לא התכוונתי לזה ככה,
מתמטיקה, בשבילי לפחות, הוא נושא שלא נותן לי שום שמץ של הבנה. מאותו מקום יכולתי לומר הסיטוריה, שמשמעותה שינון. אולי באמת הייתי צריכה לומר היסטוריה, אבל אני ממש *ממש* שונאת מתמטיקה. ><;; אני בוחרת ללבוש בגדים זולים, אבל גם מהכרח. אני לא רוצה להתחיל לברבר לך על הבעיות הכספיות שיש למשפחה שלי, כי תאמיני לי, הם ענקיים, אבל אני אומר שזה לא הוגן כלפי אנשים שיכולים להרשות לעצמם בגדים יוקרתיים. אני רואה ילדה בגילי הולכת עם שמלה יפה מקסטרו שעולה 500 ומשהו שקל ואני מקנאת, וגם אני רוצה, וזה קשה לחשוב כמה שזה לא יהיה הוגן לומר לה שהיא לא יכולה ללבוש שמלה יקרה בגלל שילדה אחרת בכיתה שלא לא יכולה לקנות אותה גם-כן. יש כאלו שיכולים ויש כאלה שלא. באמת, החיים ממש לא הוגנים. אבל לדעתי זהו העיקרון האמיתי שצריך לעבור בלימוד בבית ספר: כשתסיימי בית ספר, כשתסיימי צבא ותלכי לעבוד, תלכי לראיון עבודה ותתחרי עם עוד מישהי על עוד תפקיד. ובזמן שאת לבושה בסחבות והיא בבגדי מעצבים, מי תקבל את העבודה? זה *לא הוגן*, אבל שם לא יפסיקו ויתנו לשתיכן תלבושת אחידה. תלבושת אחידה לא מסמלת שיוויון, אלא שייכות לבית ספר. איפור, תכשיטים, וכל אחת יכולה להרשות לעצמה את זה? יש תכשיטים שאני רוצה, זה אומר שאני יכולה? לא. החיים לא הוגנים, ונסתדר, אבל כל אחד עם סגנונו ולא עם יד כפוייה מסביב לגרון. אה, ועוד דבר, גם בבית ספר שלי יש עשירים [כקורח, אגב] ויש כאלו בלי שקל בבנק. יש אופנות חולפות, בגדי מעצבים, בגדי יד שנייה, אנשים יחפים ואנשים עם תיקי פרדה. כל אחד שווה בעיניו של חברו בבית ספר המסויים הזה? לא. אין מה לעשות. דמוקרטיה לא יכולה ללכת עם קומוניזם, ולקומוניזם אין מקום בבירוקרטיה של חיינו.