תגובה
אוקיי-הבנתי את מה שאמרת לגבי בית הספר וההקלות בתשלומים,ואני אתייחס לזה באופן פרטי,גם כי אני חושבת שהחינוך הוא הצעד הראשון לתחילתה של "מהפיכה" כלשהי, וגם כי ההקלות בתשלומים לא מסיימות את דעתי בעניין. נכון,הקלות צריכות להיות. אולם הן לא יעזרו,כאשר הילד נמצא בבית הספר ולא עושה כלום. אין לו מוטיבציה להתקדם. אני בטוחה שלרוב הפורום עזרו בשיעורים בבית,ועדיין. והרבה גם לוקחים שיעורים פרטיים. עזרה בחינוך,ועזרה ממשית,לא מסתיימת בהקלות. היא צריכה להיות מאסיבית. חינוך הוא לא רק בית ספר. לפני שילד יוכל להבין מה קורה בכתה ולנצל את היכולות שלו,הוא צריך להבין איך מתנהגים בכתה. והוא צריך לדעת להקשיב. הוא צריך מסגרת של אחר הצהריים. וזה לא פחות חינוך. זהו תחום שבעיני,על אף כל המועדוניות והכל,לא מושקעים בו מספיק משאבים. ודאי שאינני מציעה שהם יחיו על תרומות של אוכל ישיר. אבל אני חושבת שכל תרומה מקלה על מצבן. מצדי שתרומות המזון יהיו לכלמיני מועדוניות ומתנסים,למען ישקיעו את כספם המועט בפעילויות חינוכיות מורחבות ושיגדילו את מספר השעות שבהן הם פועלים. על משפחות חד הוריות לדעתי יש להקל מבחינת עבודה...ועל זה אני כן חושבת שצריך להתעכב בחוק (כמובן שיש כלמיני נקודות כמו גיל הילדים וכו',אבל באופן כללי יש להתחשב בהן בתחום הזה). אגב,שמתי לב שמאמהות חד הוריות הגענו למשפחות מצוקה (לא תמיד חופף). אני לא מבינה למה משפחה חד הורית לא נכללת עם שאר משפחות המצוקה. עובדה שהגענו לזה בדיון. לא צריך לתת מראש מענקים למשפחות הללו,אלא אם כן הן עומדות בתנאים של משפחת מצוקה כפי שהם היום (אם בכלל יש כאלה). נכון שהתכנון הכספי הוא לא מה שיציל אותן מהבוץ,אבל זו התחלה. ויותר מכך,זו הנחלה של ערכים לילדים. סדר עדיפויות הוא דבר שיידרש גם לאחר מתן המענק. בעיני כל הורה במצוקה שמעשן,פשוט גוזל אוכל מפי ילדיו. פשוט ככה. כן,זה דמגוגי,אבל זה נכון. ובקשר לרווחיות- כשאדם (לפחות זה ככה אצל עצמאיים,אני מניחה שזה ככה גם לגבי חברות..) תורם סכום כלשהי, זה מוכר לו במס (אני ארחיב ליתר בטחון כדי להבהיר- יש דברים שמס הכנסה "מכיר" בהם כהוצאות עבודה,והוא מחזיר את מחירם,לעיתים חלק ממחירם,בסוף השנה כשיש את הדווח השנתי למס ההכנסה. עכשיו,אם אני כאזרח תורם,ואז המדינה מחזירה לי את זה..מה עשיתי? איפה התרומה? טלטול
טלטול
