עבור ה"מייַנע שונאים"
בכל מקרה תכננו לקחת...
מיכל 15 פלדה. השאלה אם זה מספיק? או צריך עוד מיכל?
אני יודע שזה אינדיוידואלי לכל צולל בפני עצמו. אני חושב שאנחנו דיי בממוצע בנוגע לצריכת אוויר
לפי מה שהבנתי מתחילים להעמיק באזור הגשר הדרומי. האם מעמיקים בקו ישר 90 מעלות כמו לסלע משה ומשם דרומה בעומק (איזה עומק)?
מאיפה מתחילם לעלות בערך? או שלפי צריכת אוויר
מיכל 15 פלדה. השאלה אם זה מספיק? או צריך עוד מיכל?
אני יודע שזה אינדיוידואלי לכל צולל בפני עצמו. אני חושב שאנחנו דיי בממוצע בנוגע לצריכת אוויר
לפי מה שהבנתי מתחילים להעמיק באזור הגשר הדרומי. האם מעמיקים בקו ישר 90 מעלות כמו לסלע משה ומשם דרומה בעומק (איזה עומק)?
מאיפה מתחילם לעלות בערך? או שלפי צריכת אוויר
אין כמו דרך המשי
הנושא נטחן לעייפה, אבל בכל זאת עוד כמה מילים.
גם אנו עשינו אותה לפני שבוע בכיף גדול, בפעם המי יודע כמה.
ככל שאני מבין ויודע הצלילה שם מותרת, אין בכך כדי להפוך את הביטוח לבלתי תקף, בתקופת מלחמות המוסקטרים (חפש בפורום) מנהל השמורה דאז הכיר בכך שהמסלול מחוץ לשטח שיפוטו והנחה את פקחיו להימנע מלנסות למנוע זאת. עם זאת במקרה של כניסה דרך השמורה ייתכן שיש להם סמכות עליך ולכן הדבר פחות מומלץ לדעתי.
צולל זכר עם צריכה ממוצעת יכול לעשות זאת עם מיכל 15, מה שאומר שבעל צריכה טובה ו/או צוללת עם צריכה מעט מעל לממוצע יכולים עם 15. לפעם ראשונה ממליץ 15.
המסלול הקלאסי הוא טילוף לאורך קו המצופים עד מול הגדר בחוף הש/מורה המונעת מעבר דרומה; באותו מקום מצוי מצוף כדורי לבן גדול יחידאי ובודד שאליו נקשרות סירות הצוללים, וממנו כדאי להעמיק. העומק האידאלי לדעתי הוא 22-25 מ' כי אז נשמרת תחושת הקיר (ב-30 אתה כבר קרוב לתחתיתו). מצד שני דרך המשי רדוד הוא גם מסלול נהדר (ובלילה - מומלץ) ואפש רלקצ בעומק ולשים יותר דגש על הרדוד.
בשעות פעילות הסירות למצפה יש לנקוט משנה זהירות.
תיהנו!
אבי
הנושא נטחן לעייפה, אבל בכל זאת עוד כמה מילים.
גם אנו עשינו אותה לפני שבוע בכיף גדול, בפעם המי יודע כמה.
ככל שאני מבין ויודע הצלילה שם מותרת, אין בכך כדי להפוך את הביטוח לבלתי תקף, בתקופת מלחמות המוסקטרים (חפש בפורום) מנהל השמורה דאז הכיר בכך שהמסלול מחוץ לשטח שיפוטו והנחה את פקחיו להימנע מלנסות למנוע זאת. עם זאת במקרה של כניסה דרך השמורה ייתכן שיש להם סמכות עליך ולכן הדבר פחות מומלץ לדעתי.
צולל זכר עם צריכה ממוצעת יכול לעשות זאת עם מיכל 15, מה שאומר שבעל צריכה טובה ו/או צוללת עם צריכה מעט מעל לממוצע יכולים עם 15. לפעם ראשונה ממליץ 15.
המסלול הקלאסי הוא טילוף לאורך קו המצופים עד מול הגדר בחוף הש/מורה המונעת מעבר דרומה; באותו מקום מצוי מצוף כדורי לבן גדול יחידאי ובודד שאליו נקשרות סירות הצוללים, וממנו כדאי להעמיק. העומק האידאלי לדעתי הוא 22-25 מ' כי אז נשמרת תחושת הקיר (ב-30 אתה כבר קרוב לתחתיתו). מצד שני דרך המשי רדוד הוא גם מסלול נהדר (ובלילה - מומלץ) ואפש רלקצ בעומק ולשים יותר דגש על הרדוד.
בשעות פעילות הסירות למצפה יש לנקוט משנה זהירות.
תיהנו!
אבי
דרך המשי - עומק? זמן? מיכלים?
דרך המשי התחילה בגלל עובדה פשוטה:
השמורה הסגורה באילת מתחילה בחוף בן הרוש, והיא סגורה לכניסה חופשית מהחוף - אל המים עד חוף המגדלור. בסך הכל משהו כמו 1.7 עד 2 קילומטר.
החלק היפה ביותר באילת לצלילה נמצא בערך באמצע הדרך הזו ונקרא הגנים היפניים. יש ריפים יפהפיים גם מבחינת האלמוגים וגם מבחינת הדגים בחלק הרדוד (2-6 מטר) וגם בחלק העמוק (20-45 מטר).
כדי להגיע לשם מבלי לעבור על תקנות רשות שמורות הטבע יש לשחות לכיוון הגנים היפניים או מחוף בן הרוש דרומה או מחוף המגדלור צפונה.
במהירות צלילה רגילה (או שנירקול/טילוף מעל המים) לצורך הנאה מהנוף התת מימי 2 קילומטר אלה לוקחים בערך שעתיים. המספרים הם גסים ביותר ואפשר לשנות אותם בצורה דרסטית אם שוחים מאד מהר או מאד לאט, אם יש זרם חזר לכיוון מסויים ואם משתמשים בסקוטרים מתחת למים. אבל אלה המספרים הסבירים לצלילה/שחיה להנאה ולא לצורך שבירת שיאי מהירות בטילוף.
מהמספרים האלה נובע כל השאר:
מישהו שמסוגל לצלול שעתיים בעומק של 30 מטר עם מיכל 10 ליטר (חזי?
) יכול לעשות את דרך המשי כך שהוא יירד לעומק 30 מטר באיזור בן הרוש וייצא משם באזור המגדלור. תהיה לו בעיה כמובן עם דקומפרסיה מטורפת, אבל אולי האויר יספיק לו.
מישהו שיודע שמיכל אויר או ניטרוקס רגיל, בצלילה בעומק ממוצע 17 מטר, מספיק לו בערך לשעה, יטלף את הקילומטר הראשון מחוף בן הרוש עד קצת לפני אורכידיאה, שם יצלול ויצלול את השאר, תוך תכנון נכון של זמן, עומק, עליה מתונה וכו'.
כל קומבינציה אחרת אפשרית בהתאם לנתונים הנ"ל. למשל אפשר לרדת לעומק של 5 מטרים בגשר השני, לצלול בכל הגנים הרדודים בעומק זה, להעמיק לאיזור 20-30 מטר לפני המצפה, לראות את הגנים העמוקים למשך עוד 20 דקות, ולעלות לעומק רדוד של 5-10 מטר לחלק האחרון השומם למדי. דורש צריכת אויר טובה ומעלה. אפשר לקצר את החלק העמוק. אפשר להאריך את הטילוף עד אורכידיאה ואז לצלול יותר זמן בעומק.
כל מתכון מדויק יותר מגיע מנסיון של צולל זה או אחר, ומבוסס על צריכת האויר האישית של אותו צולל, מהירות הצלילה שלו, העדפותיו לעומק או רדוד וכו' ומי שחושב שיוכל ליישם מתכון מדוייק כלשונו - טועה. בפעם הבאה שהוא יצלול שם, הוא יתאים זאת יותר מדויק ליכולתו, לצריכתו, לנפח המיכל שלו וכו'.
מקווה שעזרתי במשהו.
דרך המשי התחילה בגלל עובדה פשוטה:
השמורה הסגורה באילת מתחילה בחוף בן הרוש, והיא סגורה לכניסה חופשית מהחוף - אל המים עד חוף המגדלור. בסך הכל משהו כמו 1.7 עד 2 קילומטר.
החלק היפה ביותר באילת לצלילה נמצא בערך באמצע הדרך הזו ונקרא הגנים היפניים. יש ריפים יפהפיים גם מבחינת האלמוגים וגם מבחינת הדגים בחלק הרדוד (2-6 מטר) וגם בחלק העמוק (20-45 מטר).
כדי להגיע לשם מבלי לעבור על תקנות רשות שמורות הטבע יש לשחות לכיוון הגנים היפניים או מחוף בן הרוש דרומה או מחוף המגדלור צפונה.
במהירות צלילה רגילה (או שנירקול/טילוף מעל המים) לצורך הנאה מהנוף התת מימי 2 קילומטר אלה לוקחים בערך שעתיים. המספרים הם גסים ביותר ואפשר לשנות אותם בצורה דרסטית אם שוחים מאד מהר או מאד לאט, אם יש זרם חזר לכיוון מסויים ואם משתמשים בסקוטרים מתחת למים. אבל אלה המספרים הסבירים לצלילה/שחיה להנאה ולא לצורך שבירת שיאי מהירות בטילוף.
מהמספרים האלה נובע כל השאר:
מישהו שמסוגל לצלול שעתיים בעומק של 30 מטר עם מיכל 10 ליטר (חזי?
מישהו שיודע שמיכל אויר או ניטרוקס רגיל, בצלילה בעומק ממוצע 17 מטר, מספיק לו בערך לשעה, יטלף את הקילומטר הראשון מחוף בן הרוש עד קצת לפני אורכידיאה, שם יצלול ויצלול את השאר, תוך תכנון נכון של זמן, עומק, עליה מתונה וכו'.
כל קומבינציה אחרת אפשרית בהתאם לנתונים הנ"ל. למשל אפשר לרדת לעומק של 5 מטרים בגשר השני, לצלול בכל הגנים הרדודים בעומק זה, להעמיק לאיזור 20-30 מטר לפני המצפה, לראות את הגנים העמוקים למשך עוד 20 דקות, ולעלות לעומק רדוד של 5-10 מטר לחלק האחרון השומם למדי. דורש צריכת אויר טובה ומעלה. אפשר לקצר את החלק העמוק. אפשר להאריך את הטילוף עד אורכידיאה ואז לצלול יותר זמן בעומק.
כל מתכון מדויק יותר מגיע מנסיון של צולל זה או אחר, ומבוסס על צריכת האויר האישית של אותו צולל, מהירות הצלילה שלו, העדפותיו לעומק או רדוד וכו' ומי שחושב שיוכל ליישם מתכון מדוייק כלשונו - טועה. בפעם הבאה שהוא יצלול שם, הוא יתאים זאת יותר מדויק ליכולתו, לצריכתו, לנפח המיכל שלו וכו'.
מקווה שעזרתי במשהו.
מעשי, אבל
בהחלט אפשר לצלול מהמגדלור דרך האוניברסיטה עד המצפה וסביבתו, וחזרה. אני עושה זאת לעתים.
נכון שמשם אפשר להמשיך ברדוד לאורך השמורה עד סופה או עד סוף האווויר ולסיים בטילוף/שנירקול, או אפילו לשלב גיחה לגנים היפניים אבל אז די וודאי שיהיה צורך בטילוף לבן הרוש.
חסרון גדול הוא בכך שבאילת לרוב הרוח צפונית וזה אומר שקטע הטילוף בסיום הוא נגד הרוח והגלים: לא כל כך נעים וגם קצת קשה.
שורה תחתונה: לא הייתי עושה זאת. אם לא דרך המשי, אז עדיף מסלול הלוך-חזור אם לגנים היפניים מבן הרוש, או למצפה וסביבותיו מהאוניברסיטה.
בשתי האפשרויות, אם יש זרם טוב אפשר לשנות תכנית תוך צלילה ולהמשיך הלאה.
בהחלט אפשר לצלול מהמגדלור דרך האוניברסיטה עד המצפה וסביבתו, וחזרה. אני עושה זאת לעתים.
נכון שמשם אפשר להמשיך ברדוד לאורך השמורה עד סופה או עד סוף האווויר ולסיים בטילוף/שנירקול, או אפילו לשלב גיחה לגנים היפניים אבל אז די וודאי שיהיה צורך בטילוף לבן הרוש.
חסרון גדול הוא בכך שבאילת לרוב הרוח צפונית וזה אומר שקטע הטילוף בסיום הוא נגד הרוח והגלים: לא כל כך נעים וגם קצת קשה.
שורה תחתונה: לא הייתי עושה זאת. אם לא דרך המשי, אז עדיף מסלול הלוך-חזור אם לגנים היפניים מבן הרוש, או למצפה וסביבותיו מהאוניברסיטה.
בשתי האפשרויות, אם יש זרם טוב אפשר לשנות תכנית תוך צלילה ולהמשיך הלאה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.