ממש לא מסכימה עם כל מי שאמר לך להושיב
אותו לשיחה נזפנית,
להטיף לו,
לשלוח אותו לטיפול,
לשלם לבעל הבית,
להכריח אותו למכור את הטוסטוס.....
בעצם לנהל לו את החיים בזמן שיש לך חיים משלך לנהל.
להתנשא מעליו בלנהל אותו ולתת לו עוד תחושת כשלון שהואלא יודע לעשות דברים לבד.
אני לא אשת מקצוע אבל ממה שאת מספרת וגם בטוחה בזה- הבחור בדכאון, וכשאנשים בדכאון הם פשוט לא מסוגלים לעשות דברים שלנו נראים טריוויאליים.
ברור שלאדם במצב רגיל היה נראה הכי נכון למכור את הטוסטוס ולהתחיל להסתדר בלעדיו, ולכסות חובות מידיים כמו שכ״ד.
אח שלך בדכאון, ולך אין כסף מיותר.
מה שאני הייתי עושה זה מושיטה יד.
מסבירה שאין לי יכולת כלכלית לעזור, אבל שאני מתכוונת להיות לצידו בכל דבר אחר,ודגש על ״להיות לצידו״ שלא ירגיש לבד בעולם, ואשמח מאוד ללוות אותו בכל דבר שיכול להוציא אותו מהמצב- אם זה פגישה עם פקידת הבנק כדי לבחון אופציות, אם זה בחיפוש משרה, אם זה במחשבה על נטילת תרופות אנטי דכאוניות, אם זה לעשות ריצה בפארק פעם בשבוע.....
להושיט יד ולעזור לו לצעוד שוב, אבל לא לצעוד במקומו, וזו הכוונה שלי...
בהצלחה !!!
