דמות רעות? האמנם?

[הבלש חסר הבית]

אפרופו איטליה הפשיסטית

במשך די הרבה זמן מדובר היה במשטר די בלתי-מזיק. מוסוליני הרג מעט מאוד אנשים בדרכו לשלטון, אבל שלל את החירויות. מדובר היה במשטר אנטי-ליברלי, וככזה מן הראוי להתנגד לו, אבל אין טעם לעשות לו דמוניזציית-יתר. בהיבט הזה פרנקו הספרדי, שצבר רקורד חיובי במערב עקב היותו אנטי-קומוניסט ומספיק חכם כדי לא להסתבך בברית עם היטלר (חוץ מהמחווה של "הדיביזיה הכחולה" שנשלחה להתפגר בחזית המזרחית לאות תודה על לגיון קונדור), היה הרבה יותר גרוע מאשר מוסוליני - יותר אנשים חוסלו לאחר עליית הפלנחה אספניולה לשלטון, מאשר הנופלים משני הצדדים במלחמת האזרחים. והרודנים הדרום-אמריקאים, יקירי המשטר הרייגניסטי, היו רצחניים פי כמה וכמה משני הנ"ל. היום אגב נוטים לשכוח את זה לאור הברית שלו עם היטלר, אבל בשנות ה20-30 מוסוליני היה סלבריטי עולמי ברמה של ביל קלינטון, ואף היה לו שיג ושיח עם ראשי התנועה הציונית. התעמולה הערבית עושה מטעמים משיחה בה הצהיר "אני ציוני", אבל נוטה לשכוח באלגנטיות שהפשיזם האיטלקי והפלנחיזם הספרדי (וגם הנאציזם) היוו מודל חיקוי והשראה לתנועות לאומיות ערביות כמו "מצרים הצעירה". זו הייתההדקה ההיסטורית. בפרק הבא - קיצוניים משולי הימין הישראלי חותמים על הסכם עם איטליה הפאשיסטית ובאים במגעים עם גרמניה הנאצית, בעוד שכמה שנים מאוחר יותר ולאחר קום המדינה כמה חבר'ה מהשמאל אוגרים נשק למקרה שהדוד ג'ו יקפוץ לביקור עם הצבא האדום ויסדר להם ג'ובים (שלא תגידו שאני משמיץ רק צד אחד במפה הפוליטית - אני משמיץ את כולם

).

 

[Nihau]

זה מזכיר לי סיפור עם יהודי עתיק

בעיר אחת מצאו מישהי בוגדת בבעלה. לפי החוק יש לסקול אותה. היא התחננה על חייה וחלק מהנוכחים היססו. הרבי שאל את הנוכחים האם מי מהם נקי מחטא כל כך שלא יכול להבין לליבה של הנאשמת. הם עצרו וחשבו ואחד אחד שמטו את האבנים. הרבי הרים את האבן שלו ורוצץ את גולגלתה והצהיר שגם הוא לא נקי מחטא עד כדי כך אבל זה לא פוטר את האשם מעונש. מוסר השכל תחשבו לבד.

 

[tapas tapas]

שלא טוב להיות אישה?

 

[tapas tapas]

זה בצחוק כמובן...

 

[מירטל]

אגב, איפה מצאת את הסיפור הזה?

 

[Nihau]

פולקלור יהודי מבית חרדי

הורים גרושים נותן לפעמים גישה לפינות נידחות של החיים האנושיים

 

[lordsot]

שטויות במיץ

זה סיפור אל ישו בכלל!

 

[lordsot]

חוץ מהסוף. את זה אין בסיפור המקורי.

 

[עופר לובזנס]

באמת?ב"קול למתים" זה מופיע עם עוד

סיפור דומה בתור וריאציות של הסיפור על ישו והנואפת מהברית החדשה(בסיפור השני הרבי מלווה אותה חזרה מחוץ לכיכר ולוחש לה "תזכירי לאדון השופט מי הציל את הפילגש שלו").

 

[פנג לו צי אן]

קצת קשה להאמין לסיפור, כבר יותר

מאלפיים שנה שלא סוקלים אף אחד (ברור שזה רק "סיפור", אבל גם סיפורים אמורים להיות אמינים מבחינה היסטורית). את בטוחה שזה פולקלור חרדי?

 

[Nihau]

אני שמעתי אותו כסיפור פולקלור

ללא שום ניסיון לטעון שזה סיפור אמיתי אלא רק עוד סיפור חינוכי בעל מוסר השכל move along

 

[Nihau]

נושא כאוב

ניהאו אף פעם לא הייתה מהחבר'ה הטובים או הרעים. ניהאו תמיד הייתה בצד של ניהאו. זה אמר שבשלבים מסויימים היא תכננה להפטר מאנשים משהפריעו לה בחיים, כמו דמויות שחקן של סניפט. זה לא עבד. המנחה לא יכל להתמודד עם הרעיון של חיסול דמויות שחקן בין שחקנים ומנע כל אפשרות משחק כזה בעזרת דב"שים זמינים וסופר עוצמתיים. כשנכנסתי למשחק של VTM זה היה מתוך כוונה לשחק את ההתדרדרות של דמות אנושית מזן "ישראלי מצוי" תת מין "ציוני" מהמנטליות הידידותית לסביבה עם הנטייה לקללות בערבית אל תהומות הנשייה האפלות ביותר שהנפש האנושית מסוגלת להן. זה לא עבד. המנחה שלי ניחן בעדינות של פשיט 20 ק"ג והרס לי את הדמות, שתי הדמויות למען האמת. מאז ניסיתי לשכנע את דני ודרגורן שהם רוצים לאפשר לי לשחק את הEVIL DUDE שמשתולל בעולם כראות עיניו. זה לא עבד. שניהם התעקשו באדיקות שאני "לא רוצה לשחק כזה דבר" בניגוד להצהרותי הנחושות ש"אני דווקא כן"... "לא את לא"... "כן אני כן!" וכוליי.

 

[tapas tapas]

אני חושב שאני מסכים איתם

להרוג זה דבר אחד. לפעמים צריך להרוג אנשים. אבל יש דברים יותר נרשעים מלהרוג, כמו התעללות ועינויים. לי קשה להבין מה אדם חושב לעצמו כשהוא בוחר להתעלל במישהוא חסר ישע שמעולם לא עשה לו דבר רע. אני חושב שאת לא באמת מסוגלת לשחק אדם כזה, לפחות לא בצורה אמינה וטוב שכך.

 

[Nihau]

הגם אתה ברוטוס?

 

[tapas tapas]

זה מזכיר לי את מונקי אילנד

אני לא יודע מה אמרת אבל אני מרגיש שמאוד נעלבתי...

 

[Nihau]

והחרב שלך מתנופפת כמו מנקה אבק?

הצתרפת לשורות אלו שהכריזו ש"אני לא מסוגלת לשחק את זה בצורה אמינה וטוב שכך" כבר היו אנשים לפני שבנו דמויות רעות בצורה טובה ואמינה (I HOPE) ללא נזקים לאנושיות שלהם סופרים למשל עושים את זה כל הזמן ואם הם לא היו עושים את זה כראוי איכות הסיפורים הייתה מתדרדרת קשות ולא היית נהנה מהם. אין לי מושג למה הכרזת את ההכרזה ההיא בכזה בטחון.

 

[tapas tapas]

זה פשוט

אני לא חושב שאת יכולה באמת לשחק דמות נרשעת מבלי שחשבת והרגשת כמו דמות נרשעת בעצמך בחיים האמיתיים שלך. יש למשל שחקנים שמשחקים בסרטים דמויות שמקללות, ואז פתאום בחיים האמיתיים הם גם מתחילים לקלל כל הזמן ולהתנהג בצורה לא מתורבתת נקרא לזה. כך שזה גם מאוד יכול להשפיע לרעה על אנשים שנכנסים לזה, אבל אם זה לא משפיע עלייך לרעה זה כנראה בגלל שלא נכנס לתפקיד ממש. לעיתים גם בספרים וסרטים לא צריך לשחק את הדמות בצורה אמינה כמו שצריך להחסיר פרטים שיעשו אותה לא אמינה. כלומר, אם בסיפור כתובים מעלליו של דמות רשעית, אבל לא ממש מסופר מה היא חושבת ולא בדיוק מסופר כל פרט איך היא מתנהגת, אז הקורא עצמו כבר משלים את הפרטים החסרים בראושו איך שהוא תופס את הדמות. ולכן לא צריך להתאמץ לעשות את הדמות אמינה כמו שפשוט צריך להיזהר לא לעשות אותה לא אמינה.

 

[עופר לובזנס]

זה לא נכנס לסעיף של הפרדה

בין מציאות לפנטזיה?אין ניגוד בין השניים- שחקן יכול להיות שחקן נהדר, ולתת משחק דמות עד הסוף, אבל הוא מבדיל בין "אני השחקן" ל"אני הדמות", אז הוא לא יתנהג כמו הדמות.יש אנשים שמסוגלים לעשות את ההפרדה הזו בצורה טובה, ויש כאלה שלא(אני לא, לדוגמא, לכן סביר להניח שאני אף פעם לא אשחק מישהו באמת מרושע).

 

[tapas tapas]

אז למה בסרטים...

למה בסרטים השחקנים מנסים להיכנס לדמות? אבל כמו שאמרתי, אפשר לשחק דמות מרושעת בצורה שהיא לא לא אמינה. אבל אם נניח היית רוצה ליצור מרושעת דמות בספר שגם כתוב מה היא חושבת ומרגישה זה כבר סיפור אחר.

 

[Nihau]

אני לא אדע עד שלא אנסה וכך גם אתה

בסיפורים הטובים יותר שקראתי הדמויות הרעות בסיפור כן מסופרות לחלוטין- כולל מערכת המחשבות שלהן לפני בעת ואחרי עשיית מעשה מרושע לחלוטין. כל סידרת necroscope המצויינת לחלוטין כתובה כך שהקורא מסוגל להבין את, אם לא להזדהות עם, כל הדמויות בסיפור- גם הטובות וגם הרעות... ותאמין לי בסיפור הזה יש זוועות מעולם אחר לגמרי. הספרים הללו זקוקים לסקלה חדשה משהם כדי להעריך אותם יחסית לאחרים. סוף סוף סופר שנותן את מלוא הכישרון גם לדמויות הטובות וגם לרעות. הטובים והרעים מקבלים אצלו משקל שווה וכך יש לך סיפור שקול באמת, כמו משחק אסטרטגיה בנוי היטב בין שני שחקנים מעולים. זה עיניין של אתגר. הדמויות שלי עונות על אתגרים פנימיים. ניהאו ענתה בהצלחה על האתגר לשחק דמות לא אנושית, בעלת מנטליות לא אנושית, מוסר לא אנושי, תרבות לא אנושית ומחשבה לא אנושיים. טלי לא ענתה בהצלחה על האתגר לשחק את ההתדרדרות המוסרית של דמות אנושית של ישראלית מודרנית נורמלית וטובת לב שהפכה לערפדית- את הלחימה על האנושיות בכל צעד ושעל של הדרך למטה. נכשל אבל לא מסיבות של חוסר היכולת שלי לשחק אלא הנחייה לקוייה. טלי לא ענתה על האתגר ואני החלטתי לשנות גישה- לוותר על שלב ההתדרדרות וללכת ישר על התוצאה הסופית. רק חבל שאין אמון בעולם.