דניסים, דניסיםםםם.........
וואלה, כולם חוגגים בחוף הבית שלי ואני לא?? יציאה מהירה ב- 4:50 מהבית, ראובן סטיק לייט לוחץ על הדוושה ובתוך זמן קצר (5:10) אנחנו מסדרים ת'ריגים לדיג דניסים על חכות זרזור (!?). האמת שחשבנו שבשעה כזו השמש כבר תזרח אולם רק ב- 5:25 בערך ניתן היה לומר שהבוקר עלה. עננות גבוהה, גאות וים עובד קלות, גלים בסוול מסודר של עד 30 ס"מ. עולים על הריף, מחפשים סימנים כלשהם לאן להטיל קודם ולבסוף מתמקמים על הריף (מול המערות) כשראובן מטיל דרומה ואני לכיוון דרום מערב. לא חלפה דקה........................! ראובן עם דניס אחד על החוט, קצה חכה שבור ותוך כדי ההתנהלות גם הדניס מתחכם ובורח. ראובן עם פרצוף של "עם פתיחה כזאת, אני חוזר הביתה..." אבל מהר מאוד החכות שוב במים והדניסים עולים לסל. ראובן מוציא אותם אחד אחד ואילו אצלי עלו שניים שניים (תיכף אפרט את הסיבה), לאחר כשעתיים וחצי אינטנסיביות נרגעו האכילות וכמעט ולא נותר פתיון. כאן החלטנו לקפל ולחזור לשגרת היום יום. סה"כ נדוגו לא מעט דניסים בגדלים מאוד דומים כשהגדולים מתקרבים לחצי ק"ג (הערכה) והקטנים יותר בגודל של מנה נאה לסועד. מספר מסקנות מהיום: הריג שהעדפתי לבנות פעל מצוין באופן הבא (עד שנתפס בסלעים ונקרע) - חוט ניילון 30 איכותי באורך מטר וחצי, כשבקצהו משקולת קטנה (כ- 30 גר') ומעל המשקולת שני קרסים. הכוונה הייתה ליצור מצב שברגע שהמשקולת נחה על הקרקע, הרפיה קלה של החוט תאפשר לחוש כל נגיעה של הדניס. הריג נבנה ע"ג חכת זרזור שהוסיפה משמעותית למימד הרגישות וההנאה בעת תפיסה. אצל ראובן נתפסו ותר מאשר בחכתי (למרות שיצאו באצלי בזוגות), הסיבה לכך נעוצה (ללא ספק) בעובדה שראובן עבד עם חוט ראשי ניילון ואילו אצלי הקרסים היו מותקנות על חוט בד 25 שדיי הרתיע את הדגים (מים שקופים - אם לא היו בסביבת הריג שלי מספר דניסים, פשוט לא נגעו בפתיון). על תולעים, לא נגעו וחשוב לחתוך את הגמברי במידה הנכונה לקרס. ציוד: חכת זרזור לידר סנסור 3.60, 20-75 + רולר סטראדיק וחוט בד פייר ליין 25. בתכלס, אפשר לומר בכנות שכבר הרבה זמן לא נהננו כך מדיג! בהצלחה לכולם.
וואלה, כולם חוגגים בחוף הבית שלי ואני לא?? יציאה מהירה ב- 4:50 מהבית, ראובן סטיק לייט לוחץ על הדוושה ובתוך זמן קצר (5:10) אנחנו מסדרים ת'ריגים לדיג דניסים על חכות זרזור (!?). האמת שחשבנו שבשעה כזו השמש כבר תזרח אולם רק ב- 5:25 בערך ניתן היה לומר שהבוקר עלה. עננות גבוהה, גאות וים עובד קלות, גלים בסוול מסודר של עד 30 ס"מ. עולים על הריף, מחפשים סימנים כלשהם לאן להטיל קודם ולבסוף מתמקמים על הריף (מול המערות) כשראובן מטיל דרומה ואני לכיוון דרום מערב. לא חלפה דקה........................! ראובן עם דניס אחד על החוט, קצה חכה שבור ותוך כדי ההתנהלות גם הדניס מתחכם ובורח. ראובן עם פרצוף של "עם פתיחה כזאת, אני חוזר הביתה..." אבל מהר מאוד החכות שוב במים והדניסים עולים לסל. ראובן מוציא אותם אחד אחד ואילו אצלי עלו שניים שניים (תיכף אפרט את הסיבה), לאחר כשעתיים וחצי אינטנסיביות נרגעו האכילות וכמעט ולא נותר פתיון. כאן החלטנו לקפל ולחזור לשגרת היום יום. סה"כ נדוגו לא מעט דניסים בגדלים מאוד דומים כשהגדולים מתקרבים לחצי ק"ג (הערכה) והקטנים יותר בגודל של מנה נאה לסועד. מספר מסקנות מהיום: הריג שהעדפתי לבנות פעל מצוין באופן הבא (עד שנתפס בסלעים ונקרע) - חוט ניילון 30 איכותי באורך מטר וחצי, כשבקצהו משקולת קטנה (כ- 30 גר') ומעל המשקולת שני קרסים. הכוונה הייתה ליצור מצב שברגע שהמשקולת נחה על הקרקע, הרפיה קלה של החוט תאפשר לחוש כל נגיעה של הדניס. הריג נבנה ע"ג חכת זרזור שהוסיפה משמעותית למימד הרגישות וההנאה בעת תפיסה. אצל ראובן נתפסו ותר מאשר בחכתי (למרות שיצאו באצלי בזוגות), הסיבה לכך נעוצה (ללא ספק) בעובדה שראובן עבד עם חוט ראשי ניילון ואילו אצלי הקרסים היו מותקנות על חוט בד 25 שדיי הרתיע את הדגים (מים שקופים - אם לא היו בסביבת הריג שלי מספר דניסים, פשוט לא נגעו בפתיון). על תולעים, לא נגעו וחשוב לחתוך את הגמברי במידה הנכונה לקרס. ציוד: חכת זרזור לידר סנסור 3.60, 20-75 + רולר סטראדיק וחוט בד פייר ליין 25. בתכלס, אפשר לומר בכנות שכבר הרבה זמן לא נהננו כך מדיג! בהצלחה לכולם.
