דמות רעות? האמנם?

tapas tapas

New member
נו טוב...

אני עדיין חושב שאי אפשר לדעת מה עובר לאדם מרושע בראש מבלי שהיית כזה מרושע בעצמך לפחות במידה מסויימת. איך את יכולה לדעת שהתאורים של הדמויות המרושעות שלו בספר באמת אמינים ביחס לאנשים כאלה בעולם האמיתי? אם זה היה כל כך פשוט להבין אנשים מרושעים אז אולי הפסיכולוגים כבר היו מוצאים דרכים יותר טובות לטפל או לזהות כאלה אנשים לפני שהם עושים כל מיני מעשים כאלה.
 

Super Monkey

New member
אתה ממש מקשקש שטויות במיץ

אתה רוצה לומר לי שקווין ספייסי ששיחק רוצח פסיכוטי בשבעה חטאים הוא בן אדם רע עם נטיות רצחניות? אנתוני הופקינס אוהב לאכול בני אדם? שחקני קולנוע כל הזמן משחקים דמויות רעות בסרטים בצורה טובה ומשכנעת, אתה רוצה לומר לי שהם אנשים רעים עם נטיות רצחניות? לפי הטענה שלך כל הסופרים, התסריטאים, הבמאים, השחקנים ומי שמתעסק ביצירת דמויות רעות הוא רשע בעצמו. אם תיקח שניה לחשוב על זה תבין את השטות שפלטת פה. לשחקן במשחקי תפקידים, בדיוק כמו לשחקן קולונוע, אין בעיה ליצור דמות רעה ואיכותית במשחק ואחר כך ללכת להתנדב בצער בעלי חיים. ממש ממש אין קשר.
 

tapas tapas

New member
כנראה שקראת את מה שכתבתי מחוץ

להקשר. אמרתי כבר שאפשר להציג דמות רעה בצורה לא לא אמינה. אם לא מוסיפים פרטים שהם לא אמינים. אני התייחסתי לספרים שבהם כתובות גם המחשבות והרגשות שלהם בסיפור. אני אתן דוגמא יותר טובה. נניח אפשר לעשות סרט או לשחק דמות שלוקחת הרואין. אבל אתה חושב שאדם שאף פעם לא לקח הרואין באמת יכול לדעת מהי התחושה של לקחת הרואין או מה עובר לבן אדם כזה בראש? אני חושב שלא.
 

Super Monkey

New member
הבנתי טוב מאוד את ההקשר שלך

ואני עדיין טוען שלא צריך לרצוח בן אדם כדי להבין בדיוק מה עובר לרוצח אחד לאחד בראש. אפשר לנהל מחקר מאוד מעמיק על רוע בלי באמת להיות רשע.
 

tapas tapas

New member
O_O

ממש לא מסכים איתך. אנחנו מאוד רחוקים מלהבין איך המוח שלנו פועל. במיוחד בדברים שקשורים לרגשות.
 

Nihau

New member
לא צריך להבין איך מוח פועל

אתה לא צריך להבין איך מערכת העיכול שלך עובדת כדי להצליח לשחק באמינות אדם רעב עד עילפון. אתה רק צריך לזכור את תחושת הרעב הכי חזקה שלך- כאדם שלא סבל מעולם רעב אמיתי- רק כנקודת התחלה להבנת ההרגשה. על זה אתה בונה את ההבנה השכלית שלך מתוך מחקרים ספרותיים על ההשפעות הרפואיות של רעב כבד על הגוף וקריאת ראיונות עם אנשים שחוו רעב כזה קשה. שלושת אלה ביחד יתנו לך יכולת לשחק דמות מורעבת בצורה אמינה למדי- בתלות כמובן ביכולת המשחק שלך. לדעתי יהיה לי יותר קשה לשחק דמות אימפולסיבית מאשר דמות מרושעת. כי אני לא אישיות אימפולסיבית כל כך ולעומת זאת לכולנו ישצדדים אפלים יותר ופחות בחיים עליהם אפשר ללמוד ולחקור לרוחב ולאורך כדי לראות לאן הם מגיעים. דווקא משחק דמות כזה מלמד אותך הכי טוב למה הדרך הזאת בעצם לא מתאימה לחיים האמיתיים בתוך החברה והסביבה שאתה מעריך בחייך.
 

tapas tapas

New member
בכל זאת

כל אדם יגיב בצורה שונה לרעב. לא רק שאנחנו לא מבינים איך המוח שלנו עובד מבחינה מדעית, אנחנו גם לא מבינים איך המוח או הנפש שלנו עובדים מבחינה פסיכולוגית. המון אנשים מרגישים אהבה, ועדיין אף אחד לא יוכל להסביר לך במדיוק מה זה אהבה. אז יודעים שיש כימקלים במוח שקשורים לזה, אבל זה עדיין רחוק מלהסביר מה זה אהבה. בא ניקח דוגמא קיצונית, את חושבת שתוכלי להסביר לעיוור מלידה מה זה צבעים? טוב נראה לי שאני אפסיק להתווכח על זה לזמן הקרוב.
 

DDN

New member
המפף. אדריאן לא היה סתם ג'ינג'י

הוא היה גם ג'ינג'י באופי. . . .
 

Nihau

New member
אינטואיציה

והמשחק שלי נהנה מהתוצאות. אני לא צריכה לדעת בדיוק מבחינה שכלית מה עובר לדמות בראש ובלב כדי לשחק אותה נכון. אני קובעת דמות ואז משחקת אותה מבפנים והיא משוחקת נכון. בבחירת התנהגות הדמות מוך רשימת אופציות בראש האפשרויות המוטעות צורמות לי בהרמוניה הפנימית מול קונספט הדמות שלי ולא נבחרות. אם אני אשב לחשוב על זה אני אתן את כל התשובות הנכונות של הדמות להתנהגות שיכולה לפעמים להראות מוזרה. דוגמא טובה לכך היא הלחץ של ניהאו לחזור הבייתה סתם ככה שבדיאבד התברר כבדיוק התזמון של התקפה על הבית בידי אוייב פרטי של ניהאו, רצח המנטור שלה, חטיפת הבת שלה והדבקת כל השבט במגיפה קטלנית. אינטואיציה. אני מדענית חוקרת במקצועי בחיים האמיתיים ודרך המחקר היא לי דרך חיים. מתוך הבנה עמוקה על איך מנתחים עולם בהגיון בלבד אני יכולה להגיד בטחון שההגיון הקר והשכל המחושב אינם הכלי היחיד שיש לי כדי לבצע דברים ולהגיע לפתרון הנכון. את המבנה של טבעת בנזן גילו בחלום אחרי חודשים של ניסיונות לפענח איך זה עובד. אינטואיציה היא דרך פנימית לנתח את הנתונים שמשתמשת בכישורים של המוח שלך אותם אתה לא יכול לשים על נייר. בדיוק כפי שלתפוס כדור ביד שמאל לא דורש ממך לחשב את ההבדלים הפיסיקליים בין יד ימין ליד שמאל שלך וזווית הכדור ושאר בליסטיקה- זה נחוץ לך רק אם אתה רוצה שרובוט יעשה את זה. אתה נהנה ממוח בעל יכולות הרבה יותר מורכבות שלא מטריח אותך ב"איך" אלא פשוט מבצע את ההוראה שמאפשרת ליד שמאל לתפוס את הכדור. אתה אפילו לא חושב על זה מבחינה מודעת. מעולם לא פגשתי מישהו שבעת משחק טניס יחשוב "עוד 3.7 מעלות לכיוון נ.צ 89 על 125" זה בדרך כלל עובד ככה "הינה זה בא ו..." מכה בכדור "לשם, יש!" אנשים שמצליחים לקלוע עם קשת למטרה שנמצאת 120 מטר מהם עושים את זה עם הרגש והלב ולא עם המוח המתמטי שלהם. הם זוכרים את המטרה, מתאחדים איתה, עם החץ, עם הקשת... ברגע השחרור החץ לא רק שהם לא נושמים, הם גם מחסירים פעימת לב. בדקו את זה גם בקשתים מקצועיים וגם בצלפים מקצועיים. כולם אומרים את אותו הדבר. אותו דבר ביכולת לשחק ג'ינג'י גם בעטרת הראש וגם באופי, פיראט מאלאזי מודרני מזדקן, ערפדית אנושית, מנהיגת ואלר ואת כל שאר הדמויות העתידיות שלי. אני אסיים כעת את ההרצאה על "זן ואמנות משחק התפקידים" ואצטט את ג'וג'ו חלאסטרה "ותחשבו על זה"
 

Nihau

New member
Kain is Deified

The clans tell tales of Him, few know the truth. He was mortal once, as were we all, yet His contempt for humanity drove Him to slay the Pillar Guardians and refuse the sacrifice, thus condemning the world to corruption and decay, under His iron fist rule. Raising His vampire progeny and building the Empire on the living blood of domesticated humans...​
לכל מי שמזהה את הפתיחה- זה אכן לקוח מאיפה שאתם חושבים שזה לקוח. היה צורך לשנות את ההמשך כמובן אחרי הכל if I were blue I would die בחרתי דווקא את הדמות הזו היא שיש לה מקורות נגישים ועולם ידוע ובכל זאת בחרתי תקופה עליה לא ידוע כלום בעצם אבל המטרה ידועה: להקים אימפריה ערפדית.
 
מזכיר לי אמרה של היינלין:

"אויבך לעולם אינו נבל בעיני עצמו, זכור זאת וזה יקל עליך להפוך אותו לידידך.אם אתה לא מסוגל לעשות את זה הרוג אותו במהירות וברחמים האפשריים"
 

Super Monkey

New member
סוגים של רוע

יש כמה ארכטייפים של רשעים, שאצל כל אחד מהם הרוע נובע ממקור שונה: הרשע האינטרסנט - מקור הרוע שלו נובע מהצורך לקידום אישי ולכן מעשיו הרעים יתבטאו בלהיפטר מאנשים העומדים בדרכו, חפים מפשע או לא, על ידי שקרים מזימות ורצח. הרשע האידיאליסט - הוא פשוט מאמין שמערכת הערכים בה אנו מאמינים לקויה. הוא רואה את העולם מזווית שונה ומאמין בכל מיני רעיונות כמו "טיהור האנשות על ידי הרס וחורבן". רשע מהסוג לא בהכרח חייב להיות אנוכי ומסוגל בהחלט להקריב את חייו בשביל הרעיונות בהם הוא מאמין. הרשע הפסיכוטי - סוג של חניבעל לקטר, לך תדע מה עובר לו בראש... במשחק בחבורה הכי קל ליישם את דמות הרשע האידיאליסט. הקו שלו צפוי וברור (אפילו שהוא מעוות) ומבוסס על איזשהי מערכת ערכים. הסוגים האחרים של הרשעים פשוט לא צפויים ועלולים ליצור חיכוכים בין השחקנים. אם אחד משחק רשע אינטרסנט ודמות שחקן אחרת תעמוד בדרכו, הוא יפטר ממנה. בדרך כלל שחקנים לא אוהבים ששחקן אחר הורג להם את הדמות ולכן הם ישמרו טינה לדמות (ולשחקן) גם כשיחזרו למשחק עם דמות חדשה... כאב ראש לשחקנים, לשה"ם וסתם דבילי.
 
אנשים מתלהבים מדמויות "רעות" רק

בגלל שרגילים לחשוב על דמויות באופן שטחי. ברור שכשמשווים בין "ילד טוב ירושלים"* לבין "הנוכל הערמומי והמרושע" אז האופציה השניה נראית הרבה יותר מלהיבה ומרתקת, בעוד שהילד טוב ירושלים נשמע כמו דמות מאוד משעממת למשחק. אבל זה בכלל לא צריך להיות כך. אנשים טובים במציאות הם בדרך כלל רחוקים מלהיות ילד טוב ירושלים. גם לאנשים טובים יש הרבה קונפליקטים בחיים, לא תמיד הכל שחור ולבן, לפעמים הם נכשלים במעשים רעים, לפעמים הם צריכים לבחור בדילמה מוסרית שאף אחת מהאופציות אינן בהכרח "רעות" או "טובות", ולפעמים הם פשוט לא מצליחים לקיים את האידיאלים שבהם הם מאמינים. בקיצור, דמות "טובה" לא חייבת להיות משעממת. הכל תלוי באופן שבו משחקים אותה. אבל בכל אופן אינני מקבל את הקביעה שלך ש"דמויות רעות הן לא באמת רעות". כמובן שכמו שאמרתי לא תמיד הכל בחיים הוא שחור ולבן, אבל באופן עקרוני אני די מתנגד לקביעה הגורפת שמוסר הוא עניין יחסי, אין באמת רע וטוב וכל שאר הלהג הפוסטמודרניסטי שמקובל לצטט כיום. בסופו של דבר יש אנשים שהם בבסיסם "רעים", אנשים אנוכיים שלא אכפת להם מהזולת ודואגים רק לעצמם, ולעומת זאת יש אנשים טובים שמוכנים להקריב מעצמם ולדאוג גם לאנשים אחרים. נכון שיש גם הרבה גוונים של אפור, אבל עדיין זה לא אומר שהכל יחסי. ------ * זה נראה לי התרגום הטוב ביותר למונח goody two shoes
 

Sabre Runner

New member
אין שחור ולבן.

אז יש לך את אלה שיעשו מה שצריך כשיגיע הזמן, יש לך את הגיבורים שלא מוכנים לקבל את המצב הגרוע, יש לך את הגיבורים האמיתיים (שלפי דעתי הם דמויות מעניינות) שיעשו כל מה שצריך למען מטרה שהם רואים כחשובה (ע"ע ג'ק באואר ואירוע "הלעקור עין עם סכין קרב כדי שיגלה לי מה שאני צריך לדעת), ואז יש לך את אלה שרואים את המוסר בצורה אחרת, את הסוציופטים והפסיכופטים. לא נראה לי שאחד מהם יגדיר את עצמו כרע. ולא נראה לי שמי שבאמת מסתכל לעומק יוכל להגדיר אותם כרעים.
 
הבעיה הגדולה עם התפלספות

(ואני מדבר בתור אחד שלמד ולומד הרבה מאוד פילוסופיה) - היא שהיא בדרך כלל לא עומדת במבחן המציאות. אפשר להתפלסף הרבה מאוד על כך שאין כזה דבר "רע" ו"טוב", שהכל יחסי, שאין אמת אחת בלה בלה בלה... השאלה היא, אם למשל תלך ברחוב ו(חלילה וחס) יגש אליך מישהו וסתם ככה יכניס לך מכות. לא כי עשית לו משהו רע אלא סתם כי בא לו להרביץ למישהו. זה לא תסריט רחוק מהמציאות, כולנו קוראים בעיתון חדשים לבקרים על מקרים של דקירות סכין ללא שום סיבה או תכלית. דברים כאלה מתרחשים כל הזמן. אם כן, איך אתה תגדיר אדם כזה? האם תתחיל להתפלסף על כך שאין בעצם רע וטוב, ושאין לנו זכות מוסרית לשפוט את מי שהכניס לך מכות, שהכל יחסי, שאין אמת וכו' וכו'? או אולי פשוט תגיד שמדובר על אדם רע?
 

Sabre Runner

New member
אני חושב שאלה פסיכופטים, סוציופטים.

פסיכופטים - אנשים המאופיינים כחסרי אמפתיה או מצפון בעלי שליטה גרועה באינסטינקטים והתנהגות מניפולטיבית. סוציופטים - בעלי הפרעה נפשית אנטיסוציאלית. בקיצור אנשים לא נורמליים, מבחינת לא מוכנים לחיות בהתאם לחוקים של חברה נורמלית. האם אלה אנשים רעים? יכול להיות, יכול להיות שלא. למען האמת, אני מאמין שכן. אבל לכל אחד הגדרה שונה, לא? מישהו יכול להגיד שהוא בדרך כלל בן-אדם נחמד רק שיש לו מזג חם שהוא לפעמים לא שולט בו. מה שאני רוצה לראות זה אם אנשים נורמלים כמונו (למרות שחלק פה יטענו שהם לא) מסוגלים לתת את ההגיון לדמויות "רעות". זה לפי דעתי אחד השיאים במשחק תפקידים. לקחת דמות שאם היית פוגש בה בחיים האמיתיים היית מעדיף לתקוע לה כדור בין העיניים, ולהיכנס לנעליים שלה ולהגיון שלה, להצדיק אותה. אני במשחקי תפקידים, תמיד מחפש את מה שעוד לא נעשה, את מה שעוד לא עשיתי, את האתגר הבא למחוזות הדמיון שלי. הדמויות הרעות, זו ארץ שעדיין לא ביקרתי בה ואני מקווה שיש ממנה הסכם הסגרה.
 
למעלה