מאחר ואת ממש עקשנית
קראתי שוב את מהלך העיניינים כמה פעמים ואני חושב שהבנתי למה תשובתי אינה מספקת אותך.
אני דברתי על דבר אחד ואת בקשת דבר אחר..
אז אני אנסה להסביר לך בתקווה שהפעם הבנתי אותך נכון.
אני לא יודע אם את יודעת כיצד נפסקות הלכות, אבל בגדול זה עיניין דיי מסובך שהצלבות נתונים מהמקורות השונים, כאשר כאשר לכל מקור יש את המדרגה שלו , בתוכם יש מדרגות של דיעות יחיד מול רבים, יש מדרגות של "ספקות", יש דיעות של חכמים שקדמו לחכמים שלא חולקים עליהם ועוד מספר אלמנטים.
ישנו "מיקס" שעושים [שאני לא יודע אותו, אינני פוסק הלכה לצערי] להכל ביחד כאשר עובדים לפי חוקים ברורים וידועים מראש.
שמי לב שלאורך כל הדיון אינני אומר שהוצאה מרשות לרשות איננה מלאכה !!!! למרות שאת דוחפת לי לפה שאני אומר שזאת לא מלאכה.
אז אני כאן ועכשיו מצהיר בפעם השלישית - זאת מלאכה. ok ?
הלאה..
כאשר אמרתי שמקורה בדין אחר - הכוונה הייתה שהיא מובת ממקום אחר במשנה ובגמרא. למרות שבסופו של דבר היא מלאכה שמאוגדת בל"ט מלאכות. במילים אחרות - אם "מחר" ימצאו מלאכה נוספת שאסורה ממקור אחר לגמרי - גם היא תצטרף ותהיה לנו רשימת מ' מלאכות אסורות.
הלאה ..
אני חוזר פעם נוספת , מלאכת טלטול בשבת = הוצאה מרשות לרשות
ולסיום..
לגבי מקור שאלתך, מדוע הוצאה מרשות לרשות נחשבת כמלאכה ?
יש פנים רבים לדבר, כמו כל דבר בתורה.
אם המקור הראשי שלנו הוא "אשר שבת מכל מלאכתו אשר ברא ה' לעשות"
והרי שמדובר על בריאת העולם
והרי שמדובר על הזזת החומר ממקום למקום [המדע סבור היום שהחומר שמהווה את העולם מורכב "בהשאלה" מהאנטי חומר שמקיף אותנו] - הרי שזה אולי סמלי שאם הבורא פסק ביום השביעי מלהזיז את החומר "מרשות לרשות" אז אולי גם אנחנו.
האם תשובתי עכשיו מספקת אותך ?