דניאל אינו מלאך
אלא כפי שפורט לעיל. הספר הינו מיוחד בהיותו, ככל הנראה, המאוחר ביותר שנכנס למקרא (נכתב כנראה בתקופת המקבים), וכן בהיותו היחיד כמעט המשתמש בז'אנר של חזיונות אלגוריים (חזון הפסל וארבע החיות למשל) בשונה מהנבואות הקדומות, וכן במשקל הרב יחיסית שהוא מעניק למלאכים לעומת האל: זהו אחד הספרים הבודדים במקרא, ואולי היחיד, בו נזכרים שמות מלאכים. גבריאל ומיכאל ("השר הגדול") נזכרים בו לראשונה (ורק בו). בספרות יהודית חיצונית (שבחלקה קודמת לספר דניאל) נזכרים מלאכים רבים אחרים, וכמובן בספרות המאוחרת יותר - המשנה, התלמוד והמדרשים. השמות השכיחים ביותר הם מיכאל (בד"כ נחשב לשרם של ישראל) וגבריאל (בד"כ שר צבא ו/או שר האש). אשמח לדעת היכן לראשונה נזכרים מלאכים כ'שומרי ראש', והיכן נזכר שאלו דוקא שלושה אלה. אמנם מלאכים רבים מספור נזכרים בספרות רבנית למיניה, ובייחוד בספרות ההיכלות והמרכבה (היכלות רבתי וזוטרתי, מעשה מרכבה, מרכבה רבה, 'חנוך העברי', ראויות יחזקאל ועוד) אך בד"כ הם תופסים מקום בהיררכיה השמיימית כשוערים, משוררים, נושאי מרכבה, שרי פַּנים וכו'. בזוהר (שהוא חיבור מאוחר בהרבה מאלה שנזכרו עד כה) נזכר כמה פעמים כי שני מלאכים מלווים את האדם כל ימיו, אך לא נזכרים שמותיהם (וזו כנראה הרחבה של האגדה על שני מלאכים המלווים את האדם בערב שבת לביתו). כן נזכרת שם לפעמים קבוצה של ארבעה מלאכים: מיכאל, גבריאל, רפאל ואוריאל/נוריאל כמלאכי השכינה. כמו כן, מניין שאבת את תיאור מיקומם היחסי של 'שומרי הראש'? אני יכול לחשוב כרגע רק על ''קריאת שמע שעל המיטה', אך שם מופיע: "בשם ה' אלהי ישראל, מימיני מיכאל, ומשמאלי גבריאל, ומלפני אוריאל, ומאחורי רפאל, ועל ראשי שכינת אל" - ניסוח שנראה לי קבלי מובהק. ביייחוד החזרה ג' פעמים על נוסחה זו (וכן על הפסוקים שלפניה) מעלה ניחוח עז של השבעה מאגית. בשורות טובות!