דימוי הגוף

דימוי הגוף

עד כמה דימוי הגוף שלכן משפיע עליכן בחיים? יחסים, עבודה, תזונה, ספורט.. כל מה שנראה לכן כגרורות של דימוי הגוף, אשמח לפירוט. ובנוסף, כיצד אתן מצליחות להלחם בדימוי שלילי?
 

HouseAtreides

New member
או שהן לא מרגישות בטוחות לכתוב על זה


 
טוב אז אני אכתוב, אם זה מעניין משהו..

דימוי הגוף משפיע עלי בצורה מנטלית, אם אני לא מרגישה 'יפה' אני מרגישה לא חכמה באופן ישיר (אבסורד, לא?!), לא מעניינת, לא מצחיקה, והמון המון דברים שלא קשורים במראה בכלל..
ביחסים אינטימיים אני חושבת שהגבר נגעל ממני למעשה,
את זה למדתי בעקבות היחס שאחרי.
כשאני רואה את הישבן המלא שלי לעומת המבנה הצר שלמעלה,
אני חוטפת דכאון. אני עושה דיאטות מדי פעם, יצא לי להגיע לאנורקסיה
אפילו מבלי להתכוון.. לא אהבתי את מה שראיתי במראה, ואז חזרתי
חזרה למראה הרגיל, שגם אותו אני לא אוהבת.

אני לא חשה ראויה ליחס נאות.. ככה התרגלתי, אני יודעת, זו בעיה פסיכולוגית קשה. אפילו לא פמיניסטית. אבל אני חבה הכל לגברים אותם פגשתי עד היום. תודה! אין לי מספיק מילים כדי להודות להם על השפל אליו הם הביאו אותי..

מצטערת אם הייתי אישית מדי..
 

קריסטה

New member
תחליפי סוג גברים.

בן זוג מתאים עושה פלאים לביטחון העצמי.
אין מישהו שיכול להרים אותך יותר למעלה מבן זוג שתומך בך, משקיע ומרעיף מחמאות.
ואם מישהו מתייחס אלייך רע אז תעיפי אותו לקיבינימאט בסימן הראשון.

ומעל הכל, זה שינוי בחשיבה.
זה לא משנה איך את נראית, זה משנה מה את חושבת על עצמך.
זה אולי נשמע מטומטם, אבל לשכנע את עצמך שאת מהממת יכול לעבוד לא רע.
גם טיפול יכול לעזור לך לשנות דפוסי מחשבה על עצמך.
 

destiny23

New member
היי G1 המקורית :)

טוב דבר ראשון אני מצטערת שלא הגבתי קודם הייתי עמוסה בעבודה, ורציתי למצוא את הזמן להגיב כמו שצריך.
המצב שאת מתארת הוא מצב בו נמצאות רוב הנשים.
זה כמובן נובע מלחץ חברתית עצום, העיקר מכיוון המדיה , שמצשפיעה על אנשים שמשפיעים עלינו וכך סובב הגלגל שוב ושוב בלי הפסקה.
זה כמובן לא מקרי בכלל שהלחץ הזה מופעל על נשים וכמעט ולא קיים לגבי גברים,
זה נועד על מנת לשמר מצב בו ערכה של אישה נמדד בחיצוניותה, וכך גם ביטחון העצמי שלה.
אבא שלי טוען שעם השנים זה מתגבר ומתגבר ובכלל ככל שניתנות לנשים יותר זכויות כך גם גוברים לחצים שכאלה על מנת לדכא אותן בדרך יותר שקטה .

ועם כל המודעות שלי לנושא, בצער רב, אני מודה שאני מזדהה איתך. מאוד
קשה להשתחרר מהתחושה ש"אני לא יפה ולכן שוב דבר אחר לא משנה"
מה אפשר לעשות בנידון?
את יכולה בכל בוקר להסתכל במראה ולמנות את הדברים שאת אוהבת.
ללכת לעשות "בוק" אישי אצל צלם מקצועי.
וגם יש פורום אחד "שמנות ויפות" הדוגל באהבה עצמית בכל המידות שעזר לי מאוד - את מוזמנת גם לשם.
 

טליש 7

New member
אוי..

אני עם תינוקת מתוקה על הידיים, אז אכתוב יותר קצר ממה שאני רוצה..

אני יכולה לכתוב ל על דימוי גוף,איך לנסות לשפר אותו וכו',
אבל אני חושבת שהנקודה שהעלית היא חשובה ועמוקה יותר
עצם ההזדקקות לאישור מ'גבר'

אנחנו כילדות וכנשים מתחנכות להפנים שהקיום שלנו מותנה בכך שגבר יאשר אותו.

אנחנו לא מתחנכות לראות בעצמנו אינדיבידואליות, עם קיום עצמאי ובלתי תלוי
שהמוקד שלו הוא פנימי
אלא
מתחנכות לראות את עצמינו בזיקה לאחרים, ובמיוחד מתחנכות לחכות לאישור של הסביבה ובמיוחד של הגברים.

ילדים מקבלים מחמאות על זה שהם חכמים,סקרנים, אמיצים-לומדים שהכוח שלהם הוא פנימי ובלתי תלוי באחרים
ילדות מקבלות מחמאות-"יפה",כלומר-המוקד הוא חיצוני-הוא עייני המתבונן
כמה את עוזרת לאמא-שוב-המוקד הוא חיצוני.

אני חושבת שהפער הזה,הוא זה שעומד במוקד התסכול של הזוגיות היום.
האשה באה לזוגיות,עם צורך ורצון אינסופי ל"אישור"-תגיד לי שאתה אוהב אותי, תגיד לי שאני יפה, תחמיא לי..
הקיום שלה "מותנה" באישורו של הגבר.
אבל הגבר הזה, הוא יצור די אגואיסט ודי נכה רגשית, כי גידלו אותו לראות רק את עצמו במרכז ולא לימדו אתו (בניגוד לנשים) לראות
את הצרכים של האחר ולהעניק.
וככה נוצרת הטרגדיה.

אני חושבת שהבנה של העקרון הזה מהווה צעד חשוב בדרך ל'גאולה' : )
אני בעצמי עברתי תהליך כזה, של להבין מאיפה מגיע הצורך הזה שלי לאישורים מ'בעלי'.
וכשהבנתי כמה הצורך הזה מושרש בתרבות,ומעוות, התחלתי תהליך של גמילה. (בכוונה משתמשת במילה הזו. אני מרגישה שזה סוג של התמכרות.)
של הבנה שהמוקד שלי צריך להיות פנימי.
אני צריכה להעביר את מקור הכוח אליי-אני זו שצריכה להעניק לעצמי.

זה תהליך, אבל לדעתי הוא הכרחי.
בעייני,אנחנו כנשים,צריכות להבין שאנחנו מעניקות לגברים יותר מידי קרדיט ויותר מידי כוח, בכך שאנחנו
מעבירות אליהם את "הכח לאשר אותנו".
תחשבי על הגבר האחרון שפגע בך-האם הוא באמת ראוי לקרדיט הזה?
אני מתערבת איתך 'על בליינד' שמדובר באדם נכה רגשית, עם אינטיליגנציה רגשית פרימיטיבית ועלובה, בוודאי בהשוואה לזו שלך.
האם סביר שלו יש את הכוח לפגוע בך? בזכות מה?
סליחה על ההכללה הזו. אני לא חושבת שגברים נכים רגשית במהותם,אלא זו התוצאה של התרבות
שמחנכת אותם לאגואיזם ושל קבלת פריוולגיות בחינם.

ועוד חייבת להוסיף- ברגע שלמדתי להרפות ולהעביר את המוקד פנימה, באורח פלא גם הזוגיות השתפרה מאד.
כי כבר לא הגעתי אליה מעמדת נזקקות ונחיתות. וגם 'שיחררתי' את בעלי מהצורך הזה-לאשר אותי כל הזמן.

לגבי דימוי גוף-מקווה שאצליח לכתוב מאוחר יותר,כי עכשיו מישהיא חמודה מושכת לי את השיער
 

טליש 7

New member
אממ

אני רוצה להמשיך לכתוב לך, G המקורית,כשאמצא קצת זמן
בנחת ובלי תינוקת על הידיים..

ברור שאני מדברת על תהליך נפשי ארוך, אבל לדעתי עצם המודעות לאלמנט התרבותי שנמצא כאן, הוא חשוב מאד

כלומר-לא מדובר פה על בעיה שלך, כg1 המקורית וענייניה עם גברים ועם דימוי גוף
מדובר פה על תנועה תרבותית שלימה, שמעצבת אותנו מגיל 0.

אני חושבת שברגע שאת לומדת לזהות את העיוות, את כבר נמצאת במקום קצת אחר.

ברגע שאת מבינה עד כמה זה מופרך, לחשוב שהקיום שלך מותנה בכך
שגברים יאשרו אותך,
כאילו עד שלא מצאת את הגבר שיידלק עלייך, אין שום הצדקה לקיומך.

בזכות מה? למה בכלל לשתף פעולה עם הרעיון האידיוטי הזה?
מה גברים עשו שהם זוכים לאשראי הענק הזה?

טוב, התינוקת שלי נרדמה, אז אכתוב עוד קצת.
רציתי לספר לך גם על הצד השני. כלומר-בהנחה שתקבלי את האישור הזה, וגברים יחשבו שאת הכי כוסית בעולם (לשם ההמחשה,כן? ביטוי דוחה),
האם את חושבת שאז תהיי מאושרת?

אני אכתוב לך על החוויה שלי, למרות שיש סכנה לחפירה נוראית.
אני נחשבת לבחורה יפה. במשך שנים,התרגלתי לבסס את הזהות שלי על המראה שלי.
כמובן שהסביבה עודדה את זה, והפידבקים עזרו להמשיך את המעגל..
פידבקים על מראה-> מסקנה שלי שאם ככה, כדאי להמשיך ו'לבנות' על המראה, זה מבטיח לי יחס חיובי וביטחון-> התעסקות אובסיסיבת במראה החיצוני, על חשבון
השקעה בזהות הפנימית -> הגברת התלות במראה החיצוני ובפידבקים החיוביים

כל זה הביא אצלי לתחושת חוסר ביטחון קיצונית. הרי אם הזהות/הביטחון שלי מושתת על משהו חיצוני- הרי שהיא מושתת על משהו שאינו ממש בשליטתי, לא קבוע ולא בידי.
בניגוד לזהות שמושתתת על אלמנטים פנימיים, שנרכשו בעמל, ומהווים אלמנט יציב ו"חלק ממך".

כמובן שהקשעתי שעות רבות, משאבים,כסף ותשומת לב, במראה שלי.
הרי הכל היה תלוי בו. אסור היה שהכל יקרוס.
מצד שני, זה בור בלי תחתית. כי תמיד את יכולה להיות יותר חלקה, יותר מטופחת, לבושה בבגדים יותר סקסיים ואופנתיים, עם שיער יותר זוהר וכו' וכו' וכו'

כשהכרתי את האיש שלי, הוא חיזר אחרי במשך שנה, ובטירוף. בלי סוף מחמאות ומילים טובות ומתוקות ו'הענקה'. אני הייתי שיכורה, כמובן.
לא היה מצב לעבור יום בלי שאקבל מנה גדושה של חיזור ואישורים.
לא,אתה לא אוהב, תגיד לי את זה שוב, כמה אני יפה בעיניך? באמת? אתה באמת אוהב אותי? כמה? כמה זה הכי בעולם? יו נואו, כל הבולשיט(!!!!) הזה.
כמובן שכל זה נעלם חודש אחרי החתונה.
אבל אני הייתי מכורה, כ"כ התרגלתי לזה, לאישורים האינסופיים האלה, שלא ידעתי איך בכלל אפשר להסתדר בלי זה.

אלא, שמסתבר שהחיזור הגברי, לא בא מתוך מקום שרוצה להעניק לאשה. לא,בכלל לא. אם זה היה ככה,
לא היו כ"כ הרבה נשים שמתלוננות שהחיזור הפסיק חודש אחרי החתונה.
הגבר 'מעניק' בתקופת החיזור, כי הוא נהנה מאד מהמשחק הזה, מהאתגר ב'להשיג', מתחושת ההתאהבות. אבל ברגע שהמשחק נגמר, כל הפאן נעלם..

אז אני, כנשואה טרייה, הייתי באה ומבקשת בדמעות-תחזר אחריי, תעניק לי עוד ועוד ועוד.
אבל האיש שלי, כמו רוב הגברים בעולם, לא באמת יכל לתת לי את זה.
כמו רוב הגברים, גם הוא די נכה רגשית (זה בסדר, אני אומרת את זה גם מולו. למזלו הוא אדם יקר והגון, וזאת הסיבה שלא בעטתי אותו כבר אז)
ולא באמת מסוגל להעניק ולתת ככה, באופן יומיומי. בסופו של דבר, הוא די מרוכז בעצמו.

בקיצור, זה סיפור זוגי ארוך.. אבל בקצרה, אצלי כל זה נחווה ממש כמשבר.
הייתי אומללה מאד, תאמיני לי. היום אני חושבת שהייתי במשך כמה שנים בדיכאון, ברמה מסויימת.

אז הנה- הגענו למסקנה- אני קיבלתי במשך שנים את כל האישורים הנדרשים
, לאן זה הביא אותי?
לא למקום טוב.
ברגע שהתזרים פסק, מצאתי את עצמי ריקה מאד, תלותית וחסרת מוקד פנימי יציב.
המצב הרגשי שלי, אז, לא היה טוב יותר משלך היום. יכולה להתחייב לך על זה.

ומתוך המשבר הזה, למדתי לזהות, עד כמה הפכתי תלותית.
עד כמה הזנחתי את הבנייה הפנימית שלי.
ולאט לאט נפקחו לי העיניים, להבין שזה לא העניין האישי שלי.
שמדובר על הבנייה חברתית מאד חזקה.
ככל ששמעתי חוויות דומות מחברות ומנשים אחרות,ככה הבנתי עד כמה בקטע הזה-האישי הוא הפוליטי.
והבנתי שאני חייבת לעבור תהליך. לבסס מוקד זהות פנימי.
להחזיר את הכוח אליי.

ההפנמה הזו שלנו כנשים שאנחנו חייבות לקבל את האישור מבחוץ, משאירה אותנו מאד חלשות ומאד תלותיות.
זה לא מאפשר בניין פנימי יציב ובטוח.

אני חושבת שאחרי שמודעים לכל זה, אז אפשר גם לעשת את ה'ברירה'-עד כמה להשקיע במראה החיצוני.
כי בסופו של דבר,יש לזה מקום. ואסתטיקה תמיד תתפוס מקום בעולם האנושי. ואם מצליחים לפתח מודעות ולשים דברים בפרופורציה, אפשר להשתמש בטיפוח
אפילו כמוקד העצמה. אבל חשוב מאד מאד להבין את יחסי הכוחות, את ההתניות התרבותיות המפלות והמחלישות והמעוותות

טוב, חפרתי מספיק ואני עלולה לגלוש לחפירה אינסופית נוספת, אז אעצור כאן..
 

HH husa

New member
הביקורת והתחרותיות בין נשים היא לא הגורם

המשפיע ביותר על דימוי הגוף ?
כך לפחות אני שמעתי.

"ביחסים אינטימיים אני חושבת שהגבר נגעל ממני למעשה" נשמע כמו בעיה שלו , עם הוא נגעל מדוע הוא איתך ביחס אינטימי ?

ניסית לדמיין איזה מראה שלך כן תאהבי ? (לנסות למדיין שאת במראה הזהמה ימים אם באמת זה מה שהיית מרגישה נוח)

"אני מרגישה לא חכמה באופן ישיר" כי בחורה חכמה גם תרגיש יפה ? (כי תדע לשנות מה שצריך כדי להרגיש כך , בין אם זה את התפיסה את ההתנהגות או את המראה עצמו)

הגעתי מהראשי , ומעניין לציין שבחרו בתמונה של בחורה יפה עבור הפרסום.
 

רינתי77

Well-known member
כפי שכתבתי בעבר, אני גורסת שנשים הן בעלות

מודעות גבוהה יותר מגברים באופן עקרוני. על כן, אנחנו גם מודעות לגופינו
יותר. זה אומר שאנו משקיעות הרבה יותר אנרגיה כדי שהגוף שלנו יהיה
לשביעות רצוננו.
באופן אישי אני יכולה לומר שזהו תהליך. רמת המודעות לגוף שלי הייתה תמיד גבוהה וכשהייתי מאד צעירה כל מה שנתפס בעיני כפגם הפריע לי מאד. מאז
למדתי שישנם דברים שצריך לקבל וללמוד לאהוב וישנם דברים שניתן לשנות לשביעות רצוני. החכמה האמיתית היא לדעת להבחין בין השניים.
 

destiny23

New member
שוב את מתעלמת ביחסי הכוחות בחברה

והמסרים הסמויים והגלויים שנשים מקבלות כל הזמן.
אם זה בפרסומות, בסדרות בסרטים, תמיד "אומרים" לנו איך אנחנו צריכות להראות. בעצם די "מאלפים" אותנו להאמין שאם אנחנו לא נראות ככה אז אנחנו לא שוות כלום.
 

רינתי77

Well-known member
לא, אני לא מתעלמת.

כל מי שרוצה למכור מוצר מנסה לשכנע אותנו שאם נקנה את אותו המוצר,
אנחנו נרה יותר טוב, נהייה יותר מאושרות, יהיה לנו יותר כסף וכ''ו וכ''ו
בולשיט. מכיוון שאנחנו מודעות יותר, אנחנו נוטות יותר לחפש איך לשפר את עצמנו, לכן כמובן שאנחנו מושפעות יותר מהפרסומים השונים.
אבל כמו שאמרתי, עם הזמן לומדים לסנן .
 

destiny23

New member
הרצון למכור מוצר לא מצדיק כלום

בעבר הלא רחוק היו פרסומות מאוד גזעניות )אני מהפון אז אני לא יכולה להעלות דוגמא( נגדן לשחורים. האם זה מוצדק מפני שהם רוצים למכור מוצר? אם את חושבת שכן אז מראש נסכים שלא להסכים, אם את חושבת שלא, אני לא רואה את ההבדל בין זה לבין החפצה חוזרת ונשנות של נשים בפרסומות.

לגבי אפשר לסנן, אני לא חושבת שיש מישהו בעולם המערבי שלא מושפע מהמסרים מהמדיה, כולל אותך. ואני אומרת את זה בביטחון מבלי להכיר אותך, אלא מתוך הבנה איך המוח האנושי עובד.
 
למעלה