אוקיי.. מוכר לי, מהצד של החניך..
אני באמת רוצה שתקרא הכל, זה ממש ממש חשוב.. בכיתה ח', אחד המדריכים שלי היה תותח ברמות מטורפות! היינו מאוהבים בו, כולם.. תפסנו ממנו מלך, והמון באו לצופים בגללו (לפחות בהתחלה..) הוא השקיע בנו כל הזמן..לא הפסיק. ותמיד היה שם בשבילנו.. בסוף, גילינו שהוא מעשן.. בואו נגיד שלי יש בעיה מטורפת עם עישון. זה פשוט מגעיל אותי. אנשים שאכפת לי מהם ומתחילים לעשן מאכזבים אותי. ומבינים את זה מהר מאוד. לא יודעת איך להסביר. שונאת סיגריות. מריחה את זה מקילומטרים, פשוט.. לא! בערב פרידה ממנו, היה קטע ששאלנו אותו את כל מה שרצינו, שלא יכולנו לשאול בשנה עצמה.. שאלנו אם הוא מעשן, והוא ענה שכן.. ובהתחלה קצת התבייש להודות בזה, אני מאמינה שהייתה לו את אותה הדילמה שיש לך עכשיו.. הוא מחנך ללא לעשות את זה, ומעשן בעצמו. חרא דוגמא אישית. ביקשתי ממנו שלפחות לידי לא יעשן, והוא הסכים. היום, כשהוא בוגר, והשנה הוא בא המון פעמים לשבט, והרבה פעמים עישן מחוץ לשבט, הוא ידע שזה מאכזב אותי. לפעמים הוא הפסיק כשהייתי לידו, ולפעמים המשיך. בקיצור, אני לא אגיד לך שזה לא איכזב אותי, ועדיין מאכזב אותי, לגלות שהבן אדם הזה, שבאמת הערצתי, מעשן, שזה הדבר שהכי מאכזה אותי באנשים בעולם. אבל הבנתי את זה, שהוא מספיק בוגר בשביל להחליט את ההחלטות שלו בעצמו, ולהרוס לעצמו את החיים... אבל אני יודעת, שאם הוא היה משקר לי, והייתי מגלה את זה אחרי, זה היה הרבה יותר מאכזב אותי. כי אז הייתי תופסת ממנו גם אחד שמעשן ונותן חרא דוגמא אישית וגם שקרן. שזה באמת.. כבר אין מה לדבר.. אני באמת מציעה לך לתפוס את החניך הזה לשיחה, להסביר לו שזה חרא לעשן, אבל שזה החיים שלך, ואתה הורס אותם לעצמך. זה יאכזב אותו, אני בטוחה. אבל הוא יתאכזב הרבה יותר אם הוא יגלה ששיקרת.. זהו... בהצלחה..